יורדת מתחת לחגורה: פראדה חוזרת לפריט שהפך לסמל שלה
כמה ימים אחרי ששר החוץ האיטלקי קשר בין אורך החצאית למוסר, הציבה מיוצ'ה פראדה את החצאית במרכז התצוגה במילאנו ופתחה בעיר מתחם בן שמונה קומות. ככה זה כשההכנסות זינקו ב־70% בארבע שנים
63 חצאיות פתחו בשבוע שעבר את שבוע האופנה של מילאנו, בתצוגה של בית האופנה האיטלקי פראדה. וזה לא היה מקרי: החצאית היא הבגד שמיוצ'ה פראדה מזוהה איתו אולי יותר מכל, ולמעשה אחד העקרונות שעליהם בנויה השפה של המותג ושל העומדת בראשו. "החצאית היא בשבילי כמו טי־שירט", אמרה פראדה ב־2006 בריאיון למגיש האמריקאי צ'רלי רוז. החצאית היא מעין מדים אישיים עבורה, והיא אף הקדישה לה תערוכה נודדת שהוצגה מטוקיו ועד סיאול. בתצוגה הנוכחית הפכו פראדה ושותפה לניהול הקריאייטיב מאז 2020, רף סימונס, את החצאית לקנבס שעליו אפשר להעלות אינסוף רעיונות ואינטרפרטציות.
ימים ספורים לפני התצוגה עלו החצאיות לכותרות באיטליה, כששר החוץ וסגן ראש הממשלה אנטוניו טאג'אני קשר בין אורך החצאית של אשה לאמות המוסר שלה. כשנשאל בריאיון איזו אשה היה ממליץ לבנו לשאת, השיב: "זו שאולי החצאיות שלה קצת יותר ארוכות". דבריו עוררו ביקורת חריפה מצד האופוזיציה וגם מצד שותפיו לקואליציה, ופוליטיקאיות הצטלמו בחצאיות מיני במחאה.
גם אם לא היה כל קשר בין דבריו לקולקציה של פראדה, אי אפשר להתעלם מהטיימינג המדויק ומהאמירה המעניינת של צמד המעצבים על נשיות. החצאית לא מוצגת כאמצעי להפוך את האשה לנשית יותר, אלא דווקא מאפשרת לה להיות כמה דברים בו בזמן: סקסית עם חזייה, אינטלקטואלית בסוודר, ילדותית עם הדפס פרחים, קשוחה או גברית בז'קט עור ואלגנטית בחצאית פליסה.
במשך עשורים מיוצ'ה פראדה מאתגרת את עולם האופנה מנקודת מוצא תרבותית, ויחד עם סימונס היא מחברת בין אופנה, אמנות, תרבות וחברה. בתחילת שבוע האופנה במילאנו חנכה פראדה את "פראדה גלריה" – הרחבה של החנות הראשונה של המותג, שנפתחה ב־1913 במתחם הקניות האיקוני מהמאה ה־19 גלריה ויטוריו עמנואל השני, לקומפלקס של שמונה קומות המשלב אופנה, קולינריה, אמנות והיסטוריה. המקום משלב אדריכלות עכשווית, אלמנטים היסטוריים של המבנה ופרטים המזוהים עם פראדה, מתוך ניסיון ליצור חוויה רחבה יותר ממכירה וקנייה.
בקומה שמעל החנות מוצגת Pradasphere, התערוכה הקבועה הראשונה המוקדשת להיסטוריה של בית האופנה. בקומות העליונות שוכן חלל התצוגה של קרן פראדה, המוקדש לצילום, ובמתחם פועלת גם הקונדיטוריה ההיסטורית מרקזי 1824. בנוסף פועל בעיר מאז 2015 מתחם הפונדציונה פראדה, מוזיאון ומרכז תרבות יפהפה שתכנן רם קולהאס.
2 צפייה בגלריה
פראדה ורף סימונס. מחברים בין אופנה, אמנות, תרבות וחברה
( צילום: Valentina S. Frugiuele)
האם החיבור בין מורשת, עיצוב ואמנות מצליח להיות מתורגם גם לצמיחה במכירות? האם אפשר להפוך הון תרבותי לביצועים עסקיים? לפי המספרים, כן. בשנים האחרונות ניכרת עלייה ברווחי קבוצת פראדה, וביצועי המותגים שלה, בהם פראדה, מיו מיו וצ'רצ'ס, טובים משל קבוצות יוקרה אחרות. בתוך ארבע שנים, מ־2021 ועד 2025, גדלו הכנסות הקבוצה בכ־70%. ב־2025 הגיעו הכנסות הקבוצה ל־5.72 מיליארד יורו, עלייה של 9% לעומת השנה שלפניה, והרווח הנקי היה 852 מיליון יורו.
בשנים האחרונות מנוע הצמיחה המרכזי היה מיו מיו, המותג הצעיר של הקבוצה, שזינק ב־2025 ב־35%. אבל ב־2026 הצמיחה שלו האטה, ודווקא פראדה, שהציג ב־2025 ירידה של אחוז במכירות, חזר לצמוח: במחצית הראשונה של השנה עלו מכירות המותג ב־3%, וברבעון השני ב־6%. הקבוצה כולה דיווחה על עלייה של 16% בהכנסות במחצית הראשונה לעומת אותה תקופה ב־2025, לסכום של כ־3.05 מיליארד יורו, אם כי רוב הצמיחה נבעה מצירוף ורסאצ'ה, שנרכשה בסוף 2025. ואולי זו אחת הסיבות שהתצוגה מעניינת כל כך: דווקא כשהמותג פראדה חוזר לצמוח, פראדה וסימונס חזרו אל אחד הקודים המזוהים איתו ובחנו אם אפשר לגרום לו להיראות חדש.
