סגור
חיפוש

מה אפשר ללמוד מארה"ב על היום שאחרי המהומות בארץ

התבוננות באופן שבו ניסתה ארצות הברית להתמודד עם מהומות Black Lives Matter מלמדת שלא כדאי לבנות יותר מדי על הפוליטיקאים: במקום לעסוק בהגנה על שלום הציבור או הסדר, אושרו בארצות הברית עשרות חוקים "נגד מהומות", שרק מבקשים להשתיק חילוקי דעות


הפרעות הקשות וזירות האלימות בין אזרחים יהודים לערבים ברחובות לוד, עכו, בת ים וערים אחרות מחייבות חשבון נפש עמוק. אך ההיסטוריה הקרובה מלמדת שחלקיה השונים של המערכת הפוליטית המסוכסכת לא תפיק לקחים דומים. מספיק להביט רק אל עבר ארצות הברית והסערה החקיקתית שמתרחשת שם בחודשים האחרונים על רקע הקיץ האחרון והפגנות Black Lives Matter.
בדיוק לפני שנה שטף את ארצות הברית גל הפגנות נגד אלימות משטרתית. הטריגר היה מותו האלים של ג'ורג' פלויד בידי שוטר במיניאפוליס, אבל הן ביטאו מצוקה ארוכת שנים של הציבור האמריקאי הלא-לבן שסובל מאפליה ממוסדת, אלימות משטרתית קיצונית, ענישה וכליאה לא פרופורציונליות.
אל הפגנות אלו הזדנבו מאחור, וללא כל אידאולוגיה, קבוצות פרינג' פושעות שהפכו את ההפגנות השקטות לאירועים שסופם פגיעה ברכוש ולעתים אף בבני אדם. תמונות שנצרבו יותר מכל היו של הביזה בשדרה החמישית בניו יורק והעימותים האלימים ברחובות פורטלנד. במרבית ההפגנות האלימות היתה בעיקר מצד כוחות השיטור, כפי שזו תועדה בהרחבה ברשתות החברתיות וסוקרה בכלי התקשורת השונים.
4 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 2.7.20 מפגין בסנט לואיס שורף את הדגל האמריקאי במחאה על מותו האלים של ג'ורג' פלויד
מוסף שבועי 2.7.20 מפגין בסנט לואיס שורף את הדגל האמריקאי במחאה על מותו האלים של ג'ורג' פלויד
מפגין בסנט לואיס שורף את הדגל האמריקאי במחאה על מותו של ג'ורג' פלויד
(צילום: רויטרס)

4 צפייה בגלריה
פוטו תמונות השנה בעולם 2020 מפגינים ארצות הברית סאן חוזה ג'ורג' פלויד
פוטו תמונות השנה בעולם 2020 מפגינים ארצות הברית סאן חוזה ג'ורג' פלויד
מפגין בארה"ב מוחה על מותו של ג'ורג' פלויד
(צילום: גטי )

