סגור
 מסעדת ברטה של השף יוסי שיטרית בקניון רמת אביב פנאי
מסעדת ברטה של השף יוסי שיטרית בקניון רמת אביב (צילום: גיל אבירם)

מחירים של מסעדת שף, חוויה של קניון: ברטה בקניון רמת אביב מאכזבת

האיטלקייה החדשה בקניון רמת אביב מצפה שיתייחסו אליה ברצינות: מחירים של מסעדת שף, רעש של פודקורט, קרפצ'יו דג זערורי ופסטה שלא בושלה עד הסוף 

אחרי שהצלחתי לעשות את הבלתי אפשרי ולאכול טוב בקניון – בימה שבביג גלילות ובג'אגר ברמת אביב – שמתי פעמיי, מלא אופטימיות, לברטה שבאותו קניון. ברטה היא האיטלקייה החדשה של יוסי שטרית (לא ההוא מהטלוויזיה ומהיבה) בקומת ההסעדה החדשה. היא ממש רוצה שנתייחס אליה כמו אל מסעדה רצינית. אחרי הכל היא שייכת לשף שכבר עשה דבר או שניים – דוד ויוסף שלו כיכבה שנים ארוכות ברחוב ירמיהו ואחר כך, בין שועי הארץ, ברחוב מונטיפיורי. היא גם גובה מחירים של מסעדה רצינית, כלומר מחירי רצח. כן, כמו כולם.
אלא מה, כשאתה יושב בחלל פתוח ענקי שאינו באמת מסעדה אלא קומה שלמה שבה מתרוצצים אינספור ילדים וקונים עמוסי שקיות, ברעש נוראי ובלי הפרדה של ממש בין מי שרוצה פסטה במסעדה אמיתית למי שסתם מרביץ כוס אייס טי בדוכן ליד, קצת קשה לקבל בסלחנות את המחירים האלה. במיוחד כשמה שאתה מקבל בתמורה רחוק מלהצדיק אותם. התחלנו בקרפצ'יו דג לבן. "איזה דג זה?" שאלתי את המלצר הזעטוט, שכשאמרתי לו מה ניקח אף טרח להסביר לי שיש לי טעם טוב. "לברק", הודיע. עכשיו ככה – לברק זה סבבה של דג. על האש, לא חי. בקיצור, הבעיה היא איתי. אם אני יודע את זה, למה אני מזמין?
הלברק הגיע עם חצאי ענבים, כוסברה, רוקט, צ'ילי אדום, סויה ופיסטוקים. מין ממבו־ג'מבו שלא העלה ולא הוריד. כמות הדג היתה, איך נאמר זאת בעדינות, מינימלית. גם הטעם. לצידו לקחנו סלט פנצנלה – חצאי עגבניות שרי גדולות וטריות, קרעי מוצרלה ופרוסות זערוריות של לחם דקיק שכבר היה במצב צבירה ספוג למדי. הסלט היה נדיב מאוד בכמותו, אבל מישהו שכח לתבל אותו עד הסוף.
סטה לימונה מנה ב מסעדת ברטה של השף יוסי שיטרית פנאי
סטה לימונה מנה ב מסעדת ברטה של השף יוסי שיטרית פנאי
סטה לימונה של השף יוסי שיטרית
(צילום: גיל אבירם)
לעיקריות הלכנו על שני הלהיטים הכי גדולים של הזמן האחרון – קאצ'ו א פפה ופסטה אל לימונה. שתיהן הוכנו מספגטי יבש קנוי, וזה בסדר גמור, והיו אמורות להיות מבושלות לדרגת אל דנטה כמו שצריך. רק שפה הגזימו עם זה, כלומר לא ממש בישלו עד הנקודה אלא קצת לפניה, והפסטה יצאה קשה. קשה מדי.
הלימונה הייתה לימונית למדי, אולי קצת יותר מדי, ולוותה בפיסטוקים (מישהו כאן אוהב פיסטוקים) ובגבינה מגורדת שלא ממש הצילו אותה משממון. הקאצ'ו א פפה היה קצת אנמי למרות הפלפל השחור שבשמו ובצלחתנו. ליווינו את כל זה בכוס ברברה איטלקי ובבקבוק ספרייט. מנות הפסטה והסלט היו נדיבות מאוד. עד כדי כך שלא סיימנו אותן, אבל אולי זה היה גם בגלל שלא ממש עפנו עליהן. מצד שני, כאמור, מה אתה בא בטענות אם אתה הולך לאכול בקניון? ובכל זאת ויתרנו על קינוח וקפה אצל ברטה.
ברטה, קומת ההסעדה החדשה, קניון רמת אביב.

לפני הטיפ

קרפצ'יו דג – 75 שקל
סלט פנצנלה – 72
קאצ'ו א פפה – 68
ספגטי לימונה – 72
כוס ברברה – 45
ספרייט – 13