קיצוץ של 44 מיליארד יורו לא בטוח יספיק: המשבר בצרפת בשיא
דווקא הממשלה היא שיזמה את הצבעת האי אמון על הקיצוץ בהוצאות, שאמור להעלות אותה על תוואי של ירידה בגירעון – כרגע הגבוה בגוש היורו. ראש הממשלה, שלא צפוי לשרוד את ההצבעה: "לבחור בין כאוס לאחריות"
צרפת עומדת בפני משבר פוליטי, שיעצים את הבעיות הכלכליות של המדינה השנייה בגודלה באיחוד האירופי. מחר תתקיים בפרלמנט הצבעת אי אמון בממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון, זו הפעם השנייה בתשעה חודשים, וההערכה היא כי הממשלה לא תשרוד את ההצבעה הנוכחית.
באופן לא שגרתי, ההצבעה היא יוזמה דווקא של ראש הממשלה מ־2024, פרנסואה בירו, שניסה להשיג תמיכה לתוכנית שלו לתיקון המצב הפיננסי של צרפת באמצעות קיצוץ של 44 מיליארד יורו בהוצאות. התוכנית הזו כוללת גם ביטול שני ימי חופש לאומיים, הצעה שהרגיזה חלקים מרחבים בציבור הצרפתי, ובמקרה שהממשלה תשרוד את ההצבעה מתוכנן ברביעי (10 בחודש) יום מחאה ברחבי המדינה. בירו מצידו טען כי ההצבעה נועדה לאפשר לחברי הפרלמנט "לבחור בין כאוס לאחריות".
אולם, בשלב זה נראה שהנטייה היא לעבר כאוס, שכן המפלגה הסוציאליסטית הביעה נכונות לחבור למפלגת הימין הקיצוני ולהצביע אי אמון. טענת הסוציאליסטים היא כי התוכנית פוגעת רק בשכבות החלשות ובמעמד הביניים, ואילו ז'ורדן ברדלה ממפלגת NR הימנית הכריז כי הם לעולם "לא יתמכו בממשלה שבוחרת להזיק לעם הצרפתי". הפסד בהצבעה פירושו שבירו יאלץ להתפטר, ובפני מקרון יעמדו מספר אפשרויות, ביניהן הכרזה על בחירות חדשות בניסיון להשיג מחדש את הרוב בפרלמנט, לפרוש בעצמו, אף שזו אפשרות שהוא דחה עד כה על הסף, או מינוי ראש ממשלה חדש – החמישי בתוך פחות משנתיים – שיידרש לפעול באופן מיידי לתיקון התקציב. ממשלתו של ראש הממשלה הקודם מישל ברנייה נפלה בדצמבר לאחר שהניסיון שלו לאושש את המצב הפיננסי כשל.
התוכנית שנמצאת במוקד כוללת קיצוצים בקרב עובדי הציבור, "תרומת סולידריות" מצד העשירים, ביטול הטבות מס להוצאות עסקיות ופנסיונרים, וביטול ההצמדה של קצבאות רווחה לאינפלציה. בנוסף, כאמור, הוא הציע לבטל שני חגים לאומיים.
הבעיה העיקרית של צרפת היא רמות החוב והגירעון, שנחשבות בין הגבוהות באירופה והפכו את צרפת לחוליה חלשה באיחוד. הסיבה לכך שהן תפחו בשנים האחרונות היא בין השאר הוצאות נרחבות מצידו של מקרון כדי להגן על הכלכלה מהשלכות מגיפת הקורונה ועליית מחירי האנרגיה לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה. בירו הזהיר ביולי, בעת חשיפת תוכנית הקיצוצים, כי החוב הגבוה מהווה "סכנת נפשות" למדינה. "זו האפשרות האחרונה לעצור לפני התהום, לפני שנתרסק על ידי החוב", אמר. לדבריו, החוב גדל ב-5,000 יורו בכל שנייה.
הגירעון עמד בשנה שעברה על 168.6 מיליארד יורו, שהם 5.8% מהתמ"ג, השיעור הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה והרבה מעל למגבלת ה־3% שהציבו בגוש היורו, כך שצרפת מצאה עצמה במצב גרוע יותר משל יוון, ספרד ואיטליה, שעמדו במרכז משבר החובות לפני כעשור. התוכנית של בירו אמורה להוריד את השיעור ל־5.4% השנה ול־4.6% בשנה הבאה, כשהיעד הוא לרדת מתחת ליעד של 3% עד 2029.
במקביל, החוב טיפס ברבעון הראשון של השנה ל־3.3 טריליון יורו, שהם יותר מ־114% מהתוצר. בהתאם, תשלומי הריבית זינקו ל־66 מיליארד יורו מ־26 מיליארד יורו ב־2020, סכום הגבוה יותר מהתקציב לחינוך ולביטחון. בירו אף הזהיר כי אם לא ינקטו צעדים, הריבית על החוב תהפוך להוצאה הגדולה ביותר של הממשלה עד 2029 ותעמוד על כ־100 מיליארד יורו בשנה.
לכך יש להוסיף את קיצוצי המסים שהנהיג מקרון, בעיקר לעסקים ולעשירים. לפי הנתונים הרשמיים, מאז נבחר מקרון לראשונה ב־2017 נפלו הכנסות הממשלה ממסים לשיעור של 51% מהתמ"ג, מ־54%, לאחר שאישר הטבות מס נדיבות למעסיקים והגביל את שיעור מס ההון.
המצב הפוליטי והכלכלי הרעוע כבר היתרגם לעלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות, שעומדות על 3.45% והן בין הגבוהות בקרב מדינות גוש היורו. בהתאם, שר האוצר אריק לומבאר הזהיר לפני כשבוע כי בלי פעולה דחופה, שיעור הריבית שצרפת תשלם למשקיעים כדי לקנות את האג"ח הממשלתיות יזנק בתוך שבועיים מעל לרמה של איטליה. במקרה כזה "נדע שבאמת נפלנו לתחתית הדירוג של האיחוד האירופי", אמר.
אם התחזיות נכונות והתוכנית אכן לא תעבור את מחסום הפרלמנט, הדרך להתאוששות רק תהפוך מסובכת יותר. בחודש שעבר הזהירו האנליסטים בבנק ING כי נפילת הממשלה תהיה בעלת השפעה מאסיבית על הכלכלה, שכבר עכשיו צפויה לצמוח השנה בשיעור של 0.8% בלבד. לדבריה של שרלוט דה מוטפלייה, כלכלנית בכירה בבנק ING האחראית על צרפת, המשבר הפוליטי "מוסיף שכבה חדשה של חוסר ודאות", ולפיכך סיכמה כי אי היציבות הפוליטית "הופכת לנטל כלכלי". יתרה מכך, בגולדמן זאקס הזהירו כי למצב עלולה להיות השפעה שלילית על אירופה כולה "בהתחשב במצב הפיסקאלי העדין של מספר מדינות".
הצבעת אי האמון והאפשרות הגדלה של נפילת הממשלה מגיעה בתזמון לא נוח מבחינה כלכלית, שכן ביום שישי מתוכננת סוכנות דירוג האשראי פיץ' לפרסם עדכון לגבי הדירוג של המדינה. "המצב גרוע", סיכם בפני ה"ניו יורק טיימס" הכלכלן ברונו קווליאה מבנק אודו בפריז. "יש לנו פרלמנט מפולג, ממשלה ששוב נופלת והכחשה קולקטיבית של הסיכונים".
