בלעדי
גירעון של 160 אלף שקל מאיים על הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה
הביתן המייצג את ישראל בביאנלה נתקל בהוצאות בלתי מתוכננות שנגרמו בשל המלחמה - השארת הצוות בוונציה בשל ביטול הטיסות, התקנת מצלמות אבטחה, הסברה והעסקת מנהל ביתן. בלו סימיון פיינרו, האומן המייצג את ישראל: "במשרד החוץ אומרים לנו להסתדר, מצפים שאנשים פרטיים יתמכו בביתן שמייצג את המדינה"
הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה בסכנת סגירה בשל חוסר תקציב להחזקתו שאמור להגיע מהמדינה, מה שהוביל לגירעון של 160 אלף שקל.
האמן וחתן פרס ישראל לאמנות פרופ' בלו סימיון פיינרו וצוות הביתן הישראלי של הביאנלה בוונציה שוקלים לסגור את הביתן שאמור להציג את המיצב "שושנת האין" עוד כמה חודשים בשל חוסר תקציב. "היו הרבה הוצאות בגלל המלחמה. נאלצנו להישאר בוונציה כי לא יכולנו לחזור לארץ (בשל ביטול הטיסות בזמן המלחמה עם איראן - מנ"ש) והיו לנו עלויות גבוהות לא מתוכננות", מספר סימיון פיינרו לכלכליסט. "אנחנו צריכים להחזיק את הביתן שישה חודשים ונאלצנו לקצץ בהוצאות שמירה, למרות שיש איומים והיו הפגנות נגדנו. הורדנו משלושה שומרים לשניים ועכשיו אנחנו שוקלים להוריד לאחד. עלות העסקת שומר למשך שישה חודשים עומדת על כ-100 אלף שקל".
סימיון פיינרו והצוות הישראלי פנו לקשתו"ם (קשרי תרבות ומדע) במשרד החוץ. "הם אומרים לנו להסתדר. מצפים שאנשים פרטיים יתמכו בביתן שמייצג את המדינה. משרד החוץ ומשרד התרבות מתעלמים מהפניות שלנו. הם שני הגופים המממנים את פרויקט הביאלנה והחזקת הביתן, זה מהתקציב שלהם, והם מתעלמים. בגלל המלחמה נוספו הוצאות שמירה, נאלצנו להתקין מצלמות כי איימו שישחיתו את הביתן וירססו כתובות של Free Palestine. הם מצפים שנסתדר אבל זה לא ביתן שלי, זה ביתן של המדינה. גם אין לנו שום עזרה בהסברה ושילמנו מכיסנו ליועצת תקשורת מברלין. למדינה היה מאוד חשוב להיות נוכחת בביאנלה, אבל עכשיו כשהפרויקט נפתח זה כבר לא מעניין אותם".
במכתב שנשלח שלשום לנורית טינרי, ראש החטיבה לדיפלומטיה תרבותית במשרד החוץ, ביקש הצוות הישראלי "השבת הוצאות שנגרמו עקב אי־מילוי התחייבויות משרד החוץ בהפעלת הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה". העתקים נשלחו גם לשגריר ישראל ברומא יונתן פלד ולנספחת תרבות ברומא ד"ר מאיה קציר.
"משרד התרבות הקצה תקציב בסך 1.5 מיליון שקל להפקת התערוכה", נכתב במכתב. "בהתאם לחלוקת האחריות המקובלת והנהוגה לאורך השנים, האחריות למימון ולהפעלת הביתן במהלך תקופת התערוכה מוטלת על משרד החוץ. במסגרת אחריות זו, משרד החוץ נוהג להעסיק מנהל ביתן. למרות זאת, בפועל לא הועסק מנהל ביתן מטעם משרד החוץ לתקופת התערוכה. משמעות הדבר הייתה סכנה ממשית להפעלתו הסדירה של הביתן ואף אפשרות ממשית לסגירתו.
לנוכח מצב בלתי מתקבל על הדעת זה, ומתוך אחריות עמוקה כלפי הפרויקט וכלפי ייצוגה של מדינת ישראל באחד מאירועי התרבות החשובים והיוקרתיים בעולם, נאלצנו לממן ולהעסיק בעצמנו אחראי ביתן שיבצע את כלל המשימות הנדרשות. מאחר שמדובר בהעסקה הנמשכת למעלה משישה חודשים, מדובר בהוצאה משמעותית ביותר שלא נכללה בתקציב ההפקה. תקציב התערוכה נועד למימון היצירה, ההפקה וההצגה האמנותית, ולא לכיסוי התחייבויות תפעוליות של משרד החוץ.
