אפרול בלי ההנגאובר: ריי וייט מחדשת את זירת הקוקטיילים המקומית
המיקסולוגית המצטיינת ריי וייט מחדשת את זירת הקוקטיילים המקומית. אחרי שפיתחה קוקטיילים מוכנים בחביות, היא רוקחת ביטר אפריטיף ללא אלכוהול
ריי וייט מוזגת קצת נוזל כתום מבקבוק בעל התווית המשעשעת "Nono Bitter", שעליה מצוירים יצורי ים, חייזרים וצלחות מעופפות. זה נראה קצת כמו "ויטמנצ'יק" מישמש שיצא מדעתו, אבל זה לא. וייט, מוותיקות ובכירות המיקסולוגיות בארץ, מייצרת ביטר אפרטיף ללא אלכוהול למי שאינו יכול או רוצה לשתות. מדובר בתרכיז שאפשר להוסיף לו סודה, או טוניק, וקרח, ולקבל משקה נהדר שבאמת נותן תחושה של "לונג דרינק" מסוג אפרול או קמפרי אבל בלי אלכוהול, ובלי סוכר (הוא מומתק בעזרת סטיביה). אף שזה נשמע מוזר לשתיין כמוני, אני חייב להודות שזה טעים. "רציתי לשתות פחות בעצמי", מחייכת וייט, "זה מאפשר להוריד לא רק בצריכת האלכוהול אלא גם בסוכר. כשאתה עושה שינוי בחיים שלך, הוא צריך להיות מקיף".
הנונו הוא זיקוק על בסיס מים של קליפות הדרים, תפוחי אדמה ובטטה, פלפל שחור וערער ועוד שורשים ותבלינים סודיים. לקוקטייל מוסיפים ל־60 מ"ל נונו קרח ומשלימים עם סודה או טוניק עד לשפת הכוס.
וייט פיתחה גם סדרה של קוקטיילים מוכנים שמגיעים לברים או לאירועים בתוך חביות (כמו בירה מחבית). מהפכה של ממש. היא עובדת עם מזקקת מילק אנד האני המקומית המצוינת. על בסיס הג'ין שלהם היא מייצרת למשל ג'ין טוניק שכולל גם מיץ אשכוליות אדומות והל ירוק. אני שותה אותו בפאב הקבוע שלי, למרות שג'ין טוניק מחבית נשמע מוזר, זה טעים נורא. היא התחילה לייצר אותם בתקופת הקורונה כדי לענות על הצורך של ברים ומסעדות שסבלו אז ממחסור בכוח אדם. בית העסק מקבל קוקטייל מוכן ולא צריך ברמן שיכין אותו. כרגע אפשר למצוא אותם בין השאר בעמירם, בהיווני בשוק בצלאל, בדלאל במרינה, במגדלור בשפך הירקון, בגג 21 בשוק תלפיות בחיפה. יש גם חביות של אפרול שפריץ וערק שפריץ. לרשת שייק שאק בנתה וייט 3 קוקטיילים בלעדיים בחביות: וודקה עם מלפפון ואלדרפלאור (סמבוק), ערק מוחיטו וג'ין־אפרול סברס.
וייט (37) נולדה בסנט פטרסבורג תחת השם ראיסה באילייה, "שיניתי את השם שלי לאנגלית. זאת אותה המשמעות". ב־2011 עלתה לארץ. כבר בגיל 17עבדה בסנט פטרסבורג בפאב אירי. "זה היה אז בר של פושעים, מאפיה. ולא, זה לא היה מפחיד. אליי הם היו נחמדים. בר הקוקטיילים הרציני הראשון בעיר נקרא Big Liver. אם היית שותה הרבה היית מקבל כבד מכסף, ואם היית קבוע היו נותנים לך כבד מזהב. המקום הזה עדיין קיים". אחר כך היתה ברמנית במסעדות נחשבות בסנט פטרסבורג, ויש לה תארים של סומלייה וגם של פומלייה (מומחית לסיגרים). בארץ הכשירה אינספור ברמנים, היא מומחית ומרצה להיסטוריה של אלכוהול וקוקטיילים, והידע שלה בתחום הוא בלתי נדלה. "כשחייתי ברוסיה היו שם תחרויות בינלאומיות ומה לא. כשבאתי לפה חשבתי שיהיו פה את הקוקטיילים הכי טובים בעולם, זה הרי מקום עם פירות טריים נהדרים. לא היה פה כלום".
מאז דברים כמובן השתנו. היא עבדה ב־223 בר הקוקטיילים הנחשב של אריאל לייזגולד, משם המשיכה לבל בוי מאותו בית יוצר, שאותו היא כבר מתכננת ובונה יחד עם לייזגולד. "כיום ישראלים כבר לגמרי מבינים בקוקטיילים, לפחות התל אביבים. ממציאים פה דברים, למשל, קוקטייל עם תבלינים תימניים, כמו חוואייג'. אני הכנתי אולד פאשן עם חוואייג'. פעם הייתי מכינה אותו עם ויסקי סקוטי, ועכשיו עם הברנדי המקומי של יוליוס. אני פטריוטית, ומאוד חשוב לי להשתמש במוצרים ישראליים. כשהתחילה המלחמה לא שתיתי משקאות מיובאים כי רציתי שהתעשייה המקומית תתפרנס".
בהמשך עבדה בברים נחשבים כמו ספייסהאוס בדיזנגוף, הבר של מלון נורמן, בושוויק ואחרים, ואז הקימה חברת ייעוץ והקמת ברים משל עצמה. בין השאר היתה מעורבת בהקמת הברים ספיק איזי בשדרות רוטשילד, רעמסס ביפו והבר של מלון הילטון. יחד עם שני שותפיה, דניאל דרעי (שהוא גם בן זוגה) ובן לנדאו, הם מתכננים לכבוש את העולם עם הנונו ביטר, שבספטמבר יתווספו לו עוד טעמים, כמו נונו אניס ונונו ג'ין. הם גם מתכננים לייצר פחיות של קוקטיילים מוכנים. בינתיים תוכלו לקנות את הנונו שעולה 120 שקל במעדניית סיגורה בצפון דיזנגוף, ברשת שר המשקאות ובעוד מקומות.
