ניתוח
הבנזן דלף אך המניה זינקה: מה מניע את בזן בבורסה?
דליפת החומרים המסרטנים במפרץ חיפה הביאה לסגירת בתי ספר וגרמה לחרדה, אבל בבורסה היא נרשמה כמעט בלי תגובה: מרווחי הזיקוק הגבוהים, המלחמות באוקראינה ובאיראן והסיכוי לפיצוי של מיליארדי דולרים על פינוי המתחם מעסיקים את המשקיעים הרבה יותר; והם מאפשרים אפילו למשקיע ותיק אחד להרוויח מהירידה הרגעית
לדליפת הבנזן ממתקני בזן במפרץ חיפה השבוע היו מפסידים ברורים, תושבי קרית אתא, אבל גם מרוויח לא צפוי, איש העסקים ג'רמי בלנק, משקיע ותיק בחברה. בזן הודיעה אתמול כי בלנק חזר להיות בעל עניין בחברה, לאחר שרכש מניות ב־23 מיליון שקל ואחזקתו הגיעה ל־5.27%. בלנק ניצל ירידה רגעית במניית בזן ביום ב' כדי להגדיל את אחזקותיו. בכך הוא השלים סיבוב של קנה נמוך ומכור גבוה, לאחר שבאמצע ספטמבר מכרה קרן הגידור שלו, קומיוניטי, 1.7% ממניות בזן שהיו ברשותה בכ־100 מיליון שקל. רק על המניות שרכש השבוע הרוויח בלנק כ־2 מיליון שקל.
הבוקר, לפני פתיחת המסחר, מחיר מנית בזן נמוך בכ־0.8% ממה שהיה לפני דליפת החומרים המסרטנים, ומניית החברה זינקה אתמול בכ־4.7%. עם זאת, בחודש האחרון נראה כי יש סנטימנט שלילי סביב מניית בזן, שירדה בכ־14% לאחר עליות חדות של 160% מתחילת השנה. השווי של בזן יותר מהוכפל בשנה האחרונה, למרות שרק ב־2025 נפגעה תחנת כוח בבתי הזיקוק מטיל איראני, ולמרות הפסדים בכמה רבעונים רצופים, עד לרבעון הראשון של 2026. מה גרם לזינוק במנייה, וכעת לבלימה?
"חברות זיקוק תלויות בהיבטי מאקרו, בעיקר במחירי הנפט ומחיר הבנזין והסולר", אומר אלעד קראוס, מנהל מחקר במיטב ברוקראז'. הפער בין מחירי הנפט ומחירי התזקיקים (בנזין וסולר בעיקר) נקרא "מרווח זיקוק", והוא הגורם המשפיע ביותר על הרווחים של בתי זיקוק. "בשנים האחרונות מרווחי הזיקוק זינקו", מסביר קראוס, "זה נגרם מביקוש מוגבר לסולר, בשל הפגיעה במתקני זיקוק ברוסיה בידי אוקראינה".
אלעד קראוס
מרווחי הזיקוק הביאו את בזן לתוצאות שיא ברבעון השני של השנה, עם רווח נקי של 263 מיליון דולר לעומת הפסד של 37 מיליון דולר ברבעון השני של 2025. ה־EBITDA הגיע ל־317 מיליון דולר, לעומת 75 מיליון דולר ברבעון המקביל. בזן קיבלה גם הכרה בהכנסות ביטוח בסך 71 מיליון דולר, כפיצוי על פגיעת הטילים האיראניים בתחנת הכוח שבמתחם, ב־2025.
קראוס מעריך כי הדוחות הקרובים של בזן, לרבעון השלישי של 2026, יציגו רווחי שיא, אבל המשקיעים צופים פני עתיד, וכנראה מעריכים כי מחיר המניה גבוה מדי. "בזן היא חברה תנודתית תמיד", אומר קראוס.
על פערי הזיקוק משפיעות שתי מלחמות המתנהלות במקביל. הראשונה היא בין רוסיה לאוקראינה, שנמשכת מ־2022, והשנייה היא המלחמה באיראן, שגם שם לא רואים את סופה. שתי המלחמות מביאות לעליית מחיר הנפט, אבל ההתקפות של אוקראינה על בתי זיקוק ברוסיה מעלות גם את מחיר הסולר, וכך מזניקות את מרווחי הזיקוק.
