ניתוח
הסנקציות האירופיות חוזרות: האם זה הקש שישבור את גב הכלכלה האיראנית?
בריטניה, גרמניה וצרפת מפעילות מחדש את מנגנון הסנאפבק, ומדובר במכה נוספת לכלכלת איראן החבוטה גם כך; הסנקציות החדשות-ישנות יצטרפו לאלו שהוטלו כבר על ידי ארה"ב, וגם אם לא ימוטטו את ענף הנפט הן יוסיפו עליו קשיים ניכרים; במקביל האיראנים צפויים להעביר את נכסיהם לדולר ולזהב, ומטבע הריאל המקומי יישחק עוד יותר
החלטת שלוש המעצמות האירופאיות – בריטניה, גרמניה וצרפת - להפעיל מחדש את מנגנון הסנאפבק מהווה מכה נוספת לאיראן בזירה הבינלאומית ובטווח הארוך מהווה עוד חבטה בכלכלה הרעועה שלה.
מנגנון זה מאפשר למעצמות להחזיר את הסנקציות במלואן על איראן. מדובר בסנקציות שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין משנת 2015, שמדינות אירופה בניגוד לארה"ב עדיין מחוייבות לו. החזרת הסנקציות אמורה להתבצע באופן אוטומטי ללא אישור מועצת הביטחון וזאת בתוך 30 יום, אם כי המעצמות הודיעו היום כי הן מוכנות להמשיך במגעים עם טהראן כדי לנסות למצוא פשרה. הפעלת הסנאפבק, לטענת האירופאיות, נובעת מהפרות יסודיות של איראן ובכלל זה העשרת אורניום לרמות שחורגות מצרכים אזרחיים.
הסנאפבק מחזיר מסגרת מולטי-לטראלית, מחייבת לכל מדינות האו"ם, ולא רק מדינות אירופה, ובכלל זה אמברגו נשק וטילים והגבלות על פעילות גרעין/טילים/ישויות מוגדרות – עם חובת אכיפה לכל המדינות החברות באו"ם. הסנאפבק אמור להקשות על איראן לבצע עסקאות נשק, רכיבי טילים וכטב"מים גם מול שותפות שאינן מתחשבות בסנקציות האמריקאיות. אותם דברים אמורים גם לגבי ענפים נוספים כמו הבנקאות והביטוח הימי. נכון שכבר כיום גופים גלובליים בתחומים אלה מצמצמים סיכונים בגלל החשש מארה"ב, אך חזרת הסנקציות תגביר חשיפה לציות ועלולה מבחינת איראן להקטין היענות של שחקנים “אפורים" בשוק. כמו כן, חזרת הסנקציות תקל על הליכי תפיסות מטענים הקשורים לאיראן כולל העמדות לדין מאחר שמדובר בהחלטות או"ם מחייבות.
מבחינה כלכלית, בהנחה שאכן הסנקציות יוחזרו ולא תימצא פשרה, הצעד הזה יוסיף למגמת השחיקה והכרסום ביכולות הכלכליות של איראן שגם כך נמצאות בשפל אם כי מדובר בהשפעה לאורך זמן ולא בהשפעה מידית. מה שכן מידי הוא התגובה של הציבור באיראן. ההחלטה כבר יוצרת מציאות בשטח כשבשוק השחור הדולר התחזק היום בכ-0.6% לרמה של למעלה מ- 1,008,500 ריאל. התחזקות הדולר מהווה אינדיקציה לחשש בקרב האיראנים מהצפוי ולכן הם מעדיפים להפנות את כספם לנכסים הנחשבים בטוחים כמו דולר וזהב.
עם זאת חשוב להדגיש כי ההשפעה של חזרת הסנקציות מבחינת השוק באירופה צפויה להיות מוגבלת יחסית מאחר שמאז חזרת הסנקציות האמריקאיות ב-2018, מרבית התאגידים הגדולים באירופה במגזרי האנרגיה, הספנות, התעופה והבנקאות יצאו מאיראן או נמנעים מעסקאות חדשות מולה בגלל חשש מסנקציות משניות אמריקאיות, הדומיננטיות של הדולר והשוק האמריקאי. מנגנוני העקיפה שהקימה אירופה כמו INSTEX בשנת 2019 כמעט שלא שינו את המציאות הזו מאחר שבפועל, חברות אירופיות מעדיפות לציית לוושינגטון גם כשהאיחוד האירופי הבטיח לגונן עליהן רגולטורית. סביר כי רשתות עקיפת הסנקציות שהקימה איראן בשנים האחרונות גם אם יישחקו ינסו למצוא פתרון גם במקרה שהסנקציות של האו"ם יהודקו.
יצוין כי למרות הסנקציות האמריקאיות, איראן הצליחה להגדיל את יצוא הנפט שלה בעיקר לשוק הסיני. יישום הסנקציות של האו"ם, לא יוריד את היצוא לאפס ותעשיית הנפט האיראנית אינה צפויה לקריסה מידית, אבל סביר שהנגישות לביטוח, מימון ורישום תיפגע עוד יותר, במיוחד עבור ספינות וגורמי ביניים שאינם מוכנים להסתכן מול מסגרת של האו"ם. לפיכך, ניתן להעריך כי תהיה שחיקה הדרגתית של יצוא בכמות של עשרות אלפי עד כמה מאות אלפי חביות ביום בטווח של מספר חודשים מאז החזרת הסנקציות.
בתרחיש שהסנקציות ייאכפו והכנסות הנפט יירדו, יווצר עוד לחץ על המטבע האיראני, דבר שיגביר את האינפלציה ויקשה עוד יותר על חיי היומיום של הציבור האיראני שגם כיום רובו נאנק תחת המצוקות. מה שעוד יכול להשפיע על הכלכלה האיראנית היא שעם החזרת הסנקציות, הבידוד של איראן יהיה מובהק יותר והיא תצטרך להתמודד עם אחידות רגולטורית ולא רק אמריקאית. כל זה אמור להשפיע גם על “השחקנים האפורים", קרי הישויות שהיום מוכנים לשתף פעולה עם איראן בצורה כזו או אחרת כדי לעקוף את הסנקציות. עקב מצבו העגום של השוק האיראני כיום, חזרת הסנקציות של האו"ם יכולה להוות בבחינת "הקש שישבור את גב הגמל", גם אם זה לא יקרה מידית.
