סגור
סניף פירסט רפבליק בנק בניו יורק
סניף פירסט רפבליק בנק בניו יורק. חילוץ אפשרי (צילום: REUTERS / Eduardo Munoz)

בהלה ברשתות החברתיות וניהול בעייתי: כך קרס SVB

ניתוח לאחר המוות שערך הפדרל ריזרב לסיליקון ואלי בנק מטיל את האשמה על כולם: מהנהלת הבנק, דרך הלקוחות המודאגים ועד לפד עצמו. גם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ נוכח שם בעקבות הריכוך של הרגולציה שקידם ב־2018

חודש אחרי שהמערכת הבנקאית בארה"ב עברה טלטלה עזה עם קריסתם של שלושה בנקים בינוניים, פרסם הבנק הפדרלי המרכזי ניתוח לאחר המוות לגדול מביניהם, סיליקון ואלי בנק (SVB). השורה התחתונה: כמו בכל משבר במערכת הפיננסית, כולם אשמים, אפילו הרשתות החברתיות.
הדו"ח שפורסם בסוף השבוע לצד שני דו"חות נוספים שסוקרים את הקריסות במערכת הבנקאית, כולל שתי מסקנות מהדהדות. האחת, כי מועצת המנהלים וההנהלה של SVB כשלו בניהול הסיכונים, והשנייה, כי כשלים מבניים בפד הובילו לפיקוח לא יעיל. "אמות המידה הרגולטוריות עבור SVB היו נמוכות מדי, הפיקוח על SVB לא פעל בעוצמה ובדחיפות מספקות וההידבקות מהכישלון של הבנק יצרה השלכות מערכתיות שלא נלקחו בחשבון על ידי המסגרת שיצר הפדרל רזרב", כתב סגן יו"ר הפד וראש מערך הרגולציה מייקל בר, מינוי של הנשיא ביידן, שהוביל את ההליך. הדו"ח מתפרסם כאשר ברקע שרוי גם פירסט רפבליק במשבר. מי שהיה עד לאחרונה הבנק ה־14 בגודלו בארה"ב ממשיך לסבול מקשיים, והרגולטורים שוקלים מהלכי חילוץ גם עבורו. המניה, שעד מרץ נסחרה ב־120 דולר, צנחה ביום שישי ב־40% נוספים, לכ־3.5 דולרים.
בדו"ח מתייחס בר להשפעות השליליות שהיו לריכוך תקנות דוד־פרנק על ידי ממשל טראמפ ב־2018. אלה כללו את העלאת רף היקף ניהול הנכסים שמגדיר בנק כבעל "חשיבות מערכתית" מ־50 מיליארד דולר ל־250 מיליארד דולר. "אף שדרישות רגולטוריות גבוהות יותר אולי לא היו מונעות את כישלון הבנק, סביר להניח כי היו מגבירות את חוסנו", נכתב בדו"ח. החלשת התקנות, בין השאר ברקע לחץ שהפעיל SVB, שבאותה עת צמח במהירות, מנעה מהבנק "להקים בהצלחה תשתית לניהול סיכונים ובקרה המתאימה לגודל ולמורכבות שלו".
לצד זאת ציין בר כי נמצא כישלון מבני בפיקוח של הפד, שנובע מתרבות ארגונית של רתיעה מאסרטיביות. הבעיה הזו החמירה בעקבות הנחיות חדשות שנתן קודמו של בר בתפקיד, רנדל קוורלס, מינוי של טראמפ. כך קרה, שאף על פי שהושתו על הבנק 31 אזהרות פיקוח שלא טופלו (פי שלושה מהממוצע), לא ננקטה פעולה מהותית כדי לתקן את הליקויים. אחת האזהרות שקיבל נגעה לסיכוני הריבית, וכעבור שבועות קרס הבנק מסיבה זו ממש. "בראיונות לדו"ח הזכיר הצוות שוב ושוב שינויים בציפיות ובנהלים, כולל לחץ להפחתת העומס על החברות", אמר בר. גישה זו "תרמה לעיכובים, ובמקרים מסוימים הובילה את הצוות שלא לנקוט פעולה".
