"כמו ביין, יש בדבש טרואר והוא משפיע על הטעם"
במכוורת איילת השחר רודים 14 סוגי דבש, בהם דבש יער מהגליל המערבי או מפרחי לבנדר, ליצ'י וזלוע – לו מייחסים סגולות לחיזוק כוח הגברא. אהוד הלוי, דבוראי כבר 20 שנה, מסביר למה הדבורים מתות מהחום, מה יקרה אם הן ייעלמו ולמה דבש פרימיום זה סופר־פוד
אהוד הלוי שולף צנצנת דבש לבנדר נפלא בעל ניחוח עדין של הפרח הסגול. יש לו גם דבש ליצ'י שהריח שלו מזכיר את הפרי. סוגי דבש אחרים שהוא רודה הם יותר כהים ועשירים, כמו דבש מאקליפטוס או דבש יער מהגליל המערבי שמקורו בצמחי החורש ובמרווה וצתרה. לעומתם, דבשי ההדרים והתלתן הם יותר בהירים וקלילים. "כמו ביין, יש בדבש טרואר והוא משפיע על הטעם", הוא מסביר, "ויש כמובן הבדל בין צמח לצמח שהדבורים אוספות את הצוף שלו".
הלוי (65) הוא דבוראי ותיק – מקצוע שפעם קראו לו כוורן וקיבל מיתוג מחודש – שרודה דבש כבר 20 שנה במכוורת איילת השחר הוותיקה שנוסדה ב־1921. המכוורת היתה על סף סגירה כשהלוי נכנס אליה, וירדה מייצור של 100 טונות דבש בשנה ל־20-15 טונות בלבד. "נשארו לעבוד בה שני אנשים מבוגרים, היתה מחלה גדולה בענף הדבורים. המתחרים עמדו מסביב וחיכו שהם ייפלו. הנקודות למיקום הכוורות זה דבר מאוד נחשק ששווה הרבה כסף", הוא מספר.
הלוי התחיל להפריד סוגי דבש ולמכור אותם לפי סוגי צמחים, אזורים ועונות. כיום יש לו 14 סוגי דבש, מתוכם שבעה קבועים. הוא מציב כוורות במקומות קשים במיוחד להגעה, למשל החרמון, שבו גדל כלך חרמוני, זלוע בערבית, שהערבים מייחסים לו סגולות יוצאות דופן לחיזוק כוח הגברא ומוכנים לשלם בשבילו הון. "במגזר הערבי דבש נחשב לסופר־פוד, אבל במגזר היהודי עוד אין דיבור על דבש כמו על יין, שמן או גבינה. יש מי שמוכן לשלם על דבש פרימיום, אבל לא מספיק", אומר הלוי.
"אנחנו מקבלים 35 שקל על 250 גרם דבש לבנדר לעומת 60 שקל עבור קילו דבש לא ספציפי. הצלחנו לרדות השנה 200 ק"ג מהלבנדר לעומת בין 5 ל־20 טונות מהדבש הכללי, כי יש חלקה ממש קטנה של לבנדר וצריך לתפוס את זה בזמן. אם אתה שוכח לשים את הכוורות ב־22 ביוני, שזה התאריך הנכון, אז אולי תקבל רק 10 ק"ג. לקח לי זמן להבין איך עושים את זה נכון", הוא מסביר.
כתב רומן על הסבתא הדבוראית
הלוי נולד בנחל עוז שבעוטף עזה ולקיבוץ איילת השחר הגיע בגיל 28, בעקבות אשתו. רק בגיל 45 התחיל לעבוד בגידול דבורים, לפני זה הספיק להיות נגר, נפח אומן והדריך וליווה בוגרים ממוצא אתיופי. "אבל סבתא שלי, בוסיה, שעלתה מאוקראינה, גידלה דבורים בכפר ביל"ו", הוא מזכיר. הלוי אפילו כתב עליה רומן, "בוסיה", שראה אור לפני ארבעה חודשים (בהוצאת התחנה). "זה רומן אמיתי שרובו דמיון אבל כולו אמת", הוא אומר. אבא של אשתו, שלום ישראלי, הוא דור שלישי במכוורת והוא הכניס אותו לעסק ומאז הוא שם, לצד שותפו לניהול, תלם גלילי.
