מחקר מגלה: מי באמת שילם את המחיר על מכסי טראמפ?
מחקר של כלכלנים בפד מצא כי 86% מהמכסים שהטיל ממשל טראמפ מאז אפריל 2025 מומנו בפועל בידי משקי הבית והחברות האמריקאיות; במקביל ירד חלקה של סין ביבוא האמריקאי מכ־25% לכ־10%, ומכס ממוצע של 13% בדצמבר תורגם לעלייה נטו של כ־11% במחירי היבוא של המוצרים הממוסים
ארבעה כלכלנים המשתייכים למחלקת המחקר של הפד של ניו יורק הסעירו בסוף השבוע את השיח הכלכלי במדינה. במחקר שפרסמו מצאו כי הרוב המוחלט (86%) של המכסים שממשל טראמפ הטיל מאפריל 2025 מומן בפועל על ידי משקי הבית והחברות האמריקאיות. בדומה למחקר שביצעו במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, שבו בדקו מי נשא בנטל המכסים ב־2018, גם הפעם הצליחו לעורר זעם בבית הלבן. זו למעשה ליבת הסיפור: האם מדובר במס שמצליח "לייצא" את הנטל אל היצואנים הזרים, או במס שמתחפש לפטריוטי אך בסופו של דבר מתגלגל אל הצרכן והפירמה האמריקאית.
לפי המחקר, חלק ניכר מהסחר הוסט למדינות שבהן שיעורי המכס נמוכים יותר. בעוד שסיבוב המכסים הראשון על סין הקטין את משקלה של סין ביבוא האמריקאי מכ־25% לכ־15%, הסבב הנוכחי הוביל לירידה נוספת, לכ־10%. במובן זה, טראמפ הצליח במשימתו המרכזית: לצמצם את היקף הכסף שהאמריקאים מנתבים לסין. שתי הכלכלות שנהנו מהמדיניות החדשה היו מקסיקו (גידול של כ־3%) ובעיקר וייטנאם (כ־5%). מי שנפגעו הכי הרבה אחרי סין היו קנדה ויפן, אם כי במידה מתונה יחסית. משקלו של האיחוד האירופי נותר יציב סביב 19%, ואילו קטגוריית "שאר המדינות", שבעבר היוו כ־20% מהיבוא האמריקאי, זינקה לכ־33%. כלומר, היבוא האמריקאי התפזר גיאוגרפית באופן משמעותי.
עוד עולה כי במהלך השנה נרשמה תזוזה בחלוקת הנטל. בין ינואר לאוגוסט היצואנים הזרים ספגו כ־6% בלבד מהנטל בעוד האמריקאים נשאו בכ־94%, אולם בנובמבר חלקם של הזרים עמד כבר על 14% לעומת 86% לאמריקאים. כלומר, חלקם של הזרים בנטל יותר מהוכפל, בהתאם להערכות של טראמפ. השורה התחתונה נותרה ברורה: רוב מוחלט של הנטל נשאר "בבית". בהינתן מכס ממוצע של 13% בדצמבר, החוקרים מעריכים עלייה נטו של כ־11% במחירי היבוא של המוצרים הממוסים ביחס למוצרים שאינם ממוסים. "מחירי יבוא גבוהים יותר הם שגרמו לחברות לארגן מחדש את שרשראות האספקה", סיכמו.
כדאי להשוות ממצאים אלה לעבודה הקודמת שלהם, שעיצבה את השיח סביב מלחמת הסחר של 2018. אז נמצא כי הציבור האמריקאי נשא ב־100% מהנטל. הם אף העריכו פגיעה בהכנסה הריאלית של ארה"ב בקצב של 1.4 מיליארד דולר לחודש עד סוף 2018. שנה לאחר מכן, בעבודה שכללה נתונים נוספים, נותרה המסקנה דומה: כמעט בכל העלות נשאו השחקנים הכלכליים האמריקאיים. עם זאת, היתה הטרוגניות ענפית. למשל בענף הפלדה, שבו לעתים היצואנים הורידו מחירים וספגו חלק גדול יותר מהנטל (שם הפגיעה של האמריקאים היתה נמוכה). כעת, העלייה מ־6% ל־14% ב־2025 מציירת תמונה של גמישות מסוימת בצד ההיצע הזר. אין מדובר בשינוי מהותי, אך ייתכן שזו תחילתה של הסתגלות למציאות הכלכלית־פוליטית החדשה.
כלומר, ישנם מקרים שבהם הזרים מוותרים על מרווחים כדי לשמור על נתח שוק. אולם מי שבוחן את מדיניות המכסים בפריזמה מאקרו־כלכלית־צרכנית, יתקשה להתעלם מהעובדה שמדובר במס פנימי על הציבור האמריקאי – גם אם בסוף השנה ניתנה "הנחה" מסוימת. בסופו של דבר, הטענה כי "הזרים משלמים" שגויה ברובה. זו גם הסיבה שאנשי טראמפ תקפו בחריפות את המחקר. "הפרסום מביך", אמר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה קווין האסט וקרא "להעניש" את החוקרים.
