לרוץ 217 קילומטר במדבר רותח, בגיל 80
אחרי שנים של ניסיונות, חזר בוב בקר בפעם השישית למרוץ האולטרה־מרתון של בדווטר, המתקיים בעמק המוות בקליפורניה בחום ממוצע של 44 מעלות, כדי לשבור את השיא ולהיות האדם המבוגר ביותר שמסיים בהצלחה את המרוץ הרגלי הקשוח ביותר בעולם
כשבוב בקר עמד לפני שבועיים על קו הזינוק באגן בדווטר הידוע לשמצה, השעה היתה 8 בבוקר. מעליו השמים היו בהירים ונטולי עננים והשמש עשתה את מה שהיא תמיד עושה באותו אזור נידח — הרתיחה את האוויר והאדמה עד רמה שהיא כמעט בלתי נסבלת לחיים. מד הטמפרטורה התייצב על 47 מעלות והבטיח לעשרות המזנקים כי תחרות האולטרה־מרתון של בדווטר (Badwater Ultramarathon), אשר נמתחת על פני 217 ק"מ, שוב תספק מהדורה רותחת מן הגיהינום. לא לשווא האירוע הזה, אשר חוצה בכל שנה את עמק המוות בקליפורניה — מדבר צחיח שבו נמדדו בעבר 56 מעלות והטמפרטורה הממוצעת בו בקיץ היא 44 מעלות – מוגדר על ידי המארגנים והמשתתפים בו "המרוץ הרגלי הקשוח בעולם". כל זה עוד לפני שמזכירים את 4,000 המטרים המצטברים שעל המשתתפים לטפס בדרך, בעוד הם עושים דרכם מהנקודה הנמוכה ביותר בארה"ב (מינוס 86 מטר) לזו הגבוהה ביותר בפסגת הר וויטני (4,421 מטר). קו הסיום אומנם ממוקם בתחילת הדרך המובילה לפסגה, אך על מנת להגיע לשם על המתחרים לרוץ את 21 הקילומטרים האחרונים של המרוץ, כשגופם נמצא על סף שבירה, בעלייה שוברת רגליים.
בקר הוא דמות מוכרת מאוד באירוע הספורט המטורף הזה. זו הפעם השישית שבה האיש הצנום והחייכן, המתגורר בפלורידה, מנסה את מזלו באחד המסלולים הקשים והקשוחים ביותר בעולם. על גבי מכנסי הריצה שלו מסומן מספר המרוץ שלו — 80. אותו מספר מסביר גם מדוע בקר נמצא בעמק המוות פעם נוספת: "לפני חמש שנים הצבתי לעצמי מטרה", הוא אומר בשיחה עם כלכליסט מביתו, "להיות האדם המבוגר ביותר בעולם שמסיים בהצלחה את בדווטר".
וכן, ניחשתם נכון, בקר כבר בן 80. הניסיון הקודם שלו להיכנס לספרי ההיסטוריה כאדם המבוגר ביותר שמסיים את המרוץ המפרך התרחש ב־2022. סרטונים שלו זוחל על גחונו (תרתי משמע) ונאבק בעלייה האחרונה להר וויטני חרכו את הרשת. "אומנם הגעתי לקו הסיום", הוא משחזר, "אבל חרגתי ב־17 דקות ו־27 שניות מה'קאט אוף' (זמן המקסימום שהמארגנים מציבים למתחרים — א”ג) ולכן הסיום שלי לא היה רשמי". מבחינתו, וכמי שמארגן בעצמו מרוצים, זה פשוט לא נחשב. בריאיון שנתן אז לכלכליסט סיפר על מכתב שקיבל מאשה שסיפרה שצפתה בו נאבק במעלה ההר ובזכותו הבטיחה לעצמה כי תנסה לחיות 100 ימים נוספים. עם הרוח הגבית הזאת, ולאחר שבנובמבר האחרון השלים תחרות אולטרה שאורכה 225 קילומטר באריזונה, החליט בקר שהגיע הזמן לסגור את החשבון הפתוח עם בדווטר.
