"גרתי בלונדון, ונקובר, ברלין ועוד. ישראל היא הבית היחיד"
הסופר והמוזיקאי אסף גברון פרסם לאחרונה את ספרו העשירי ועובד כעת על תרגומו לאנגלית ועל ספר הרפתקאות חדש. הוא מפחד מהים, מתגעגע לבנותיו כשהוא בנסיעות, אוהד שרוף של ארסנל שבימים של משחקים חייב ללבוש את החולצה שלה, ו־ChatGPT המליץ לו להיות פסיכולוג ל־AI
איפה אנחנו תופסים אותך?
"במטוס לגרמניה, לרגל היציאה לאור של התרגום החדש לגרמנית של הנובלה שלי, 'המֶלֶט', לאירועים ויחסי ציבור ברחבי גרמניה".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"בבית, כשאני מתעורר. מקינטה עם חלב חם".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"אני לא מת על בירה אז כדי שהם ייהנו, עם שני החברים הבריטים שלי עוד מימי ה־BA בתקשורת בגולדסמיתס קולג' בלונדון בשנות התשעים – שאגב, באותן שנים למדו שם החברים מלהקת בלר והאמן דמיאן הירסט – אחד מהם וולשי שגר כבר 20 שנה בניו זילנד והשני אנגלי מלנקשייר שנמצא עכשיו במוגדישו, סומליה, כעובד משרד החוץ הבריטי. קבוצת הווטסאפ שלנו פעילה באופן יומיומי ועוסקת בעיקר בכדורגל, מוזיקה ופוליטיקה".
על מה אתה עובד עכשיו?
"על התרגום לאנגלית של הספר החדש שלי 'האם אינך רוצה בי'. זה הרומן השביעי שלי (והספר העשירי), שיצא לאור בחודש שעבר. הרומן מלווה ארבעה חברים מגיל 10 עד כמעט 50: סיפור של חברות, התבגרות, אהבה - וגם של המקום שבו הם גדלו, הכפר והמדינה והציונות, שגם הם התבגרו בשנים האלה. כשאסיים את התרגום, אחזור לפרויקט שהתחלתי לעבוד עליו: ספר הרפתקאות היסטורי בכיכובם של תשעה אחים".
מה השריטה שלך?
"בימים שבהם ארסנל משחקת, אני תמיד לובש חולצה של ארסנל, שותה את הקפה הראשון של הבוקר בספל הכחול של ארסנל ואת הקפה של אחר הצהריים בספל האדום של ארסנל".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"לכתיבה, מהסופרת הקנדית קרול שילדס: 'כתוב על עבודה'. מאז אני מיישם את זה בכל הספרים שלי ועל כל הדמויות החשובות שלי. כמה דוגמאות: הפירוט של עבודת המוברים ב'מובינג', העבודה של רוני כאיש פיננסים בוול סטריט ב'הגבעה', עבודתו של איתן אינוך בסטארט־אפ לחיסכון זמן ב'תנין פיגוע' ואחר כך כנהג מונית ב'שמונה־עשרה מלקות'. ב'האם אינך רוצה בי' עבודתה של ליתי כרופאה מרדימה, טראוויס מעצב הקברים ושנייד בעל רשת הפלאפליות הבינלאומית. זה לא רק לבחור ולתת טייטל, אלא להיכנס לעומק ונבכי העבודה והשתלבותה בחיים".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"שינה".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"מסור שיחתוך לשניים מכוניות שחוסמות שבילי אופניים, כדי לעבור".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"אני משקר בפרוזה שלי - אולי זו אחת הסיבות שזה מה שאני עוסק בו, כי עצם העניין שם הוא להמציא דברים שלא קרו, ואפילו מעריכים אותך על זה. בחיים עצמם, לשקר - או לפחות לא להגיד את כל האמת, כל הזמן, לכולם - זו מנת חלקו של כל אדם. גם אני מוצא את עצמי מעדן או מסתיר או מתאים את העובדות לאוזני המאזין. אם אני מרגיש שהאמת לא תועיל אלא תזיק, אוותר עליה".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"כשהייתי בן 14 היתה סדרה בשם 'על טעם ועל ריח' שגיבוריה היו שני ילדים שחורים שאומצו על ידי אבא לבן שהיתה לו בת משלו. שמה של הנערה הזו היה קימברלי, היא היתה סקסית, לפחות בעיני הנער שהייתי. בספר החדש אחד הגיבורים מוזמן לעצב את הקבר של הכוכב הכי גדול שיצא מהסדרה הזאת".
