המלון של פולטי ברוטב מסאלה: ההודית הטובה בארץ מסתתרת בשוק תלפיות
בשוק בחיפה מתחבאת קסר, מסעדה הודית עמוסה וכאוטית, שבלי דאווין ובלי פוזה מציעה אוכל הודי מופלא
מסעדת קסר ההודית בשוק תלפיות בחיפה היא אנטיתזה לכל מה שקורה בסצנת האוכל התל־אביבית. לא רק שאין כאן דאווין ופוזה כמו שיש בכל כך הרבה מקומות – לא פעם על חשבון האוכל – אלא שהמקום הצנוע הזה חף מאג'נדות ומניפסטים. פה לא ישאלו אתכם בפתיחת הארוחה "זו הפעם הראשונה שלכם פה?" או "אתם מכירים את הקונספט?", מה שבדרך כלל מוביל לדוגמיות במקום מנות ולרעיונות במקום אוכל.
הגענו ב־11:30. המלצר הלא צעיר שהתגלה כיובל סומך, בעל הבית, אמר שפותחים ב־12:00. יצאנו וחזרנו ב־12:15. המסעדה התמלאה בינתיים. את התפריט לקחנו בעצמנו, והמנה הראשונה הגיעה לשולחן בערך ב־13:00. כל האירוע לקח כמעט שעתיים, ונראה יותר כמו התקף חרדה, שלא לומר התקף לב. לא, לא שלנו, אנחנו דווקא זרמנו אחרי שהתרגלנו. של המלצר־בעלים שנראה קורס תחת העומס. לא פלא. הוא עובד לבד, ואשתו השפית עם עוד בחורה עבדו במטבח. זה הזכיר יותר את המלון של פולטי מאשר מסעדה. מי שחושב לוותר, אין לכם מושג מה אתם מפסידים: את האוכל ההודי הכי טוב שמישהו הגיש כאן מעולם, וגם מחזה אבסורד משעשע, מכמיר לב ובעיקר אנושי נורא.
שמות המנות בתפריט של קסר (זעפרן בהודית) הבטיחו את מיטב הלהיטים של המטבח ההודי, אלא שהללו מבוצעים כאן כל כך טוב, וזאת במדינה שיש בה מעט מאוד מסעדות הודיות גם אחרי עשרות שנים של ניסיונות. טנדורי של רינה פושקרנה ואינדירה הוותיקות בתל אביב עדיין איתנו, אבל מעבר להן לא קרו כאן הרבה דברים טובים בתחום. לא מזמן אף התבשרנו לדאבון הלב שדווקא מונאר, אחת ההודיות הטובות שהיו כאן, גם היא בתל אביב, נסגרה. אחרי כל זה, העובדה שמסעדה כמו קסר מתקיימת ואפילו התרחבה לפני שנה ועברה לחלל יותר גדול – משמחת.
התחלנו בפאני פורי - אותם כדורי בצק דקיק ופריך ממולאים באפונה ומוגשים עם רוטב ירוק חריף־חמוץ. הצטווינו "לשפוך ולאכול בביס". זה היה נפלא. גם הסמוסות מולאו באפונה, הפעם גם עם תפוחי אדמה וגם הן הגיעו עם רוטב חריף, אחר. לא מפחדים כאן מאוכל חריף, אז גם אנחנו, שלא ממש מסתדרים עם נורא חריף, זרמנו. שזו כאמור התכונה הכי חשובה בקסר - לזרום.
המנה הבאה היתה כבר יצירת מופת של ממש. פלאק צ'אט - עלי מנגולד מרוחים בעיסת חומוס מצופים ומטוגנים טמפורה סטייל ומוגשים עם צ'אטני ירוק, צ'אטני תמרהינדי ועוד כמה מרכיבים עלומים. מין מגדל מרהיב, שלא ברור איך הוא עומד, של עלים. טעים לאללה ויפהפה בטירוף.
גם הבאטר צ'יקן לא קטל קנים. פיסות חזה עוף בטיקה מסאלה ברוטב אדום וחמאתי ולצידן נאן שתובל בשום וחמאה, והיה פסגת הארוחה. כל הטוב הזה לווה באורז בסמטי שתובל בעדינות ואפשר היה להסתפק רק במנה המפוארת הזו.
ואם כל זה לא מספיק, הגיע החשבון הצנוע והוכיח שאפשר אחרת.
פרדניה (פז) סומך, עולה חדשה־ישנה מהודו, ובן זוגה הישראלי הם באמת משהו אחר. שמעתי שלפני שהיתה כאן מסעדה התנהל פה רחמנא ליצלן בית בושת. קסר מוכיחה שהבית זונות, סליחה על הצרפתית שלי, הוא דווקא בחוץ, אצל רוב האחרים שמזמן שכחו או מעולם לא ידעו שמסעדה היא קודם כל אנשים ואוכל ורק אחר כך קונספטים ושאר, ובכן, זיוני שכל (אם כבר מנבלים את הפה).
קסר, סירקין 11, חיפה
לפני הטיפ
פאני פורי - 36 שקל
סמוסה - 36
פלאק צ'אט - 44
באטר צ'יקן - 95
