ניוטון, שפינוזה והרמב"ם מפענחים את סודות הקיום בספרייה הלאומית
התערוכה החדשה של הספרייה הלאומית מפגישה מדענים, פילוסופים ומיסטיקנים כדי לבחון מחדש את הגבול בין מדע, דת ומיסטיקה. נועה מנהיים, מאוצרות התערוכה: "אנחנו לכודים בחשיבה בינארית שמפרידה בין תחומי ידע ודתות, וזו הצעה לשבירת הגבולות"
בתערוכה החדשה שנפתחה בתחילת החודש בספרייה הלאומית, "שאלת השאלות: על סודות היקום והקיום", מתגלה שהפיזיקאי והמתמטיקאי האנגלי אייזיק ניוטון, שחשף בין השאר את האחדות והסדר המתמטי של הטבע, היה לא רק מדען מבריק ששינה את פני ההיסטוריה, אלא גם תיאולוג עם נטיות דתיות שנגע במיסטיקה ועסק בכישוף ובאלכימיה.
התערוכה מציגה פריטים נדירים ועתיקים – למשל כתבי יד של ניוטון והפילוסוף ברוך שפינוזה, ועותקים של כתבי הרמב"ם ואבן סינא, המדען המפורסם ביותר באסלאם – שעסקו בשאלות הגדולות של הקיום: כיצד בנוי העולם, מהו הזמן, מה תכלית הקיום האנושי. "שאלת השאלות" מפגישה כתבים של מדענים, פילוסופים ומיסטיקנים מתחומי ידע שונים זה מזה.
כתביו של ניוטון התגלגלו לספרייה הלאומית בדרך לא דרך, לאחר שביום אחד ב־1936 זיהו כלכלן ומזרחן בריטיים את הכתבים התיאולוגיים והאלכימיים של ניוטון והצילו אותם מתהום הנשייה. לצדם יוצגו בתערוכה כתב יד מעוטר של "משנה תורה" של הרמב"ם; תרגום עברי של "הקאנון של הרפואה" של אבן סינא; כתבים של הרופא, הפילוסוף והמשפטן המוסלמי מקורדובה אבן רושד שנחשב ל"אבי הרציונליזם"; כתבים של האסטרונום והמתמטיקאי יוהנס קפלר ושל הפיזיקאי והאסטרונום גלילאו גליליי, ופריט מושאל מאוניברסיטת חיפה - העותק האישי של "המסכת המדינית התיאולוגית" של ברוך שפינוזה, עם הערות בכתב ידו. כל אלה היו אנשי אשכולות רב־תחומיים שנעו בחופשיות בין רפואה לפילוסופיה, בין אסטרונומיה להנדסה, ובין דת ומדע.
"התערוכה מורכבת מטקסטים ורעיונות בני מאות שנים, ויש בה הזמנה לחשוב אחרת על השאלות שאנחנו שואלים את עצמנו היום ועל כלי החיפוש שלנו", אומרת נטע אסף, שאוצרת את התערוכה לצד קארין שבתאי ונועה מנהיים. "הידע שלנו כיום כל כך מפוצל לקטגוריות ספציפיות - מדעי הרוח, מדעי הטבע, פילוסופיה ולימודי דת - ונדמה שהן בהתנגשות בלתי ניתנת לפיוס. אנחנו רואים את זה בתפיסות אקדמיות ובסוגיות חברתיות עכשוויות. אבל זה לא תמיד היה ככה, ומעניין לחשוב אם אפשר ללמוד אחרת, לשלב תחומים ולא להפריד ביניהם".
2 צפייה בגלריה
מפה כללית של העולם. מתוך תערוכת שאלת השאלות סוד הקיום והיקום בספרייה הלאומית
(צילום: דור קדמי)
נועה מנהיים, העורכת הספרותית שהוזמנה להיות אוצרת שותפה וכתבה את הטקסטים לתערוכה, רואה בה רלבנטיות רבה לימינו. "זאת הזדמנות לראות איך שאלות שמטרידות אותנו באו לידי ביטוי בעבר. למשל השאלה 'מה מגדיר את האנושות?', בטח היום בעידן ה־AI. אז התערוכה מזמנת אפשרות לראות איך פילוסופים כמו תומס אקווינס או אריסטו התלבטו וענו על השאלות האלה". מנהיים מוסיפה כי "המוצגים בתערוכה מאתגרים את החשיבה הבינארית שלנו היום. אנחנו רגילים לעשות הפרדה דיכוטומית בין מדע ומיסטיקה, בין אסטרולוגיה ואסטרונומיה, אבל ההוגים האלה מתייחסים למערכות חשיבה שנתפסות אצלנו לא מדעיות והשתמשו בהן לצורך בירורים מעמיקים ופוריים, ואפשר ללמוד מהם".
לפי מנהיים, יש עוד היבט של רלבנטיות – "התערוכה מציגה דיאלוג סוער בין שלושה מרחבים אמונתיים שונים, יהדות, נצרות ואסלאם, עם שפות שונות וגישות תיאולוגיות שונות. אפשר להיווכח בתערוכה בדיאלוג אינטנסיבי בין מוסלמים, נוצרים ויהודים, לראות איך המחשבה היוונית עוברת תרגום ועיבוד בעולם המוסלמי, ומשם עוברת על ידי מתווכים ומתרגמים יהודים ומתפשטת לעולם הנוצרי, ואיך העולם הנוצרי מגיב לזה. עולמות הידע מתקיימים כתוצאה מהדיאלוג החופשי הזה, שהיום למרבה הצער מתקיים הרבה פחות. אנחנו לכודים בחשיבה בינארית שמפרידה בין תחומי ידע ובין דתות. ההצצה לפריטים בתערוכה ולרגעים שבהם הם נוצרו היא הצעה לחשיבה אחרת, לשבירת הבינאריות ושבירת הגבולות התיאולוגיים, הלשוניים, הגיאוגרפיים. במובן הזה היא חתרנית למדי".