"עלינו לפתח תרבות שמעצימה את המפקחים לפעול במקרים של אי־ודאות. במקרה של SVB, המפקחים עיכבו את הפעולה כדי לאסוף ראיות נוספות, גם כשהחולשות היו ברורות, והלכו וגדלו. המשמעות היא, שהמפקחים לא הכריחו את SVB לתקן את הבעיות, גם כשהחמירו". עוד הוסיף בר, כי הפד חייב "להישמר מפני שאננות" לאחר יותר מעשור של יציבות בנקאית. לדבריו, ייתכן שהיציבות הזו עוררה ביטחון יתר וגרמה למפקחים להיות פחות מדי ביקורתיים. קוורלס דחה את הטענות.
מעל לכל, מסכם בר, הרשתות החברתיות היו אלו שאפשרו לבעלי הפיקדונות להפיץ במהירות את חששותיהם מפני קריסת הבנק, ואילו הטכנולוגיה אפשרה את המשיכה המיידית של הכסף. עד לפני חודש היה SVB הבנק ה־16 בגודלו בארה"ב עם נכסים בשווי 212 מיליארד דולר, סיגנצ'ר ניהל נכסים בשווי 110 מיליארד דולר והיה הבנק הגדול ביותר שהעניק שירות לשוק הקריפטו — 27% מהפיקדונות שלו הגיעו ממגזר זה. סילברגייט, שהתמחה גם הוא במתן שירותים לחברות קריפטו, ניהל נכסים בהיקף של 11 מיליארד דולר. שלושת הבנקים סבלו מאותן מחלות: הם העניקו שירות נישתי במגזר הטכנולוגיה, השקיעו את פיקדונות הלקוחות הלא מבוטחים באג"ח ממשלתיות שספגו הפסדים גדולים על הנייר בעקבות עליות הריבית וסבלו ממשבר נזילות בעקבות טלטלות במגזר הטכנולוגיה, שדחק בהם למכור את האג"ח בהפסד.
בדו"ח של ה־FDIC הוא מציין כי הסיבה הבסיסית לקריסת סיגנצ'ר היא "הנהלה גרועה שרדפה אחרי צמיחה מהירה וחסרת מעצורים". הבנק גם מימן את ההתרחבות תוך הסתמכות רבה מדי על פיקדונות לא מבוטחים מבלי לבצע בדיקות לגבי סיכון הנזילות שלו. בדו"ח מציינים כי גם ה־FDIC לא היה מהיר ויסודי מספיק בטיפול בבעיות הבנק שזוהו כבר ב־2018. בדו"ח של משרד האחריות הממשלתית (GAO) שפורסם גם הוא בסוף השבוע, נמתחה ביקורת על הפיקוח של הפד ושל FDIC, אשר כשלו שניהם ב"הגברת פעולות הפיקוח בזמן".
"עלינו לחזק את הפיקוח והרגולציה של הפדרל ריזרב", סיכם בר. יו"ר הפד ג'רום פאוול הצהיר על תמיכתו במסקנות הדו"ח, בציינו כי הן יובילו "למערכת בנקאית חזקה וגמישה יותר".
בה בעת, במערכת הפוליטית הדעות היו חלוקות. הסנטורית הדמוקרטית אליזבת וורן, שמרבית פועלה נוגע לחיזוק הרגולציה במערכת הפיננסית, אמרה כי יש לאמץ את מסקנות הדו"ח ולהוביל לשינוי החקיקה כמו גם להדחת פאוול. לעומתה, חבר הקונגרס פטריק מק'הנרי, יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים בבית הנבחרים, טען כי מדובר בדו"ח פוליטי שנועד להצדיק את סדרי העדיפויות של המפלגה הדמוקרטית. "פוליטיזציה של כישלונות בנקים לא משרתת היטב את הכלכלה, המערכת הפיננסית או העם האמריקאי", אמר.