"לפני שבע שנים מתתי. מאז היין שלנו הרבה יותר קל"
יקב צפרירים בהרי יהודה של לורי ושייקה לנדר פועל כבר 20 שנה ומייצר יינות רוזה מעולים ולבנים חומציים ורעננים. בדרך הם שתלו כרם קטן, צירפו את הילדים לעסק המשפחתי ולורי אפילו שרדה דום לב
לורי ושייקה לנדר הם זוג ייננים וכורמים שהצליחו איכשהו להישאר מתחת לרדאר של רוב חובבי היין בארץ, למרות שהם עושים יין נהדר כבר למעלה מ־20 שנה. בצהרי שישי, יקב צפרירים שלהם, במושב בעל השם הזהה בהרי יהודה, קצת ריק ממבקרים. זה מוזר ועצוב בהתחשב בעובדה שבגבעת ישעיהו השכנה אי אפשר למצוא כיסא פנוי אצל הקולגות, יקבים כמו ספרה ואנדרדוג. "הילדים הכריחו אותי לפתוח חשבון אינסטגרם", צוחקת לורי (70) על חוסר הקידום שלהם ברשתות החברתיות בדרך לכרם היפהפה שלהם, כמה דקות מהיקב הזרוק והמקסים.
"לפני שבע שנים מתתי", מפתיעה לורי, "קיבלתי דום לב באמצע הסופר בבית שמש. מזל ששני חבר'ה רצו והביאו דפיברילטור".
זה שינה את הטעם של היין?
"יכול להיות, לא יודעת. מה שבטוח זה שהוא הרבה יותר קל היום".
היא פותחת את השער הצהוב ואנחנו נוסעים לכיוון חברון. "מגיעה משם רוח טובה", אומרת לנדר ומתכוונת פיזית לרוח הנושבת בעמק בו יושב הכרם הנהנה כמו חלק גדול מכרמי הסביבה מאמבטית קור המורידה את הטמפרטורות בלילה ל־7 מעלות גם עכשיו ביוני. בכרם אנחנו פוגשים את אבישי, בנה של לנדר ואחד משני תאומים שעוזרים להורים בעסק המשפחתי. השני הוא יואב, מנכ"ל היקב. אבישי הוא אגרונום מוסמך מהפקולטה לחקלאות ברחובות. לזוג עוד שני ילדים.
אבישי מראה לי את ענבי הפטיט סירה שגם באמצע יוני עדיין ירוקים וקטנים, ולא החלו עדיין את שלב הבוחל בו הם הופכים לאדומים ועסיסיים. "כולם עכשיו רוצים לבן ורוזה דווקא", הוא אומר בשמחה.
משפחת לנדר לא מפגרת אחרי הטרנד המבורך ומייצרת לא פחות משני יינות רוזה מעולים. שתיתי את שניהם, אחד מענבי קברנה פרנק ואחד מענבי מורבדר וסירה. שניהם נהדרים. הראשון בהיר ועדין יותר והשני עמוק ועשיר יותר. שניהם מרעננים ומעולים.
גם הלבנים המבוקשים כאמור לא מקופחים. אנחנו טעמנו סוביניון בלאן ושנין בלאן. שניהם חומציים ומרעננים בדיוק כמו שאני אוהב.
לורי לנדר עלתה לארץ מניו יורק, שייקה (75) בן זוגה הגיע מוורוצלב, פולין. "במקור המשפחה שלי מחלם. כן, כמו חכמי חלם", הוא צוחק. הוא עלה לישראל ב־1957. כאן נפגשו ועברו לגור בצפרירים שהיה אז בעיקרו מושב של עולי עיראק, מרוקו והודו. " זה היה מושב בלי שטחים חקלאיים בכלל, רק רפתות ולולים. גם היקב שלנו יושב בלול לשעבר", מספרת לורי.
