איך סוני פספסה? "ציידות השדים" הפך לסרט הנצפה אי פעם בנטפליקס
עם 236 מיליון צפיות הסרט הפך לנצפה בכל הזמנים בשירות הסטרימינג, ועכשיו גם לשובר קופות בקולנוע. ועל כל הטוב הזה סוני ויתרה כשמכרה אותו
מי ידע ש״ציידות השדים של הקיי־פופ״ יהפוך לתופעה עולמית ולסרט הכי נצפה בתולדות נטפליקס? בטח שלא אולפני סוני, שפיתחו והפיקו את הסרט אבל העדיפו למכור אותו לנטפליקס במקום להוציא אותו לבתי הקולנוע. הם לא האמינו שיש לו סיכוי מסחרי. הדיל שסוני עשו עם נטפליקס בטח שימח את מנהלי האולפן: סרט שהם לא האמינו בו, והשקיעו 100 מיליון דולר בהפקתו, נמכר ברווח של 20 מיליון דולר.
כשצפיתי בסרט הייתי בצד של ראשי סוני והבטתי בו בהשתוממות בלי להבין מה אני רואה: זו הפקה אמריקאית, שעוסקת במוזיקה קוריאנית ומוגשת באנימציה בסגנון יפני. הסרט הושק ביוני בלי יחסי ציבור יוצאי דופן, אבל במהלך חופשת הקיץ הוא הפך לסנסציה בעיקר בקרב נערים ונערות, שהפכו אותו לסרט הכי נצפה בתולדות שירות הסטרימינג עם 236 מיליון צפיות (מחזיק השיא הקודם הוא סרט הפעולה ״הודעה אדומה״ עם דוויין ג׳ונסון, ריאן ריינולדס וגל גדות) ואת השירים מתוכו ללהיטי ענק שמובילים את מצעדי ההשמעות של ספוטיפיי.
בשבוע שעבר, כמעט חודשיים אחרי שהסרט היה זמין בנטפליקס, החליטו ראשי החברה להוציא אותו לבתי הקולנוע בגרסת סינג־א־לונג. הוא הופץ באמריקה ב־1,700 אולמות והפך לסרט הכי נצפה באותו שבוע, כשהקרנות רבות היו סולד אאוט ומלאות במעריצות שהגיעו לקולנוע מחופשות לדמויות מהסרט. הנה משהו שעוד לא קרה: המעריצות ראו את הסרט בבית בנטפליקס ובכל זאת שילמו כסף לכרטיס קולנוע כדי להגיע לאולם עם חברות ולהפוך את הסרט למעין מופע חי, חוויית קהל. שירי קיי־פופ (פופ קוריאני) כבר הפכו ללהיטי ענק בזכות להקות כמו BTS, אבל עכשיו מגיע סרט שלוקח את המוזיקה הזאת ממצעדי הפזמונים לטבלת שוברי הקופות. הנה תובנה משמחת: צופות קולנוע צעירות אוהבות מיוזיקלס. הן הפכו את ״לשבור את הקרח״ ללהיט, את ״מרשעת״ לטרפת ועכשיו את ״ציידות השדים״ לקדחת.
מי שעומדת מאחורי הסרט היא האנימטורית מגי קאנג, ילידת קוריאה שהיגרה עם משפחתה לקנדה ומשם עברה להוליווד ועבדה בדרימוורקס, בין השאר על ״קונג פו פנדה 3״. היא רצתה ליצור סרט המבוסס על הפולקלור הקוריאני והאמונה ששדים קיימים ויכולים להשתלט על בני אדם. במרכז הסרט עומדת להקת בנות בשם האנטרקס, שקולות הקסם שלהן הופכים אותן לציידות שדים, שעוברות מדור לדור. כל דור עם הסגנון המוזיקלי שלו. קאנג רצתה ליצור סרט אנימה אסייתי מוזיקלי שמתרחש בסיאול בת זמננו - עם שדים, ולוחמים בשדים, וסצנות קרב עם חרבות, ומוטיבים על־טבעיים, ועם פוטנציאל לעשרות סרטי המשך. תמהיל שאף אחד מהמבוגרים בסוני כנראה לא ממש הבין, אבל איכשהו קלע בול. הגרסה המקורית של הסרט דוברת קוריאנית אבל נטפליקס עוד לא הסגירה כמה מ־236 מיליון הצפיות שלו היו בגרסה הקוריאנית וכמה בגרסה המדובבת לאנגלית.
מה שמעניין הוא שמוזיקה כה מתוכנתת ומתועשת עומדת במרכזו של סרט שמהלכיו העלילתיים לאו דווקא צפויים, ולעתים אף תמוהים. הסרט מספר על שלוש גיבורות שהן כוכבות־על מוזיקליות, אבל מעדיפות לאכול ולהשתטות, ומרגישות שהן נשלטות על ידי המעריצים, שמוצגים כדמויות מוטרפות, מפלצות שרוצות לאכול עוד ועוד את כוכביהן. כשחבורת שדים מתחפשת ללהקת בנים שמאיימת על מעמדה של האנטרקס, שתי הקבוצות יוצאות לקרב בין הלהקות, מצב שנהיה מסובך כשמתברר שסולנית הלהקה מסתירה מחברותיה שהיא בעצמה חצי שדה. שאלות על זהות, מסורת ונאמנות צפות בתוך מרק של פולקלור קוריאני ויחס כמעט סאטירי לעולם הבידור והמעריצים. זה נראה כמעט אקראי, אבל זה הלהיט הכי גדול של 2025. כנראה שזה אומר משהו.
