האמנית זויה צ'רקסקי: “הם הורסים את הנוף של הילדות שלי"
האמנית זויה צ'רקסקי: “הם הורסים את הנוף של הילדות שלי"
כשצ’רקסקי ראתה את צילומי הטנקים נכנסים לרחובות השכונה שבה גדלה בקייב, היא החליטה לפתח את סדרת הציורים הנוסטלגית שלה “ילדות סובייטית" לסדרה חדשה “Before and After״ המתארת את חורבן והרס המלחמה
כשזויה צ’רקסקי ראתה את צילומי הטנקים נכנסים לרחובות השכונה שבה גדלה בקייב, היא החליטה לפתח את סדרת הציורים הנוסטלגית שלה “ילדות סובייטית” לסדרה חדשה “Before and After״ המתארת את חורבן והרס המלחמה
גם לצ׳רקסקי, כמו ללא מעט עולים ותיקים בארץ, יש משפחה באוקראינה, שאותה הצליחה לחלץ ולהביא לארץ. עכשיו הם כולם גרים בבית אחד: זויה, סאני ובתם ורה ביחד עם אחותה קטיה, שתי ילדותיה ושתי נכדותיה. מצד אחד איחוד משפחתי מרגש, מאידך ״לא מנסיבות טובות, שזה די הורס את המסיבה״, זאת בנוסף למותו של אביה, שבוע לאחר בואה של האחות.
3 צפייה בגלריה
צ’רקסקי בסטודיו שלה. “למזלי, סבתא שלי לא רואה מה הרוסים עושים לאדמתה עכשיו. אבל אני כן״
(צילום: גליה מור ירושלמי)
רק לפני כמה חודשים ביקרה צ׳רקסקי במחוזות ילדותה עם בתה ורה, במסגרת הסרט ״חיים סובייטיים״ שביימה ענת שוורץ עבור כאן 11. בסרט היא משוחחת עם אמה בסטודיו, בזמן שהיא מציירת אותה, ונדמה שהשיחה היתה נשמעת אחרת היום. האם מדברת על תהליך קליטה קשה, שבמהלכו עבדה במפעלי תפירה ובניקיון. היא שואלת את זויה אם היא מצטערת שהיא הביאה אותה לארץ וצ׳רקסקי עונה שלא, “ובשבילך, את מצטערת?”, היא שואלת. ״אם אני שוקלת את זה עכשיו, אז כנראה שכן״, אומרת האם. “כי בכל זאת כל החיים שלי עברו שם. הלב כבר נכרך במקום ההוא״.
החיים מתהפכים ברגע. הציורים של ״ילדות סובייטית״ מופיעים בסרט כמקור לזיכרונות נוסטלגיים של האמנית, שאותם היא מספרת לבתה, ״להראות לה איך גדלתי, מי אני, כמו אלבום תמונות של הילדות שלי״, אומרת צ׳רקסקי בסרט. האוטובוס הצהוב באחד הציורים מתחלף בעריכה לאוטובוס צהוב ברחובות קייב, כשצ׳רקסקי חוזרת לבקר שם עם בתה, להראות לה היכן נולדה, גרה ובילתה המשפחה בחודשי הקיץ. חודשים ספורים אחרי, אותם ציורים הופכים למקור השוואה לקייב המופצצת.
אחד התצלומים מימי המלחמה הראשונים, של טנקים ברחובות רובע אובולון בקייב, הוליד את הסדרה החדשה. רואים בו ילד עומד על מרפסת וצופה בטנקים ובניינים עולים באש. ״הם נכנסו לשכונה שגרתי בה״, אומרת צ׳רקסקי. ״הרגשתי שהם הורסים את הנוף של הילדות שלי וככה התחיל הציור הראשון, שמבוסס על ציור מוקדם של ילדה שמסתכלת מהחלון ורואה את אמא שלה מגיעה מתחנת אוטובוס״.