"בנוסף לכך, בשל המצב הביטחוני המורכב והרגיש שנוצר במהלך התקופה, נאלצנו לרכוש ולהתקין מכספי ההפקה מערכת מצלמות אבטחה עבור הביתן. גם במקרה זה מדובר בהוצאה המצויה באופן מובהק בתחום אחריות משרד החוץ האמון על הפעלת הביתן וביטחונו, ולא בתקציב האמנותי שנועד להפקת התערוכה".
סימיון פיינרו התייחס גם לנושא ההסברה. "בתקופה מורכבת ורגישה במיוחד עבור מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, מצאנו את עצמנו משמשים גם כנציגי ההסברה של ישראל. קיימנו ראיונות רבים, נפגשנו עם עיתונאים, אנשי תרבות, אוצרים, אנשי מקצוע ומובילי דעת קהל, ניהלנו שיח ציבורי ותקשורתי מתמשך, והשקענו מאמצים עצומים בהצגת פניה של ישראל במסגרת אחת הפלטפורמות התרבותיות החשובות בעולם. במקום לקבל את מלוא מעטפת התמיכה והתפעול הנדרשת מהמדינה, מצאנו את עצמנו ממלאים תפקידים שהיו אמורים להתבצע על ידי משרד החוץ, מממנים הוצאות שאינן באחריותנו, ומקדישים משאבים אדירים לשמירה על נוכחותה התרבותית והציבורית של ישראל בזירה הבינלאומית.
"כתוצאה ישירה מכל אלה נוצר גירעון משמעותי בתקציב הפקת התערוכה, העולה על 160,000 שקל. אין מדובר בבקשה לתמיכה נוספת, בתקציב חריג או במחווה של רצון טוב. מדובר בדרישה מוצדקת להשבת כספים שהוצאו בפועל לצורך ביצוע משימות ואחריויות שהיו מוטלות על משרד החוץ".
מכתב נוסף נשלח לראש מנהל תרבות במשרד התרבות, רן שפירא, ובו בקשה להשלמת תקציב הביתן הישראלי בגין הוצאות חריגות שנגרמו עקב המלחמה, בהן השהות הנוספת עקב ביטול הטיסות וביצוע חלק מהפקת העבודות בחו"ל ולא בארץ כפי שתוכנן.
בשנה שעברה, בעקבות בחירתה של רות פתיר שייצגה את ישראל בביאנלה לסגור את הביתן עד שיחזרו החטופים ותסתיים המלחמה, הוסיפה המדינה סעיפים בחוזה מול האמן שהוא מחויב לפתוח את התערוכה לאורך כל התקופה, ובמקרה של סגירה יוטלו עליו סנקציות כלכליות.
"אני לא יכול לסגור את הביתן, אבל אם לא משלמים הוא ייסגר אוטומטית", אמר סימיון פיינרו. "אני לא רוצה שזה יקרה, ואם זה יקרה זה כי אין לנו כסף לשלם לשומרים אז הם לא מגיעים ואין מי שיפתח ויתפעל את הביתן. אני מאוד רוצה שהביתן שלנו ימשיך לפעול. לטענתם זו אחריות שלנו".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד קיבל את מכתבו של האמן על בקשה לתוספת תקציבית. תפעול הביתן השוטף בביאנלה בוונציה הינו תחת אחריות משרד החוץ. המשרד בשיתוף משרד החוץ יקיימו דיון והדברים ייבחנו".
ממשרד החוץ נמסר: "העברת המכתב לתקשורת במקביל לשליחתו למשרד החוץ מעלה סימני שאלה גדולים באשר לתום הלב של הפונה. לגופו של עניין, כבכל שנה, וכפי שהפונה יודע היטב, חברת ההפקה היא זו שאחראית לכל ההיבטים התפעוליים של התערוכה, והטענות שהעלה הפונה ביחס למשרד החוץ מופרכות. משרד החוץ ושגרירות ישראל ברומא מצידם פעלו כנגד ניסיונות החרם והלחצים שהופעלו נגד השתתפותה של ישראל בביאנלה והצליחו למרות ההתקפות האנטי-ישראליות להביא בסופו של דבר לפתיחתו החגיגית של הביתן הישראלי גם השנה".