"אחת הסיבות שהמשכתי להתחרות בעשר השנים האחרונות היתה בגלל האנשים שאמרו לי שהענקתי להם השראה ומוטיבציה לקום מהספה ולהתחיל לזוז"
בקר שכר את שירותיה של המאמנת ליסה סמית באצ'ן – שגם הפכה למנהלת הצוות והלוגיסטיקה שלו במרוץ — והחל להתאמן באופן נמרץ ומדויק ככל האפשר למרוץ. זה כלל לעתים ריצות של יותר מ־100 קילומטר בשבוע ואימוני מדרגות מתישים שנועדו לחפות על העובדה שעירו, פורט לודרדייל, היא ברובה מישורית. זאת בנוסף לאימוני חיזוקים וריצות ממושכות של 40 קילומטר, הלוך וחזור, על גבי גשרים בעלי שיפוע תלול. "האימונים הותאמו לגילי ולדרישות המרוץ", סיפר. מלבד האימונים בחום ובלחות של פלורידה, בקר גם השתמש תכופות בסאונה על מנת לדמות ולהתאקלם באופן מיטבי לחום שהמתין לו בעמק המוות. האימונים השתלמו לבקר. במהלך המרוץ הוא התמודד היטב עם החום בדרכים יצירתיות — בעיקר קוביות קרח מיוחדות שהוכנסו לבנדנה על צווארו ותחת הכובע שחבש. את ידיו, כנהוג במרוץ, כיסה בשרוולי ידיים בהירים מיוחדים על מנת להימנע מחשיפה ישירה לשמש. צוותו ניטר באופן קבוע את מצבו ודאג כי יכניס לגופו ברגע האמת מספיק פחמימות, אלקטרוליטים וכמובן נוזלים. אפילו כשרץ בנקודה החמה ביותר במרוץ, בעמק פנמינט, "וממש הרגשתי את רגליי נשרפות כתוצאה מהחום האדיר שפלט הכביש", כפי שתיאר זאת, מצא דרך להתמודד עם המצב בעזרת מכנס לבן ארוך ומיוחד המנדף את החום.
באופן לא מפתיע, הקושי הגדול ביותר תפס את בקר בעלייה ההרסנית לסיום בהר וויטני. "שכחתי כבר כמה קשה לטפס אותה אחרי שרצתי כל כך הרבה", הוא מתוודה. וכמו בשידור חוזר לניסיון הקודם, גבו שוב החל לשלוח אותות כאב חזקים, שעליהם התגבר בעיקר בעזרת "אהבה קשוחה" מצד הצוות שלו, כפי שהוא מגדיר זאת. אל קו הסיום הגיע לבסוף כעבור 45 שעות — שלוש שעות מהר יותר מניסיונו הקודם, ולאחר שעצר פעמיים לנמנם. גם הפעם, הוצף בתשומת לב עצומה מהקהל שהמתין בציפייה לרגע ההיסטורי שבו "האדם המבוגר ביותר שמסיים את המרוץ" מגיע.
האם תחזור למרוץ פעם נוספת?
"התחריתי בבדווטר שש פעמים. סיימתי אותו באופן רשמי ארבע פעמים, ובאופן לא רשמי פעם אחת. כרגע אני מחזיק בשיא של האדם המבוגר ביותר שסיים אותו. סביר להניח שאשוב למרוץ כאיש צוות או מתנדב עבור רץ אחר, אבל ימי התחרות שלי בעמק המוות תמו. אחת הסיבות שהמשכתי להתחרות בעשר השנים האחרונות היתה בגלל הפידבק הקבוע שקיבלתי מאנשים שאמרו לי שהענקתי להם השראה. לפעמים בזכות מישהו ממכריי ואהוביי שהענקתי לו מוטיבציה לקום מהספה ולהתחיל לזוז. זו בהחלט סיבה שדוחפת אותי להמשיך לרוץ ולקדם ערכים של בריאות טובה ככל שאוכל".
והוא אומנם טרם נרשם לשום מרוץ נוסף, אבל הפנומן בקר מתחייב שהוא בהחלט לא מתכוון עדיין לתלות את הנעליים.
