שורשים בהולנד וענבים מהגליל: יקב מקומי חדש שהוא תגלית נהדרת
נועה ונדרהורן מייצרת ביקב הבוטיק שלה ליד נהלל יינות אלגנטיים בהשראה אירופית, והיא רק בתחילת הדרך
יקב ונדרהורן הוא לטעמי אחת ההבטחות הכי מרגשות של עולם היין הישראלי בעת האחרונה. בציר 25 שזה עתה הסתיים, הוא בסך הכל השלישי שלו והראשון במשכנו החדש והפרטי. נועה ונדרהורן היא אמנם רק בת 34 אבל כבר עכשיו היא לא רק מייצרת יינות נפלאים אלא אפילו מרביצה תורה ביינני העתיד במכללת תל חי. ונדרהורן נולדה תחת השם נועה סימן טוב. בן זוגה, המהנדס יהב ונדרהורן, העניק ליקב לא רק את שמו אלא גם את מלוא העזרה האפשרית בכל עבודות הכרם והיקב, יחד עם שאר בני משפחתו.
"נולדתי בירושלים ולא היה לי קשר לעולם היין", מספרת ונדרהורן, "לא גדלתי במשפחה קולינרית או ששותים בה יין אלא במשפחה יחסית מסורתית אבל כבר מגיל העשרה נמשכתי לתחום ".
היא למדה תואר ראשון בפקולטה לחקלאות ברחובות ואז עברה לצפון ללמוד תואר שני במכללת תל חי "עשינו מחקר על יין ובדקנו איך טיפולים שונים בכרם משפיעים על היין מבחינת הכימיה ואורגנולפטיקה (הערכה של תכונות המוצר על סמך החושים)". היא השתלמה כייננית בקורסים בלונדון ובמילאנו וגם עבדה ביקבים פלטר וסטולר שבאורגון בארצות הברית. "עבדתי גם תקופה קצרה בצרפת ביקב ביודינאמי באזור שבין בורגון לבוז'ולה. הוא התבסס על תסיסות פרא ואפס התערבות. אני אמנם לא מאד מתחברת לזה אבל זה היה מרתק".
כשחזרה החליטה להקים יקב משלה. "הבנתי שזה הזמן שלי לעשות את היין שלי. בן הזוג מאוד תמך בי, וככה התחיל בציר ראשון בקואופרטיב היין הצפוני (של אורי חץ ונעמה סורקין ח"ג) שבו ייצרתי 2000 בקבוקים של שלושה יינות".
איזה?
"בלנד לבן של ענבי רוסאן ומרסאן, יין רוזה מענבי נביולו ועוד אדום אחד מענבי סירה קצת בסטייל של בוז'ולה".
היינות של ונדרהורן מתאפיינים בחמיצות גבוהה מאוד, לא רק הלבנים אלא גם האדום - מה שהופך אותם למאוד מרווים, מרעננים וקלים לשתייה. כל זה בלי לוותר על המורכבות ובעיקר על האלגנטיות כובשת הלב.
בבציר 24' ייצרה 3,000 בקבוקים ובבציר 25' כבר עברה ליקב משלה. היא ייצרה 4,000 בקבוקים ביקב שהקימה בכפר ברוך שליד נהלל בו היא מתגוררת. הכרמים שלה הם בגליל העליון ובגולן. וכן, לא רק שמדובר עדיין בכמויות קטנות מאוד, לפחות בשנים הקרובות אין לה שום כוונות לגדול הרבה יותר וגם אם תגדיל את היקפי הייצור, היא אינה מתכוונת לייצר יותר מ-40 אלף בקבוקים בשנה, שזה עדיין יקב בוטיק לא גדול. הכל כדי לא לפגוע באמירה האישית. אפשר לפקפק בהיתכנות הכלכלית אבל לא ברצינות ובתוצאה שהיא אכן אישית מאוד. היא גם מלמדת יין במכללת תל חי.
"חשוב לי קודם כל לייצר את היין הכי טוב שאני יכולה.לבסס את המותג שלי, ולשמור על הבוטיקיות. לכן למשל אני לא רוצה לארח".
