קוביות במקום הקלקות: משחקי קופסה הם הטרנד החם של תרבות הבילוי
הם נולדו מחדש בקורונה, שגשגו במלחמה והיום משחקי הקופסה הפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות הבילוי בישראל - עם ברים ייעודיים, זינוק במכירות ואפילו סצנת פיק־אפ. "זה מפיג מתח, זה משחרר, זה אקשן לכל הגילאים" - וזה מעולה ליום כיפור
בסלון אצל חברים, בברים ובתי קפה ואפילו במתנ"סים, משחקי הקופסה עשו בשנים האחרונות קאמבק מרשים. זה התחיל בקורונה שכעל כולנו נכפה לשבת בבתים, צבר תאוצה אחרי 7 באוקטובר שכינס את כולנו חזרה למרחב הביתי והמוגן, והשתלב היטב בצורך ההולך וגובר של רבים להתנתק מהמסכים. לצד העלייה במכירות נפתחו בשנה האחרונה ברחבי הארץ ברים ובתי קפה למשחקים ומתארגנות קבוצות לערבי משחק דרך הרשתות החברתיות.
מעבר ליתרונות במישור החברתי והפאן יש גם תמורה בריאותית. מחקרים מצאו קשר חיובי בין פעולות שמגרות את המוח לחשיבה להפחתת הסיכון למחלות הדמנציה. מחקר בריטי שפורסם ב־2013 ונערך בצרפת בקרב 3,675 משתתפים לאורך 20 שנה, גילה שהסיכון לפתח את אחת ממחלות הדמנציה ירד ב־15% בקרב שחקני משחקי קופסה בבגרות.
מדובר בתופעה חוצת מגזרים: יהודים, ערבים, דתיים, חילונים ואפילו חרדים משתתפים בו. גם צעירים על הרצף האוטיסטי מוצאים בערבי המשחקים פתח לאינטראקציה חברתית ישירה ואפשרות להכיר חברים. תעשיית משחקי הקופסה העולמית מגלגלת מיליארדים, וחברות ישראליות לא נשארות מאחור. אלן טלר, מבעלי "הקובייה משחקים" שאחראית על הגרסאות הישראליות לקטאן ולאליאס הפופולריים, מספר על העלייה במשחקי הלוח מאז המלחמה: "אנחנו יודעים שבמתקפה באיראן אנשים לקחו איתם קלפים של אליאס למרחב המוגן ושיחקו בלי לוח. זה מפיג מתח, זה משחרר, זה אקשן לכל הגילאים".
מנכ"ל צומת ספרים אבי שומר מספר שמהקורונה (2020) חלה עלייה של אלפי אחוזים במכירות של משחקי קופסה בארץ ובעולם. "לפני הקורונה מכירות המשחקים בצומת ספרים עמדו על כ־3% מהמכירות, היום זה כ־15% מהמכירות ויש משחקים עם רשימות המתנה. חלק מהמשחקים מקבלים פוש מהטיקטוק. לפני יום כיפור שיעור המכירות עולה. זה התחיל במשחקי מלחמה ואסטרטגיה ועבר לעולמות אחרים. זה גם החזיר משחקים כמו מונופול ורמיקוב שהמכירות שלהם גדלו".
יעל סיון, שותפה ב”סטופר צעצועים”, מסבירה שיש משחקים שבכל זאת משלבים גם טכנולוגיה, כמו משחק השירים “היטסטר”, שבקרוב תצא לו גירסה של שירים בעברית: “אנשים רוצים קצת הפוגה מהטלפונים ומהלחץ היומיומי, אבל קשה להם להתנתק מהטלפון. היטסטר מחבר בין משחק חברתי כיפי ומוזיקה דרך האפליקציה, וזה שילוב מנצח”. בשנתיים האחרונות הטרנד יצא מהבתים גם אל המרחב הציבורי. הבר השועל הכחול בפלורנטין בתל אביב ודריקס Game Cafe בחיפה הם שני מקומות לדוגמה. "אנחנו הראשונים בארץ שהקמנו מקום כזה, חצי שנה לפני 7 באוקטובר", אומר אלעד טבקוב, מבעלי הדריקס, "אני מתעניין בעולם הגיקי ופיתחתי משחקי מחשב וכשפתחנו חשבתי שזה יהיה 50% חנונים ו־50% סקרנים. בפועל יש 20% חנונים שמגיעים בקביעות ו־80% ממגוון האוכלוסייה בישראל. אנחנו מציעים משחק קופסה לצד קוקטיילים ופיצות שאנחנו מכינים. עשרות אלפי משחקים בשנה יוצאים בעולם ואנחנו מביאים את הטובים ביותר בכל הז'אנרים, ממשחקי אסטרטגיה ועד פארטי גיימס. המשחקים מאפשרים לאנשים להצחיק אחד את השני, להכיר אחד את השני, לרמות אחד את השני. אנשים שהיו סקפטיים מגיעים ויושבים שלוש שעות בלי טלפון".