למי אתה מתגעגע?
"כשאני במסעותיי בחו"ל, כמו עכשיו בגרמניה, אני מתגעגע לבנות שלי גלי (17) ומיה (14) שנשארו בתל אביב".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"לא יודע. גרתי בערד, מוצא עילית, שתי תקופות בלונדון, תל אביב, ונקובר, ברלין, אומהה ונברסקה. לשנים שנותרו, הייתי רוצה אולי תקופות מוגבלות בעוד מקומות. אני אוהב את החורף בתל אביב ואת הקיץ באירופה, ואת האווירה בקיבוץ. מרוב הבחינות ישראל היא הבית האמיתי היחיד".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"אחרי שעשיתי לאחרונה ניתוח לייזר להסרת המשקפיים - על משקפי שמש!".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"להיות יותר נדיב. בעיקר כלפי עצמי, אבל לא רק. לעשות פחות חשבון ולפרגן יותר לעצמי ולאחרים".
על מה יש לך רגשות אשם?
"בספר החדש, אחד מארבעת הגיבורים, גרשון, חש אשמה על כך שמהלך שהוא התחיל בצבא, הוביל את חברו הטוב לדרך שבסופה הוא נהרג. בספר מתוארים כמה צמתים כאלה שאם החבר היה פונה בהם לכיוון אחר מזה שפנה אליו, הוא היה נשאר בחיים. גרשון מרגיש אחראי על נקודת היציאה הראשונה. הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי. אבל אם להיות כן, אני לא באמת חש אשמה. כל מוות לא טבעי הוא תוצאה של שרשרת אירועים שאפשר לחזור ולמצוא את נקודות היציאה ממנה. זה לא מקל, כי בסופו של דבר התוצאה הנוראית לא יכולה להשתנות".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"ההצלחה הצנועה של הספרים שלי בשפות זרות".
מה מפחיד אותך והאם זה השתנה אחרי 7 באוקטובר?
"אני מפחד מהים. אני מרגיש לא בנוח לידו. תחושת חוסר האונים אל מול הגודל והכוח שלו וחוסר היכולת לצפות את התנהגותו, גדולה אצלי הרבה יותר מכל איום אחר שאני מכיר, כולל בני אדם או כלי נשק. 7 באוקטובר היה יום מזוויע, והמלחמה שבעקבותיו מזוויעה, והפקרת החטופים מזעזעת, אבל זה לא גרם לשינוי תפיסת העולם שלי או של הדברים שמהם אני מפחד. לא למדנו משהו שלא ידענו".
מה עושה אותך מאושר?
"לכתוב. לאהוב. גם טניס סבבה. אני משחק מדי פעם עם חברים ובליגות של חובבים".
מה הכי חסר לך בחיים?
"אנגלית מושלמת, ועוד כמה שפות".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"חוש הומור, חוסר חשיבות עצמית, סבלנות, סקרנות".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"חוש הומור, חוסר חשיבות עצמית, סבלנות, סקרנות".
כמה שמות של סופרים אהובים עליך?
"מארק טוויין, ג'.ד סלינג'ר, פיליפ רות, ברט איסטון אליס, ג'ונתן פרנזן. עמוס קינן, בנימין תמוז, יהושע קנז. סליחה, רק גברים. אבל סליחה, אני גבר".
אם לא היית סופר מה היית עושה?
"שאלתי את ChatGPT מה הוא חושב, על סמך היכרותו איתי, והוא המליץ שאהיה פסיכולוג ל־AI! אני רואה בזה מחמאה ומוכן להיענות לאתגר. אני גם חושב שזה מקצוע שיהיה לו ביקוש".