השם ההולנדי המסקרן של הזוג וגם היקב ראוי להתייחסות מיוחדת. פרנץ ונדרהורן , הסבא רבא של יהב, היה הולנדי נוצרי שהגיע לישראל לגמרי במקרה. הוא נולד בהאג ב1891 וב1911 יצא למסע רגלי בן שנתיים שהסתיים בארץ ישראל. ונדרהורן התאהב ונישא כאן לבת מטולה צילה רוז'נסקי. מעלליו של ונדרהורן בארץ הקודש יכולים וצריכים לפרנס ספר שלם, נזכיר רק שהשתתף בקרב תל חי המיתולוגי ב-1921. ונדרהורן היה גם חקלאי מצטיין ונטע כרמים בשליחות הברון רוטשילד, אבי תעשיית היין המודרנית בישראל, לכן החליטו יהב ונועה לקרוא ליקב על שמו. הדמות המצויירת על תוויות היין היא לדברי נועה שילוב בין דמותה לדמותו.
את שני הבצירים הראשונים שלה עשתה ונדרהורן בקואופרטיב היין של אורי חץ (יקב שאטו גולן) ונעמה סורקין זוגתו (לשעבר יקב דלתון ויקב הבוטיק אורטל), שהם מהייננים המוערכים בישראל. השניים הקימו במרום גולן יקב בו הם מייצרים את היינות והסיידר של סורקין, ואת יינות המותג הפרטי של חץ. בנוסף משמש היקב שלהם בית עבור ייננים שאינם יכולים, או רוצים — בעיקר בשל היקפי ייצור נמוכים — להקים יקב משל עצמם. "הקואופ הוא מקום מהמם", אומרת ונדרהורן, "הוא היה נהדר לתחילת הדרך העצמאית שלי מכיון שלא נאלצנו לרכוש את כל הציוד המקצועי שמצריך יקב, וזה בטח טוב לבציר הראשון ובטח ליצרנים קטנים שהעלות יצור עבורם לבקבוק הרבה יותר גדולה , ציוד לייצור יין מקצועי זה סיפור יקר. היה לי שם מרחב לייצר את היינות שלי במו ידיי".
בבציר האחרון כבר עברה ליקב שלה. את היין שהיא מייצרת אפשר לרכוש באתר היקב ובמסעדות רציניות כמו שילה או סנטי, במרכז הקולינרי אסיף או בבר היין טרואר בחיפה. אפשר להשיג בשילה, אסיף, גפן חצר סנטי טרואר בחיפה.
היינות של ונדרהורן
סוביניון בלאן 2024. אני מת על סוביניון בלאן חומצי וקשוח אבל נדמה לי שזה של ונדרהורן הוא הכי קשוח שפגשתי. למען הסר ספק, מדובר במחמאה גדולה, לפחות בעולם שלי. יין חד ופריך חומצי ומרענן בדיוק כמו שיין לבן צריך להיות. 109 שקל
רוסאן-מרסאן 2024. בלנד לבן של ענבי רוסאן ומרסאן מדרום צרפת. קצת יותר עשיר ועגול מהסוביניון בלאן אבל עדיין מאד חומצי וחד, בניגוד גמור למה שבדרך כלל מתקבל מהזנים הללו. איזה יופי. 119 שקל
רוזה 2024. רוזה מענבי נביולו, הענב הכי קלאסי של פיימונטה שבצפון איטליה ממנו מייצרים שם את היינות האדומים המיתולוגיים של הכפרים ברולו וברברסקו. בגרסתה של ונדרהורן מדובר בכלל ברוזה ידידותי מאד, הרבה יותר מאחיו הלבנים, קצת פירותי, קצת פרחוני ובעיקר טעים להפליא ומשמח. 109 שקל.
פטי ורדו 2024. יין אדום מענבי פטי ורדו הבורדולזים. עדין, לא כבד, חומצי למרות שהוא אדום אבל הפעם לא חד וזוויתי כמו בלבנים אלא מענג ואלגנטי להפליא. יין נפלא. 129 שקל.