שוק הדבש בישראל ריכוזי במיוחד: המותג יד מרדכי, בשליטת שטראוס (המחזיקה ב־51%), חולש על כ־50% ממנו, מכוורת עמק חפר מחזיקה ב־20% ועין חרוד בכ־10%. גיל שצברג, מנכ"ל המועצה להאבקה ודבש, מסביר שבישראל צורכים כ־6,500 טונות בשנה, והתעשייה המקומית מצליחה לייצר בשנה טובה כ־4,500 טונות. "אבל השנה בגלל הבצורת כנראה נייצר רק 2,000 טונות", אומר הלוי. על פי התקנות בארץ, מותר לשים בכל צנצנת שליש דבש מיובא ועדיין לקרוא לזה דבש ישראלי, ולכן אי אפשר לדעת שדבש מסחרי של חברה גדולה בארץ הוא באמת ישראלי.
"השנה הכי קשה במאה האחרונה"
ההתחממות הגלובלית משפיעה קשה על ענף הדבש. "זו השנה הכי קשה במאה השנים האחרונות. כל כוורת נתנה בסך הכל 10 ק"ג לעומת 35 ק"ג בממוצע. הדבורים גם זקוקות לחלק מהדבש כדי לתחזק את עצמן. כשחם, הדבורה צריכה לייצר יותר אנרגיה כדי לקרר את הכוורת. היא עושה את זה על ידי פיזור חום בכוורת בעזרת הכנפיים. אם אין פריחה ואין מספיק פרחים, אין מספיק דבש ואין כוח לקרר את הכוורת. הטמפרטורה ביום קיץ בעמק החולה מגיעה ל־55 מעלות בתוך הכוורת. הדבורה צריכה להוריד את זה ל־35 מעלות כדי לא למות. אז קורה שאתה רואה אלף דבורים מרחפות מחוץ לכוורת ומנפנפות בכנפיים כדי להוריד טמפרטורה".
הענף בסכנת הכחדה בגלל ההתחממות הגלובלית?
"לא רק הענף. הטבע ואז העולם. איינשטיין אמר שכשהדבורים יפסיקו להתקיים יש למין האנושי עוד ארבע שנים. הוא לא חזה עולם שבו 99% מהדברים שאתה מביא הביתה לאכול הם בעטיפת ניילון מהסופר. אז כנראה שהעולם יוכל להתקיים עוד כמה עשרות שנים אחרי שלא יהיו מלפפונים, במיוחד אנשים עם כסף, אבל בסוף החקלאות תצטרך למצוא פתרון.
"דבורים מתות כיום בעיקר מחומרי הדברה חדשים בשם ניאוניקוטינואידים שפוגעים בניווט שלהן. אלו חומרים שמשתמשים בהם בכל העולם וזו לדעתי הסיבה המרכזית להיעלמות הגלובלית של הדבורים".
יודעים אם הן נעלמות או מתות?
"חלק מתות מהחומרים וחלק לא מצליחות לחזור לכוורת בגלל שהניווט שלהן נפגע. בארה"ב בכל שנה חסרות 50%-40% מהדבורים. אנחנו צריכים לפתוח כוורות חדשות כל הזמן ולגדל מלכות חדשות כדי שיהיו עוד דבורים. ועוד לא דיברנו על זה שהדבורים הן אלו שמאביקות את הצמחים. יש חברה בארץ שמייצרת רחפן שאמור להחליף דבורים בהאבקה, ובסין, שאין שם הרבה דבורים, ילדים עם מכחולים עושים את העבודה של הדבורים. אם לא יהיו דבורים, זה אומר שתנאי החיים על כדור הארץ ישתנו בצורה דרסטית".
כחלק מהפיכת הדבש שלהם למוצר פרימיום יצרו באיילת השחר שיתופי פעולה ומוצרים נלווים: בירה עם דבש שמיוצרת במבשלת עמליה, ליקר ויסקי עם הדבש שלהם במזקקת גולני ושוקולד ממולא בדבש בדה קרינה, יצרנית השוקולד הוותיקה מהגולן. יש גם משחה להרגעת העור עם דבש (ניסיתי וזה נהדר) וסבון פילינג עם דבש. לקראת ראש השנה מכוורת איילת השחר (יחד עם מכוורות אחרות) יצאו יחד עם רשת האטליזים הוותיקה והמצוינת מרינדו בליין של מוצרים כמו עופיונים במרינדה עם דבש הדרים של איילת השחר, יהיה גם צלי כתף עם דבש שיזף של מכוורת קיבוץ דן וכתף טלה עם דבש פרחי ליצ'י של מכוורת כנרת.
