פורמולה 1 הוא סרט במהירות 100 קמ״ש עם 100 אחוזי כריזמה
"פורמולה 1" עם בראד פיט, שהכניס 144 מיליון דולר בסוף השבוע, שוצף אדרנלין ותחושת סכנה אבל גם קצת מעייף עם דקות ארוכות מדי של מרוצים
ג׳וזף קוסינסקי אוהב ספיד. איש האפקטים שהפך לאחד הבמאים הקופתיים של הוליווד, התחיל עם אופנועי אור ב״טרון״, המשיך עם מטוסי קרב ב״אהבה בשחקים: מאווריק״ וכעת עובר למכוניות מרוץ ב״פורמולה 1״ בכיכובו של בראד פיט. אחרי "אהבה בשחקים: מאווריק" לקוסינסקי כבר יש מוניטין של במאי שיודע לשלהב קהל. הוא לא עושה סרטים, הוא בונה סימולטורים. אחרי שהוא גרם לצופי האיימקס להרגיש איך זה להטיס מטוס קרב, הקהל רץ לראות מה הוא עושה עם מכוניות פורמולה 1, והסרט הכניס 144 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו בעולם.
לטובה ולרעה, התסריט של ארן קרוגר ל״פורמולה 1״ עובד בדיוק לפי הפורמולה. לרעה, כי זה הופך את הסרט למוכר וצפוי - נדמה שהתסריט לקח את המבנה שכבר הוכיח את עצמו ב״אהבה בשחקים: מאווריק״ והעתיק אותו לעולם מרוצי המכוניות. לטובה, כי זה עובד. זה כמו רימייק לעשרה סרטים אחרים, בטכנולוגיה משוכללת יותר. פיט הוא נהג מרוצים ששיאיו מאחוריו והוא סוחב על גבו טראומה מהעבר. הפרטנר הישן שלו מזמין אותו לעשות קאמבק, הפעם בתור המפקד/הבוס שלו. וכדי לנצח במרוץ, הוא גם צריך להיות החונך של נהג מרוצים צעיר ויהיר. זו בדיוק עלילת ״אהבה בשחקים: מאווריק״. אבל הפעם במקום מטוסים יש ״טיל על גלגלים״, כמו שכינה קוסינסקי את מכוניות הפורמולה 1.
סרטי מרוצי מכוניות הם תת־ז׳אנר שמחבר בין שני ז׳אנרים מוכרים יותר: סרטי האקשן וסרטי הספורט. ואף שיש בסרטים האלה איזו נוסחה שחוזרת על עצמה, לא כולם מוצלחים באותה מידה. "פורמולה 1" ייכנס לרשימת סרטי המרוצים הטובים שנעשו. הסיבה לכך היא כנראה היכולת הטכנית של הבמאי ליצור תחושה לא רק של שצף אדרנלין, אלא של סכנה. אם יש משהו באמת אפקטיבי במה שעושה קוסינסקי ב״פורמולה 1״ זה לא רק העובדה שהוא הכניס את השחקנים עצמם ואת המצלמות לתוך המכוניות, אלא שהוא הצליח ליצור תחושה משכנעת שכל הפניית הגה עשויה להסתיים בהתרסקות, בוודאי כשמאחורי ההגה יושב גיבור הסרט, שיש לו איזושהי משאלת מוות. זו לא רק הצלחה טכנית של צילום, עריכה ואפקטים, אלא גם הרגע שבו התסריט, נדוש ככל שיהיה, כן מצליח להיות אפקטיבי כשהוא לא מרחם על הגיבורים שלו ומעיף אותם על גדרות הביטחון של מסלול המרוץ.
בסרט שנמשך שעתיים וחצי אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש רגע שסצנות מרוצי המכוניות מתחילות להיות מונוטוניות. באנו בשבילן, אבל לרגע הן הופכת למגרעת שלו. יש לסרט סיפור ודמויות, ואפילו סיפור אפקטיבי בפשטות שלו, אבל העובדה שאיגוד מרוצי פורמולה 1 היה שותף להפקה אולי גרמה לכך שכמה מכוכבי המרוצים, כמו גם המרוצים עצמם, מקבלים דקות מסך ארוכות, כמו לצפות בערוץ הספורט בפול ווליום.
ויש גם את אפל בסיפור. חברת הטכנולוגיה מימנה את הסרט, ועשויה לזכות כאן בשובר הקופות הראשון שלה כאולפן קולנוע. אפל פיתחה מצלמה חדשה לאייפון שהותקנה בתוך מכוניות המרוץ, והיא משתמשת בסרט כדי לשווק את משקפי אפל ויז׳ן פרו. כשמודעים לכל הכוחות התאגידיים שמנהלים את ההפקה הזאת, קל ליפול לציניות ולראות רק איך הסרט הזה משרת אינטרסים מסחריים שאינם אמנותיים. ובכל זאת, יש כאן צוות שיודע לספק בידור. וזה כל מה שיש כאן, 100 קמ״ש עם 100 אחוזי כריזמה.
