לאחר 29 שנה: גילה שהבית שלו שייך לעיריית תל אביב
הבית הממוקם בשולי שכונת נווה צדק בת"א נרכש ב-1997 תמורת 350 אלף דולר; ואולם בשנים האחרונות גילה הבעלים כי כי הבית שרכש רשום על שם עיריית ת"א, ומיועד למבנה ציבור; לאחרונה הגיש תביעה לפיצוי על 26 מיליון שקל
בעליו של בית קרקע בשולי שכונת נווה צדק היוקרתית בת"א (רחוב תרצ"ו), גילה לאחרונה כי הבית שרכש לפני 29 שנה, הופקע בעבר ובעת הרכישה היה רשום בבעלות עיריית ת"א, אך מידע זה הוסתר ממנו על ידי הרשויות – רשות מקרקעי ישראל ועיריית ת"א. בתביעה שהגיש לאחרונה הוא תובע משני הגופים פיצוי כספי של 26 מיליון שקל.
הנכס ברחוב תרצ"ו הוא בית קרקע שניצב על שטח של כ-300 מ"ר שבהם מחסן וחצר. סיפורו של הנכס מתחיל עוד בספטמבר 1961, כאשר המדינה פרסמה הודעת הפקעה לנכס, ו-13 שנים מאוחר יותר פרסמה הודעה על כוונתה לתפוס חזקה עליו, וב-1984 הוסדר הרישום על כך שהנכס הופקע, ומי שנרשמה כבעליו היא עיריית ת"א. אלא שפרטי ההפקעה לא היו גלויים לציבור, ובמקביל, כפי שהסתבר לבעל הנכס בדיעבד, למרות שרישום הנכס הוסדר על שם העירייה, הוא לא נגרע מפנקס השטרות המאפשר שינויי בעלות על נכסים.
מהתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א, עולה, כי בעל הקרקע המקורי ידע ככל הנראה על ההפקעה, אך הוא נפטר, וכעבור כמה שנים, רעייתו שירשה את חלקו החליטה למכור את הנכס מבלי שהיא יודעת על ההפקעה. בנקודה זו העניינים החלו להסתבך, בשנת 1997 רכש התובע את הבית בתמורה ל-350 אלף דולר, סכום שלטענתו שיקף את המחירים בשכונה באותה העת, ומוכיח לדבריו את העובדה שלא ידע על ההפקעה, ושילם מחיר מלא עבור הנכס. כך, למרות שהנכס כבר הופקע בשנת 1984, בעת הרכישה, הנכס עדיין היה רשום על שם המוכרת, והמוכר הצליח לרשום הערת אזהרה ובהמשך ניהל הליך לרישומו.
את העובדה כי הנכס כלל לא נמצא בבעלותו גילה הרוכש רק בשנת 2019 כאשר עמד למכור את הבית. הרוכש הטרי ביקש להוציא נסח המעיד על רישום הנכס אך לא התאפשר לו. בשנת 2022 פנה התובע לעירייה, ואז עודכן בכל שלבי הרישום לאורך השנים.
לטענתו, בכל הנוגע לנכס, המדינה כשלה פעמיים, פעם אחת כאשר לא סגרה את פנקס הרישומים של הנכס לאחר שההפקעה הוסדרה והוא נרשם על שם העירייה, ובפעם השנייה, כאשר לא פעלה למימוש ההפקעה. "המדינה באמצעות האגף לרישום והסדר, מופקדת על ניהול פנקסי המקרקעין ועל הליכי ההסדר. המחוקק מסר בידיה סמכויות ברורות והיא כשלה במידה רשלנית במילוי סמכויותיה...כל ייעודו של המרשם הוא לאפשר הסתמכות מלאה על הפנקסים. האגף לא רק שלא סיפק את ההסתמכות הנדרשת, הוא יצר מצגים כוזבים שמנוגדים למציאות", לשון התביעה.
במקרה של עיריית ת"א, נטען כי כאשר ביקש להעביר את הנכס על שמו בטאבו, בעירייה לא טרחו להודיע לו כי הם הבעלים של הנכס, ואף החתימו אותו על התחייבות לשלם בעתיד היטל השבחה בעת מכירה או מימוש של זכויות הבנייה בנכס.
את התובע מייצגים עוה"ד משה רז כהן ודרורית שפיר, ממשרד רז כהן פרשקר ושות'.