ביולי השנה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה על איסור לייצא תזקיקי דלקים, וכך העלה את מחיר הסולר והבנזין בעולם. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ניסה לקדם "הפסקת אש אנרגטית", אך אוקראינה, שתחנות הכוח שלה נפגעות שוב ושוב מטילים וכטב"מים רוסיים, סירבה למהלך החד־צדדי הזה.
ביום שישי האחרון הכריז טראמפ כי ארה"ב תרכוש סולר מרוסיה, וכך לראשונה יישבר משטר הסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה. הייבוא מיועד להיות בהיקף של 4.8 מיליון טונות סולר, אך המשלוח הראשון קטן יחסית, 300 אלף טונות סולר. השינוי החד במדיניות של ארה"ב נועד להפחית את מחירי הדלק בארה"ב, על רקע בחירות האמצע לסנאט. כל זאת עשוי להביא לירידה במחירי התזקיקים בעולם, ואולי גם לירידה במרווחי הזיקוק. קראוס מציין כי "הכל יכול להשתנות בשנייה. הפסקת אש תגרום לירידה חדה במחירים".
העיסוק בנתוני מאקרו ובמחירי האנרגיה העולמיים מעיד על ההשפעה המועטה שיש לרווחת התושבים במפרץ חיפה על הביצועים העסקיים של בזן ועל תגובת המשקיעים. זיהום חריג של חומר מסרטן ודאי (בנזן), שהביא לסגירת שני בתי ספר ולהנחיות לתושבים לסגור חלונות ולהימנע משהייה בחוץ, אינו יותר מ"מכה קלה בכנף" בביצועי המניה של בזן. זאת, למרות שאירוע כזה עשוי לזרז את הפינוי של המפעלים ממפרץ חיפה.
פורמלית, החלטת הממשלה מ־2022 על פינוי בזן והתעשיות הפטרוכימיות נמצאת עדיין בתוקף. היעד המקורי לפינוי היה עד 2031, "מעבר לפינה" בלוחות זמנים של תכנון תשתיות. לפי אותה החלטה, המשק הישראלי יתבסס ברובו על יבוא תזקיקי דלק, ובזן תפסיק לפעול לגמרי. ואולם, מתקני האחסון לדלקים ומתקני הנמלים לפריקת דלקים לא הוקמו, ולא ברור מה תאריך היעד העדכני להקמתם.
בינתיים משרד האנרגיה מקדם הצעה חלופית, לפיה מתחם בזן יוקם מחדש באזור התעשייה במישור רותם שבנגב, בעלות של 5-6 מיליארד דולר. המחיר הגבוה של הקמת מתקן חדש יחליף את הפיצויים שדורשת בזן על פינויה, 5 מיליארד דולר. לפי משרד האנרגיה, בהתבסס על דו"ח שהוזמן מחברת הייעוץ BDO, הסיבה המרכזית להעדפת העתקת הזיקוק על פני סגירתו היא הביטחון האנרגטי למשק הישראלי, והחשש מפגיעה ביכולת לספק דלקים לישראל בשעת חירום. בדו"ח, שפורסם בספטמבר האחרון, העריכו ב־BDO כי אפשר יהיה להקים מתקן חלופי לבזן עד 2033.
קראוס אומר כי "מעל בזן יש שתי עננות. הראשונה, שאלת הפינוי, שלא התחילה היום, ולא תיפתר בטווח הזמן הקרוב או הבינוני. בנוסף, יש לחברה גם חוב לבנקים למשך תקופה ארוכה, מה שמעיד על אמון שהחברה תמשיך לפעול". העננה השנייה, לפי קראוס, היא "שברור שהמקום יהיה מטורגט בידי טילים גם במלחמה הבאה. האם במכלול השיקולים של משקיעים זה תופס מקום מרכזי? כנראה שלא". נראה כי בשוק ההון מעריכים, אפוא, כי בזן לא תפונה בקרוב, ואם תיאלץ לעבור מקום, היא תזכה לפיצוי גבוה מאוד. בינתיים, למרות הכוונות לפנות את המתחם, עבודות התחזוקה והשיפוץ נמשכות ומעידות כי ההנחה בבזן היא שבתי הזיקוק ימשיכו לפעול במפרץ בשנים הקרובות.