הקפה של דריקס שרד את המלחמה בעזה, בלבנון ובאיראן. "להרבה עסקים בחיפה היה קשה ואנחנו הצענו את מה שאנשים חיפשו, אז הם באו", הוא אומר. "הבינו שזו צורת בילוי חדשה, שיש משחקים שיותר כיף לשחק סביב שולחן. בשישי בערב יכולים להיות פה בבת אחת 120 איש ובאמצע השבוע אנחנו עושים אירועי טריוויה ואנשים צמאים לזה".
גם בבית רדיקל בתל אביב אימצו את צורת הבילוי במסגרת ערבים בלי טלפונים שהם מקיימים. "יש בזה ממד נוסטלגי, ומיליניאלס הם אנשים נוסטלגיים”, אומר יפתח אילוז, מנהל התוכן של רדיקל, “זה דומה למה שקרה עם בתי קולנוע, הקורונה שלחה את כולם להיות בבית לבד ונטפליקס הפכה אימפריה, אבל במקביל יש גם מגמת נגד ואנשים רוצים לחזור למפגש אנושי. ומשחקי חברה, כשמם כן הם, יש בהם חברה. יש משהו במשחק קופסה ששובר את הקרח. מגיעים לכאן בני 35-25, ולפעמים פחות, ואפילו נוצרה סצנת פיק אפ מתוקה".
חמישה משחקים חדשים שיעבירו לכם את יום כיפור:
• "ארמון הקופים" (הקובייה משחקים): משחק הלוח האסטרטגי הראשון מסוגו של לגו המשלב את הבנייה החופשית בלגו יחד עם חוקיות משחקית. התחרות היא על מי בונה ראשון מחדש את הארמון של הקוף שהתפרק. מיועד ל־4-2 שחקנים, בני 10 ומעלה.
• תפוס ת'מיקרופון (סטופר צעצועים): משחק מסיבת קריוקי לאנשים שלא יודעים לשיר וגם לכאלה שכן. זה לא קריוקי במובן הקלאסי שאתם מכירים. כל אחד בתורו שולף קלף ועליו מילה. הראשון שחושב על שיר עם המילה תופס את המיקרופון המונח על השולחן ומתחיל לשיר. מבוסס על המשחק Grab The Mic שכבש את העולם ועכשיו גם בעברית. 10-2 שחקנים, בני 8 ומעלה.
• רמז DUCK (פוקסמיינד): משחק שבו תוכיחו את כישורי הבילוש שלכם ותמצאו את החשוד המסתורי מבין החיות (יונה, חתולה וכו'), על ידי פיצוח הרמזים, היגיון וכישורי הסקת מסקנות. 4-2 משתתפים, בני 8 ומעלה.
• חרטטוני (דוב לדעת): המשחק פותח עם היוצרים אור בוטבול ועמרי הכהן ומבוסס על שעשועון היוטיוב של הערוץ דונקי. המשחק כולל מאות שאלות שונות שהמטרה היא לענות עליהן לא נכון, אבל עדיין באותה קטגוריה. למשל, על השאלה "איזה פרי הוא אדום?" תשובה נכונה תהיה בננה. מהי בירתה של מדינת ישראל? רומא. הרעיון הוא לענות כמה שיותר מהר. לבני 9 ומעלה. אפשר לשחק ראש בראש, זוגות או בצוותים של ארבעה.
• קופץ בראש (גולה): קופץ בראש משלב יכולת שליפת מילים, זריזות ויצירתיות. לכל שחקן יש ערימת קלפי אותיות. בכל פעם נפתחים נושאים על השולחן. אחד השחקנים מטיל את הקובייה (שבכל פעם קובעת הגבלה אחרת), כדי להניח קלף צריך לחשוב על מילה שמתחילה באות שבקלף וקשורה לאחד הנושאים שעל השולחן. השחקן הראשון שמסיים את כל הקלפים מנצח. 6-2 משתתפים, בני 10 ומעלה.
