המתמטיקאים שגייסו 20 מיליון דולר כדי להגן על מעבדות ה-AI הגדולות בעולם
Attestable נחשפת עם גיוס סיד בהובלת TLV Partners ו-Altimeter Capital. החברה, שהוקמה ב-2025 בידי שלושה מתמטיקאים, מפתחת טכנולוגיה המבוססת על הוכחות אפס-ידע, שמאפשרת לאמת כיצד מערכות AI פועלות בלי לחשוף את המודל או המידע הרגיש
חברת Attestable נחשפת עם גיוס סיד של 20 מיליון דולר בהובלת TLV Partners ו-Altimeter Capital, ובהשתתפות Netz Capital, Cerca Partners ומשקיעים פרטיים ובהם מייסד וויז, אסף רפפורט; מייסדי ארמיס, יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל; שארין פישר דיברוב; וצ'רלי סונגהרסט, חבר דירקטוריון בחברת מטא.
Attestable הוקמה ב-2025 על ידי שלושה מתמטיקאים: יוגב בר-און, מנכ"ל; שחר פפיני, CTO; ושחר סמוכה, VP R&D. בר-און עבד בארגון RAND Corporation בארה"ב כיועץ מדיניות בנושאי אבטחת AI, שם נחשף לקושי להוכיח מה מתרחש בתוך מעבדות AI. פפיני וסמוכה הגיעו מ-StarkWare, המתמחה בהוכחות אפס-ידע ואף השתתפה בסבב הגיוס. לאחר מכן עבד פפיני ב-SSI של איליה סוצקבר, אותה עזב כדי להקים את Attestable. החברה מעסיקה 15 עובדים, רובם במרכז הפיתוח בישראל והשאר בקליפורניה, ותשתמש בכספי ההשקעה להרחבת צוות החברה ולהמשך פיתוח המוצר.
Attestable מפתחת טכנולוגיית אימות למערכות AI שמאפשרת לארגונים להוכיח איזה חישובים מופעלים ועל בסיס איזה מידע, בלי לחשוף את המודל או את המידע הרגיש עצמו. היכולת נועדה לארגונים שמריצים מודלי AI עבור תהליכים קריטיים, שבהם אבטחה, חוסן ואמינות הם תנאי מרכזי.
הצורך ביכולת כזו גדל ככל שמערכות AI עוברות משימושים ניסיוניים לקבלת החלטות ולעיבוד מידע בתחומים כמו פיננסים וביטחון. ארגונים נדרשים לקבל רמת ביטחון גבוהה לגבי אופן פעילות המערכת, אך הרצה של מודלי AI מערבת מספר רב של רכיבים ומערכות מורכבות, מה שמקשה מאוד על הניטור שלהם.
הטכנולוגיה של Attestable מתבססת על הוכחות אפס-ידע (zero knowledge proofs), תחום בקריפטוגרפיה שמאפשר להוכיח שטענה מסוימת נכונה בלי לחשוף את המידע ששימש להוכחתה. החברה הגיעה לפריצת דרך מתמטית שמאפשרת ליישם את הטכנולוגיה הזו במערכות AI כדי לייצר הוכחות שניתנות לאימות מהיר לגבי אופן הפעלת המודל, תוך שמירה על סודיות המידע והמערכת. החברה שואפת לייצר את הכלי המרכזי שבאמצעותו מעבדות ה-AI הגדולות יגנו על המערכות שלהן מפני גורמים עוינים כמו מדינות יריבות, ובאמצעותו מדינות וגופים גדולים יוכלו להוכיח זה לזה שהם לא משתמשים בטכנולוגיה לרעה.
בשיחה עם כלכליסט סיפר בר-און: "אנחנו מפתחים דרך לאבטח מעבדות AI כמו אנתרופיק ו-OpenAI מפני מתקפה של תוקפים זרים. אנחנו עושים משהו שונה מאירגיולר - הם עושים סימולציות לתקיפה ואנחנו עושים מערכת המאפשרת למעבדות לשמור על האבטחה ולהוכיח לצד שלישי שהם שומרים על האבטחה. זה מאפשר לכמה גורמים לתאם מה קורה אצלם בארגון וגם להוכיח לצד שני מה אתה עושה למען האבטחה. אנחנו חבורה של מתמטיקאים שחושבים שיכולים לפתור את הבעיה והצלחנו להגיע לפריצת הדרך המשמעותית בעולם של הוכחות באפס ידע וטכנולוגיה פרקטית למעבדות AI. הרוב היו סקפטיים בנוגע ליכולת שלנו להגיע לזה".
בר-אור מקווה שכל מי שמריץ AI בעולם ישתמש בטכנולוגיה של החברה. "בעולם של סופר אינטליגציה, חשוב שיהיו מנגוני בקרה ווידוא. בחזון שלי זו תהיה טכנולוגיה הכרחית וחלק מרגולציה והסכמים בין מדינות. AI יכולה להיות מאוד טובה ולרפא סרטן, אבל יכולה גם לעשות דברים מאוד רעים, וחייבים לוודא שהיא רק עושה טוב. בעזרת הטכנולוגיה שלנו נוכל לוודא שאנחנו עושים רק טוב".
לדברי בר-אור, "אין לנו הרבה הוצאות, אנחנו לא צריכים הרבה כח מחשוב. הגישה שלנו היא צוות קטן אבל הכי טוב שיש. גייסנו את האנשים הכי טובים בתחום שלנו. הפתרון שלנו קצת יקר לשימוש, אבל הוא שווה את זה".
יונתן מנדלבאום מקרן TLV סיפר לכלכליסט כי המו"מ על ההשקעה התגבש במשחק בייסבול: "ישבנו במשחק וחמישה ימים אחר כך יצא הסכם". לדבריו, "הבנו שאבטחה ל-AI זה מעניין וחשוב, ויש הרבה חברות טובות, אבל הסתכלנו על הטווח הקצר - מה צריך כדי להתמודד עם הטכנולוגיה כיום ומה שיגיע. נדרשת פרדיגמה חדשה בעולם שבו AI יעשה הכל, ולא יספיק פיירוול חדש או תוכנה למניעת חדירות חדשה. העולם החדש הזה לא רחוק. ראינו את התקיפות שפורסמו לאחרונה של המודלים השונים".
"כשפגשתי את יוגב ושחר, ראיתי ראש חדש לחשיבה על אבטחת AI", הוסיף מנדלבאום. "לא מדובר כאן על חברת סקיוריטי, אלא חברה מיוחדת שיש לה את אחד הצוותים החזקים בעולם בתחום הזה".
