שינו את הגג של בית סדנת ההדפס ההיסטורי בירושלים - וישלמו על כך 145 אלף שקל
בית המשפט קבע כי אחת מבעלות המבנה פירקה והגביהה את גג הרעפים במבנה העתיק ברחוב הנביאים הקיים 170 שנה, ללא רשות בעליו האחרים ובניגוד להיתר. החברה היזמית שרכשה זכויות במבנה תבעה את השבת הגג לקדמותו ואת דמי השימוש, ובית המשפט חייב את הנתבעים גם בתשלום של 2,500 שקל בחודש עד להשלמת העבודות
בית סדנת ההדפס בירושלים, מהמבנים הייחודיים במרכז העיר, יחזור למראהו המקורי עד למאי 2027, כך קבע בית משפט השלום בירושלים, בתביעה שבמרכזה פגיעה בחזות המבנה. המבנה מחולק בין שני בעלים שונים, ובית המשפט קיבל את טענת אחד הבעלים להשבת הגג המקורי לקדמותו, בשל שינויים שגרמו לו הבעלים הנוספים.
המבנה המדובר, המכונה סדנת ההדפס, הוא בית היסטורי ייחודי שנבנה לפני כ-170 שנה בפינת הרחובות הנביאים ושבטי ישראל בירושלים, ומוגדר כבניין לשימור מחמיר. זהו אחד המבנים המוקדמים ביותר באזור רחוב הנביאים, והראשון שבחלקו התחתון נבנה עוד לפני 1876 בסגנון ובטכנולוגיה עות'מאניים. בסוף המאה ה-19 נבנתה הקומה השנייה של המבנה, ומעליה גג רעפים הנחשב לייחודי ונדיר בשל צורתו הקטומה, עם מרפסת שטוחה במרכזו.
המבנה מוחזק על ידי שני בעלים שונים: התובעת – החברה היזמית מגורי הנביאים, המחזיקה בחלק משטח החצר וכן בגגות של כל המבנים, כולל הגג שבגינו הוגשה התביעה. הנתבעת היא סדנת ההדפס ירושלים – חברה לתועלת הציבור וללא מטרות רווח, שנתמכת על ידי הקרן לירושלים ועיריית ירושלים, ומפעילה במקום סדנת הדפס וגלריה לאמנות.
בשנת 2013 ביקשה סדנת ההדפס להנגיש את המבנה והגישה בקשה להיתר בנייה להוספת מעלית חיצונית לבניין. במסגרת הבקשה צורף תצלום החזית המזרחית של הבניין, ובו רואים שגג הרעפים המקורי, שהיה גג "ייחודי ונדיר", פורק לפני מועד הגשת הבקשה, וחלק ממנו הוגבה תוך שינוי הזווית המקורית, על מנת לאפשר גישה נוחה מהמעלית לתוך עליית הגג. הם ביקשו בנוסף להגביה את תקרתה ואת גג הרעפים שמעליה, כך שייווצר במקום מעבר בגובה קומה. העבודות עצמן, לפירוק ולהחלפת חלק מהגג, בוצעו בשנת 2017.
בשנת 2021 רכשה מגורי הנביאים, בתמורה למיליון דולר, את זכות החכירה (ל-999 שנים) לחלקים במבנה, הכוללים גם את הזכויות בגג ואת כלל זכויות הבנייה. בשנת 2023 הגישה החברה היזמית תביעה, שבה טענה כי העבודות שביצעה הגלריה פגעו בגג שנמצא בבעלותה. לטענתה, חלק מהבנייה שהתווספה, כגון החלונות בצדדים, נעשתה ללא היתר, והיא דרשה כי ישיבו את הגג למצבו המקורי, כלומר לגג קטום וסימטרי מכל עבריו.
בסדנת ההדפס הכחישו בתחילה כי ביצעו עבודות בגג, אך בהמשך הודו כי בוצעו עבודות בהתאם להיתר. כן נטען על ידם כי הזכויות בגג נרכשו רק לאחר סיום הבנייה, ולכן אין לחברה היזמית זכות לתבוע אותה. חלק גדול מהדיון בבית המשפט התנהל סביב שאלות עיצוב המבנה וניסיון לברר האם ומתי הוחלף הגג מגג קטום וסימטרי לגג מוגבה שאינו סימטרי, והאם העבודות בוצעו בהיתר. התובעת טענה, בהסתמך על צילומי האוויר וחוות דעת של אדריכל מומחה, כי השינוי נעשה בשנים מאוחרות יותר, לאחר 1995, ומנגד הגישה סדנת ההדפס תצהירים של אנשים שנטלו חלק בשיפוץ שבוצע בשנת 1977 בחלל שמתחת לגג. בנוסף לתביעה להשבת הגג המקורי לקדמותו, התובעת דרשה גם דמי שימוש של 6,000 שקל לחודש עבור שבע השנים שקדמו להגשת התביעה, ובסך הכול כ-504 אלף שקל. הנתבעת חלקה על זכות התובעת לתבוע, בטענה שהבנייה בוצעה לפני שהתובעת רכשה את זכויותיה. בנוסף, חלקה הנתבעת על שווי דמי השימוש.
השופטת מוריה צ'רקה קבעה כי סדנת ההדפס פירקה את גג הרעפים בלא רשות בעליו, ותוך ניצול זכויות בנייה שאינן שלה, הגביהה את הגג וחיפתה אותו בפח, כל זאת בסטייה מהיתר. "כיוון שפעולות הנתבעת פגעו בזכות הקניין של התובעת, ובוצעו ללא היתר, אני מורה לנתבעת לפרק את הגג שבנתה, ולהשיב אותו למצבו המקורי, כפי שנבנה בשלהי המאה התשע עשרה".
בנוגע לדמי השימוש, השופטת קבעה כי אין מניעה מתביעה של דמי שימוש, אך קבעה סכום נמוך יותר של 145 אלף שקל. בנוסף קבעה תשלום חודשי של 2,500 שקל לחודש, עד להשבת מצב הגג לקדמותו.