לורי, שהיא הייננית של היקב, החלה את דרכה בכלל כמאיירת ועורכת. את רוב עבודתה עשתה באיור עתיקות עבור אגף המוזיאונים. "זה כיף אבל היה קצת משעמם". היא שמעה על קורס היין של יקב שורק "עוד בימים של יוסי, אבא של ניר (שחם, מי שמנהל כיום את היקב הלימודי הזה – ח"ג). כאן בסביבה בדיוק נוסדו יקבים כמו עגור, סוסון ים ואחרים, וזה מצא חן בעיני". ב־2004 הפכה את התחביב למקצוע והקימה יחד עם שייקה את היקב. בתחילת הדרך ייצרו מעט מאוד יין, וגם כיום זה עדיין יקב בוטיק קטן למדי המייצר בסך הכל 10,000 בקבוקים בשנה.
אם בראשית דרכו ייצר היקב בעיקר יינות אדומים כבדים, כיום הם מייצרים גם לבנים ורוזה. גם חלק גדול מהאדומים הוא כבר שונה, קליל יותר ומרענן בהתאם לדרישה והטעם. יש גם כמה אדומים קצת יותר כבדים כמו פעם, לטובת מי שעדיין מעדיף את זה ככה. גם הם מצוינים. למשל הדוריף - כמו שלורי בוחרת לכנות את הפטיט סירה בשמו השני, או הלבנין - בלנד נהדר של ענבי דוריף ומרלו.
לשאלה כמה יינות אתם מייצרים לורי עונה בצחוק "יותר מדי". ספרנו יחד, יש עשרה – לא כל כך הרבה אם תשאלו אותי. יינות לבנים מענבי סוביניון בלאן ושנין בלאן כאמור, רוזה מקברנה פרנק ועוד אחד שהוא כאמור בלנד של מורבדר וסירה. אדומים מדוריף, סירה, פטי סירה, קברנה פרנק, זינפנדל, קברנה סוביניון ומרלו. חלק גדול מהיינות החדשים נקרא "Lander's Project" ומעוטר בתמונות הבנים ותמונות אחרות בשחור לבן, ללמדנו על השינוי והמעבר הבין־דורי.
אנחנו יושבים יחד בחצר היקב המוצלת בעצי זית ומשקיפה על הכרם הקטן שבחזיתה. לורי מגישה לצד היינות פלטה צנועה אבל נהדרת של גבינות ונקניקים, קצת זיתים ולחם. כמה פשוט, ככה טעים וכיפי. היקב פתוח לאורחים גם בסופי שבוע, כולל שבת כי לא כשר כאן. בשישי הקרוב יתארח כאן במסגרת פסטיבל יינות יהודה היינן המחונן גולן פלם מיקב פלם השכן. תבואו. לכבוד הפסטיבל יש אפילו הנחה משמעותית למי שרוכש כמות (לא גדולה) של יינות, שגם כך הם זולים משמעותית מרוב יקבי הבוטיק. מה עוד תבקשו.
יקב צפרירים, מושב צפרירים
חלק מהיינות של יקב צפרירים
שנין בלאן 2025 – יין לבן יבש מאחד הזנים העולים לאחרונה, שעושה קאמבק מפואר. יין צעיר, חומצי מאוד, מרענן מאוד, בדיוק מה שאני מחפש ביין לבן, בטח בקיץ החם. כיף גדול. 104 שקל
סוביניון בלאן 2025 – עוד יין לבן יבש צעיר, הפעם מענבי הסוביניון בלאן הפופולריים. משפחת לנדר עושה סוביניון עוד יותר חומצי ומרענן מרוב הסוביניונים שלנו וזה פשוט נפלא. רק קצת יותר עשיר ופירותי מהשנין, אבל ממש בקטנה. שוב, כיף גדול. 104 שקל
רוזה קברנה פרנק 2025 – הרוזה הבהיר יותר מבין השניים, ובהתאם גם העדין והחומצי יותר ולכן גם היותר חביב עלי, אבל רק בפוטו פיניש. יין קיצי מושלם. 104 שקל
סירה פראי 2024 – יין אדום יבש מענבי סירה. ושוב, גם ביין האדום, רעננות מפתיעה, פירותיות מאופקת, רמזים קלים של אדמתיות, עשבוניות ותבלינים. אדום לקרר קצת ולשתות בשלוקים גדולים. 104 שקל
