בריטניה בלמה את האינפלציה, אך נערכת למשבר ביוקר המחיה
כלכלנים בממלכה מזהירים כי הירידה באינפלציה באפריל ל־2.8% היא זמנית, ולפי התחזיות היא תטפס ל־4% עד סוף השנה. שרת החוץ קופר: "העולם הולך מתוך שינה ישר למשבר מזון". בינתיים, הממשלה מנסה לתמרץ את הסופרים להוריד מחירים
בריטניה מתמודדת עם משבר יוקר מחיה שצפוי להחמיר בעקבות המלחמה באיראן. ביום רביעי פורסם שיעור האינפלציה לחודש אפריל, שאומנם הפתיע לטובה כשירד לרמה של 2.8%, הודות לכמה צעדים מוקדמים שביצעה הממשלה שעזרו להגביל את עליית מחירי האנרגיה, אך כלכלנים מזהירים כי מדובר בהקלה זמנית בלבד ובחודשים הקרובים תורגש השפעת המלחמה ביתר שאת על הארנקים של הצרכנים.
"ההאטה הזו באינפלציה של אפריל ל־2.8% אולי נראית מבטיחה, אבל זה ככל הנראה השיעור הנמוך ביותר שנראה לעוד זמן מה", אמרה ל"הגרדיאן" שרלוט או'לירי מהמכון הלאומי לחקר כלכלה וחברה. לפי תחזיות המכון, האינפלציה תחזור בקרוב למגמת עלייה ועד סוף השנה תטפס ל־4%. בהתאם, ב־BBC ראיינו תושבת לונדון שציינה כי "המשכנתא שלנו עלתה, בדיוק התחלנו להרחיב את המשפחה ואז המשכנתא עלתה וכל החשבונות שלנו התייקרו". היא הוסיפה כי כמעט כל מי שהיא מכירה מרגיש את הלחץ הפיננסי הזה.
נתוני האינפלציה שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה המרכזית אומנם הראו ירידה במחירים של 11 קבוצות מזון בחודש אפריל, אך כמו עם האינפלציה הכללית, החשש הוא שבקרוב תתהפך המגמה לטובת זינוק חד. כך, שרת החוץ הבריטית איווט קופר אף הזהירה כי העולם "הולך מתוך שינה ישר לתוך משבר מזון עולמי". זאת, על רקע המלחמה במזרח התיכון, המשבשת את שרשראות האספקה. בדומה, ליליאנה דנילה, הכלכלנית הראשית בפדרציית המזון והמשקאות (FDF) בבריטניה, הזהירה מעליות המחירים הצפויות. "ירידת אינפלציית המזון בחודש אפריל עשויה להטעות, שכן לחצים בסיסיים הולכים ונצברים לאורך שרשרת האספקה. השיבושים במזרח התיכון דוחפים מעלה את עלויות הייצור. הציפייה היא שהעליות שעמן היצרנים מתמודדים יתגלגלו למחירים לצרכן בתוך שבעה עד 12 חודשים", ציינה. עוד הוסיפה כי עלויות האנרגיה הגבוהות יותר כתוצאה מסגירת מצר הורמוז ישתקפו במחירי המזון הטרי. זאת, בנוסף לשינויי מדיניות ‑ החל מהסכם הסחר הקרוב עם האיחוד האירופי ועד לשינויים המוצעים ברגולציית הבריאות.
בכל זאת, הירידה הנוכחית באינפלציה נזקפת, בין השאר, לזכותה של הממשלה, שנקטה צעדים עוד לפני פרוץ המלחמה, בהם קביעת תקרת מחיר לחשמל ולגז שהספקיות יכולות לגבות ממשקי בית. לנוכח האזהרות על החמרה צפויה, בממשלה מחפשים דרכים נוספות להקל את המשבר. אחת האפשרויות שנשקלו היתה לקבוע תקרות מחירים גם למוצרים בסופרמרקטים. לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", הממשלה החליטה בסופו של דבר לא לכפות מהלך כזה על הרשתות, אבל היא מנהלת איתן מגעים לנקיטת צעדים מרצון להגבלת המחירים.
הסיבה העיקרית להחלטה לא לחייב בסופו של דבר את הסופרמרקטים להגביל את המחירים של מוצרי יסוד כמו ביצים, לחם וחלב היא התגובה הנזעמת שלהם. "תוכנית מופרכת לחלוטין", הגיב מנכ"ל מרקס אנד ספנסר סטיוארט מאצ'ין.
"במקום לכפות הגבלות מחירים כמו בשנות ה־70 ולנסות לחייב את הקמעונאיים למכור סחורה בהפסד, הממשלה צריכה להתמקד בדרכים להפחית את העלויות הנלוות למדיניות שלה, שהיא זו שהעלתה את מחירי המזון מראש", אמרה בתגובה הלן דיקינסון, מנכ"לית איגוד הקמעונאות הבריטי (BRC). הצעדים המדוברים ומעוררי המחלוקת שאותם נקטה הממשלה בראשותו של קיר סטארמר כוללים העלאת שיעור המס שמעסיקים צריכים להפריש על שכר העובדים מ־13.8% ל־15%, העלאת שכר המינימום לבני 21 ומעלה ל־12.71 ליש"ט לשעה והיטלי אריזה חדשים. לכן, בממשלה החליטו להציע "תמריצים" לסופרמרקטים כדי לשכנע אותם לקבוע בעצמם תקרת מחיר למוצרים.
לטענת אנשים המעורים בנושא, התמריצים הללו כוללים הקלת היטלי האריזה ואף דחייה אפשרית של החוק המחייב שינוי הרכבי המוצרים כמו הפחתת סוכר ומלח. זאת, אף על פי שחלק מהצעדים הללו מכניסים כסף לאוצר, בעוד אחרים יעלו כסף ליישום. במשרד האוצר אף התחייבו בפני החברות כי יבטיחו שהחקלאים המקומיים לא יפסידו הכנסה בשל הגבלת המחירים. "הממשלה מתכוונת לקיים שיחות עם הסופרמרקטים על מה עוד ניתן לעשות כדי לתמוך במשקי הבית, אך לא נחייב הגבלת מחירים", אמר דן תומלינסון ממשרד האוצר הבריטי לתחנת הרדיו של ה־BBC.
ההצעה הבריטית מבוססת במידה מסוימת על יוזמה דומה שהעלתה המפלגה הסקוטית הלאומית להגבלת מחירים של 50 מוצרי מזון.
עם זאת, במכון למחקר פיסקאלי בבריטניה הזהירו כי צעדים מסוג זה, אם הם מיושמים כשאין סיבה ספציפית למחירים הגבוהים, עלולים "להוביל לתוצאות לא מכוונות של יצירת מחסור", ואף לכך שספקים וקמעונאיים יגבילו את זמינות המוצרים הללו.
