ה-OECD מקפיץ תחזית האינפלציה הגלובלית ל-4% ב-2026; ההאטה עוד בדרך
הארגון העלה את תחזית האינפלציה במדינות ה-G20 בעקבות התייקרות הנפט; תחזית הצמיחה הגלובלית נותרה ללא שינוי, ואולם כמה מהאזורים בעולם, למשל גוש היורו, צפויים להיפגע
דו"ח הביניים שפרסם היום ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, תחת הכותרת "בחינת חוסן" מתייחס לשתי סוגיות קריטיות בכלכלה העולמית שעשויות להשתנות בעקבות המלחמה מול איראן – אינפלציה וצמיחה. אלא שבעוד שהזעזוע האינפלציוני כבר מתממש דרך הזינוק במחירי האנרגיה, הפגיעה בצמיחה נותרה בשלב זה ברמת התרחיש – ותלויה במשך המשבר ובשאלה האם עליית המחירים תהפוך למחסור ממשי.
האינפלציה שהמלחמה יצרה אינה נובעת מעלייה בביקושים אלא ממחסור בהיצע. לפי ה-OECD, המציאות החדשה תגרור תגובה מוניטרית ברורה. הבנקים המרכזיים מוצאים את עצמם במבוי סתום: האינפלציה עולה ולכן אין מקום להורדות ריבית, אך החלשת הצמיחה תגביר את הלחץ להקלה מוניטרית. התוצאה תהיה ככל הנראה מדיניות של המתנה, או במילים אחרות: ריבית גבוהה יותר לאורך זמן.
כאמור, האירוע המרכזי הוא שוק האנרגיה. השיבושים במעבר הנפט והגז דרך מצר הורמוז הובילו לזינוק של יותר מ-50% במחירי הנפט תוך זמן קצר, לצד עליות חדות בגז ובדלקים מזוקקים. זהו שוק קלאסי המכונה "Price Shock" - עליית מחירים מהירה, רחבה ומיידית, שמתגלגלת באופן כמעט ישיר למדדי המחירים.
בהתאם, ה-OECD עדכן כלפי מעלה את תחזית האינפלציה במדינות ה-G20 ל-4% ב-2026, עלייה של 1.2 נקודות אחוז לעומת התחזית הקודמת. השאלה הגדולה כעת היא האם משבר אינפלציוני כזה יתגלגל לענפי השירותים.
מנגד, בצמיחה – התמונה מורכבת בהרבה. לפי ה-OECD, הצמיחה הגלובלית צפויה לעמוד השנה על 2.9%, כמעט ללא שינוי; זהו קצב שממשיך לשקף עמידות בסיסית של הפעילות הכלכלית, בעיקר בזכות השקעות בטכנולוגיה ובבינה מלאכותית. כלומר, בניגוד לאינפלציה – בצמיחה אין צפי ל"דרמה", לפחות בינתיים. הדו"ח גם מצביע על כך שהשינויים במגמת הצמיחה אינם סימטריים מבחינה גיאוגרפית; הכלכלות הפגיעות ביותר הן אלו התלויות ביבוא אנרגיה מהמזרח התיכון - בעיקר באסיה ובאירופה. כך למשל, תחזית הצמיחה של גוש היורו עודכנה כלפי מטה ב-0.4%, ואילו התחזית של מדינות כמו סין וסעודיה נותרה על כנה. מצד שני, תחזית הצמיחה של מדינות כגון רוסיה וארה"ב עודכנה כלפי מעלה.
בשורה התחתונה, הדו"ח אינו מצביע על קריסה גלובלית – אלא על עמידות. אבל בניגוד לצמיחה, שנמצאת עדיין בעולם של הסתברויות, האינפלציה כבר עברה לעולם של נתונים. זהו בדיוק סוג הזעזוע שמציב את הבנקים המרכזיים בדילמה: להגיב למה שכבר קרה (אינפלציה) או למה שעוד לא בטוח שיקרה (האטה).