4 צפייה בגלריה
הפגנות ענק ב ארה"ב מחאה על מותו של העצור השחור ג'ורג' פלויד 3
הפגנות ענק ב ארה"ב מחאה על מותו של העצור השחור ג'ורג' פלויד 3
הפגנות הענק בארה"ב במסגרת מחאת Black Lives Matter
(צילום: גטי אימג'ס)
בשבועות האחרונים, כמעט שנה מאז האירועים האלו, התחיל גל צונאמי יוצא דופן של חקיקה נגד הפגנות במדינות השונות בארצות הברית. לא פחות מ-34 מדינות הציגו עד כה כ-80 הצעות חוק מתקדמות שתכליתן לדכא את אחת הזכויות החוקתיות המרכזיות ביותר להשתתפות דמוקרטית.
החקיקה, שברובה מכונה "נגד מהומות" או "נגד אספסוף" (Anti-Riot או Anti-Mob), מנומקת כהכרחית לאור אירועי הפגנות ה-BLM בקיץ 2020. עם זאת הן אינן מזכירות את ההתפרעות האלימה והחמושה ב-6 בינואר, אז הסתערו תומכי הנשיא המפסיד דונלד טראמפ על בניין הקפיטול במאמץ לעצור את אשרור תוצאות הבחירות וזכייתו של ג'ו ביידן בנשיאות.
4 צפייה בגלריה
מהומות וושינגטון תומכי טראמפ ליד גבעת הקפיטול מפגינים עימותים  קונגרס
מהומות וושינגטון תומכי טראמפ ליד גבעת הקפיטול מפגינים עימותים  קונגרס
המהומות בגבעת הקפיטול. גל החקיקה דווקא לא מזכיר אותן
(צילום: גטי )
החוקים רבים אך דומים, ומטרתם העיקרית היא להגדיל ולהחמיר את העונש שניתן להטיל על מפגינים באמתלות שונות תוך כדי שימוש בשפה מאוד גורפת ומכלילה, שפעילי זכויות אדם בארצות הברית טוענים כי הם למעשה יהפכו הפגנות שלוות לפליליות.
חוקים אלו מגלמים היטב את גישתו של טראמפ להפרות הסדר. במקום להרגיע את הרוחות ולמתן את הרטוריקה האלימה, הוא קרא למושלי המדינות "לבטל את ההפגנות", שיבח את כוחות המשמר הלאומי שחתכו דרך המפגינים "כמו חמאה" ועודד שימוש נרחב בכוח: "אתם צריכים לשלוט. אם אתם לא שולטים, אתם מבזבזים את זמנכם. הם הולכים לדרוס אתכם. אתם תיראו כמו חבורת מטומטמים".
קנס של 5,000 דולר למי שמפגין ליד מבני שלטון
כך למשל באוהיו הציגו חוק שמגדיל משמעותית את עונשי המפגינים ליד "תשתיות קריטיות". באוקלהומה הציגו חקיקה שתטיל קנסות של עד 5,000 דולר ואף עונשי מאסר על מפגינים שמפריעים לתנועה או נמצאים בסמיכות למבני בירת המדינה. באייווה ובאוקלהומה הוצעה חקיקה שמעניקה חסינות לנהגים שרכבם פגע במפגינים במרחב הציבורי אם הם "מאמינים" כי קיימת התפרעות. חשוב לציין שחקיקה זו מתייחסת באופן מכוון לאירועי שארלוטסוויל באוגוסט 2017, אז נהג נאו-נאצי דרס בכוונה קהל שהפגין נגד גזענות; הוא הרג שלושה מפגינים ופצע 19.
באינדיאנה הצעת החוק תמנע ממפגינים לרוץ למשרה ציבורית. בקנטקי עברה הצעת חוק האוסרת העלבת שוטר במילים שיש להן "נטייה ישירה לעורר תגובה אלימה", ומי שייעצר באשמה מסוג זה יוחזק במעצר לפחות 48 שעות. אין הוראה אוטומטית דומה במדינה למי שנעצר באשמת פשעים חמורים הרבה יותר כמו רצח או אונס.
במינסוטה מבקשים בהצעת חוק דומה לשלול ממי שיורשע בפשע הקשור למחאה זכות לקבלת סיוע ממשלתי כמו הלוואת סטודנטים, תלושי מזון או אבטלה. דברי חקיקה אלו זכו לביקורת ציבורית נרחבת משום שהם לא נראים כאילו הם עסוקים בהגנה על שלום הציבור או הסדר, כמו שהם מחפשים להשתיק חילוקי דעות. ולא פחות חשוב מכך, הם לא מתמודדים עם שאלות רבות שעלו בעקבות הפגנות אלו שנוגעות לתפקיד המרכזי שכוחות השיטור מילאו בהסלמת הפרעות והאלימות.
כל צד במפה הפוליטית מושך להתמודדות אחרת
בארצות הברית, ממש כמו בישראל, ההפגנות והפרות הסדר שנלוו אליהן מביאות חלקים שונים במפה הפוליטית לגזור משמעויות שונות למדי. אמנם שני הצדדים בישראל או בארצות הברית יסכימו כי ביזה, אלימות וכל הפרת סדר הן אירועים חמורים שיש לטפל בהם במהירות, אך הם לא יסכימו לגבי סוג השינוי שיש להביא במסגרת חקיקה כדי שאירועים כאלה לא יתרחשו שוב או יטופלו בצורה טובה יותר בעתיד.
בעוד נציגי המפלגה הדמוקרטית רואים בהפגנות ביטוי לבעיית אי השוויון והאלימות המשטרתית נגד האוכלוסייה הלא לבנה במדינה, והם פועלים להגביל את השימוש בכוח משטרתי ולהזרים תקציבים לקהילות המוחלשות, נציגי המפלגה הרפובליקנית רואים בהפגנות תוצאה של מערכת אכיפה חלשה, והם פועלים לצמצם את זכותם של אזרחים להתכנס או להרתיע אותם מהתכנסות כדי להימנע מהידרדרות להפרות סדר.
בדיוק באותו האופן הפרעות בישראל נתפסות בחלקים גדולים של המפה הפוליטית כדוגמה לצורך להפעיל כוח רב נגד מפרי הסדר. מנגד, מן העבר השמאלני רואים באירועים קריאת השכמה מאוחרת למדי לטפל בהזנחה השיטתית של החברה הערבית ובגזענות המתגברת בשיח הציבורי.