התרומה לחולי סרטן הוסטה: מנהלי העמותות יחזירו 1.85 מיליון שקל
המחוזי בחיפה חייב את המנכ"לית וחברי הוועד של "קרן לחיים" ו"קרן לחיים לילדים ונוער" להשיב כספים שיועדו לילדים חולי סרטן. חלק מהתרומה שימש לשכר ולשכירות למנכ"לית, שבעלה כיהן כיו"ר, ולתשלום לחברה שבשליטת חותנו של מנהל העיזבון. השופט: התנדבות אינה פוטרת מאחריות
תרומה של כמעט 1.9 מיליון שקל מעיזבונה של הלן חטב נועדה לממן סיוע לילדים ולבני נוער חולי סרטן. אלא שהכסף הועבר לעמותה אחרת, ייעודו שונה ללא אישור בית המשפט, וחלקו שימש לתשלומים פסולים - ובהם שכר ודמי שכירות למנכ"לית. בית המשפט המחוזי בחיפה חייב החודש שבעה נושאי משרה בעמותות "קרן לחיים" ו"קרן לחיים לילדים ונוער" להשיב לקופת הפירוק כ־1.85 מיליון שקל, בתוספת הצמדה וריבית מאפריל 2019.
בהחלטה מ־8 באוקטובר קיבל השופט הבכיר רון סוקול את בקשת מפרק העמותות, עו"ד רון כהנא, וקבע כי נושאי המשרה הפרו את חובות האמון והזהירות שלהם. לדבריו, ניתן היה להתרשם שהיה להם רצון אמיתי לסייע לנזקקים וכי עשו זאת במשך שנים, אולם לצד זאת "הם ניצלו את כספי התרומה גם לקבלת טובות הנאה אישיות".
ראשית הפרשה בהחלטת מנהל העיזבון, עו"ד שרון ינקו, להפנות חלק מכספיה של חטב לסיוע לחולי סרטן. בעדותו הסביר כי חטב היתה מורה וחלתה בסרטן, ולכן סבר שסיוע לילדים ולבני נוער החולים במחלה יהיה שימוש הולם בכספים. במרץ 2019 אישר בית המשפט לענייני משפחה הסכם עם "קרן לחיים", שכלל בין היתר תגבור לימודי, תמיכה במחלימים ומימון ציוד, תרופות וטיפולים.
אולם פרטי החשבון שמסרה המנכ"לית, עו"ד גלית פאוקר שמש, היו של עמותה אחרת שהוקמה זמן קצר קודם לכן: "קרן לחיים לילדים ונוער". כשבבנק הבינלאומי זיהו שהחשבון אינו שייך לעמותה שאושרה בהחלטת בית המשפט, סירבו לבצע את ההעברה. בעקבות זאת נסגרו חשבונות העמותות בבנק ונפתחו חשבונות במזרחי טפחות, שם הופקדה התרומה בחשבון העמותה החדשה. השופט קבע גם כי לבינלאומי הוגש עותק מזויף של החלטת בית המשפט, שבו הוחלף מספר העמותה המקבלת.
ברקע הדברים עמדה ביקורת עומק מטעם רשמת העמותות, שמצאה ליקויים חמורים בפעילות העמותה הוותיקה. גם לאחר שהתחייבה לתקנם בליווי רואה חשבון, נמצא שמרביתם לא תוקנו. ביוני 2024 הורה בית המשפט על פירוק שתי העמותות לבקשת הרשמת. בהחלטתו הנוכחית קבע סוקול כי העברת התרומה לעמותה החדשה ושינוי ייעודה נועדו לאפשר לנושאי המשרה לחמוק מהביקורת ולהמשיך להשתמש בכספים ללא המגבלות שהוטלו עליהם.
אחד הממצאים המרכזיים נוגע לתשלומים לפאוקר שמש. מהעמותה החדשה שולמו לה כ־180 אלף שקל בשכר ועוד כ־112 אלף שקל עבור שכירת חדר במשרד עורכי הדין שלה. בעלה, עדי פאוקר, כיהן כיו"ר העמותה והיה מעורב באישור שכרה. זאת, אף שבדיווח לרשמת הוצגה כמתנדבת ונכתב שאין קרבת משפחה בין המועסקים לחברי הוועד. השופט קבע שהעסקתה היתה נגועה בניגוד עניינים חמור, ושלא הוכח צורך בשכירת החדר. לדבריו, הסכם השכירות והתשלומים שימשו "כסות לתשלומים ששולמו לגלית מתוך כספי התרומה".
עוד כ־149 אלף שקל הועברו לחברת "המרכיבים חדרה", שבשליטת אריאל קליין, חותנו של מנהל העיזבון. העמותה והחברה טענו שהתשלום ניתן עבור תיווך בקבלת התרומה, אך החשבונית שהוצאה היתה עבור עבודות אלומיניום שלא בוצעו. סוקול לא השתכנע שהחברה או קליין תיווכו בעסקה, וקבע כי סביר יותר שהתשלום נועד להעניק טובת הנאה עקיפה למנהל העיזבון בתמורה לקבלת התרומה. כבר ביולי חייב את החברה להשיב את הכסף.
לטענת פאוקר שמש, עיקר הכספים הושקע בשיפוץ ההוסטל "בית קרן" לנערות בסיכון בחדרה. היא טענה כי שינוי הייעוד אושר בידי מנהל העיזבון וכי הוצגו ראיות להוצאות השיפוץ, השכר והשכירות. בית המשפט קבע שאישור מנהל העיזבון לא החליף את האישור השיפוטי הנדרש, ושגם היקף ההוצאות הנטען לא הוכח. השופט היה מוכן להניח שבוצעו בהוסטל עבודות כלשהן, אך הכיר לצורך חישוב ההשבה בכ־42 אלף שקל בלבד.
חברי הוועד טענו שפעלו בהתנדבות, סמכו על ההנהלה ועל אנשי המקצוע, ולא הוכח שקיבלו טובת הנאה אישית. סוקול דחה את הניסיון להסתמך על כך כדי לפטור אותם מאחריות. "האמונה כי איש אינו נוטל כספים לכיסו", כתב, אינה תחליף לחובתם לוודא שהכספים משמשים לייעודם.
החיוב בסך כ־1.85 מיליון שקל הוטל על שבעת המשיבים ביחד ולחוד. פאוקר שמש חויבה גם באופן אישי בהשבת השכר והשכירות, בסך כולל של 292,500 שקל. סכומים שתשיב במסגרת זו, וכספים שתשיב חברת המרכיבים, יופחתו מהחיוב המשותף. נוסף על כך נפסקו הוצאות משפט של 20 אלף שקל.
ראש רשות התאגידים ורשמת העמותות, עו"ד שולי אבני שוהם, מסרה: "חברות בוועד עמותה אינה תפקיד סמלי, והתנדבות אינה פוטרת מאחריות. מי שמקבל על עצמו לנהל כספים המיועדים לטובת הציבור חייב לפקח על השימוש בהם, לנהוג בשקיפות ולמנוע ניגודי עניינים".
