אין עובדים, ומסעדות ניו יורק מתקשות להתניע מחדש
אין עובדים, ומסעדות ניו יורק מתקשות להתניע מחדש
עסקי המזון בניו יורק שבו לפעילות אחרי סגרי הקורונה, אך מחסור חמור בעובדים מותיר חלק מהם בתפקוד חלקי והבעלים אובדי עצות: השכר שהם מציעים נמוך מדמי האבטלה, והם ייאלצו לגלגל עלויות על הסועדים; מלצרים וברמנים רבים חושבים על נטישת התחום לתמיד
השבוע פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל את נתוני המשרות הפנויות, מהם עולה כי לעסקי האירוח דרושים כיום לא פחות מ-10,000 מלצרים. מתברר שגם בתפוח הגדול שורר צורך דחוף בתחום זה אחרי יותר משנה של נזקים עקב מגפת הקורונה, ובשעה שמסעדות העיר ניו יורק חוזרות לפעילות. המחסור בעובדים בתחום האירוח מותיר חלק מהן בתפקוד חלקי.
פאט יוז (Pat Hughes), בעליו של הבר סקראפי דאפי'ס (Scruffy Duffy's) במנהטן, אשר נסגר לפני יותר משנה, אמר שהעסק לא ייפתח מחדש עד שיימצא ברמן ראוי – אך הביע חשש מכך שאנשים שמקבלים היום דמי אבטלה והטבות נוספות לא ימהרו לשוב לעבודה. "אם אתה מקבל דמי אבטלה, אתה מרוויח 750 דולר בשבוע", מצוטט יוז בכתבה ברויטרס, "אבל אם אתה עובד בבר או במסעדה, אתה לא מגיע לסכומים כאלה".
יוז אמר שיהיה עליו לשלם שכר גבוה יותר כדי למשוך עובדים, אך העלויות האלה יגולגלו לצרכן - "וכמה הצרכן מוכן לשלם על המבורגר או בירה?"
על פי אתר חיפושי העבודה Joblist, הביקוש לעובדים בתחום האירוח בניו יורק כמעט הכפיל את עצמו בשלושת החודשים האחרונים. אך רמת העניין הנוכחית במשרות אלה בניו יורק ירדה ב-40%, לעומת השיא שנרשם ביוני, בזמן הפתיחה המחודשת הראשונה.
בעל המסעדה הצרפתית לה ריבאז' (Le Rivage), פול דנמיאל (Paul Denamiel), אמר שעובדי מסעדות רבים החליטו לפרוש מהענף לגמרי. "זו תמיד היתה תעשייה קשה. אז הרבה אנשים שאלו את עצמם אם זה מה שהם באמת רוצים. הרבה מאלה שעבדו כל החיים בתחום כבר לא נמצאים בו", הוא אמר.
ארון קולאץ' (Aaron Kolatch), ברמן לשעבר שעבד במשך שמונה שנים באחד הברים הפופולריים ביותר בעיר, הוא אחד מאותם אנשים. קולאץ' החליט ללמוד תכנות במהלך המגפה, והבין שהוא רוצה לשנות קריירה ולהפוך למהנדס תוכנה. "הבנתי שאני רוצה עבודה עם פוטנציאל עתידי, ולא למצוא את עצמי עוד עשר שנים באותו התחום", אמר.
