"השיר לאהוב היוצא לקרב מרפרר בצורה מצמררת לחטופים והחיילים"
המנהל האמנותי החדש של תיאטרון הבימה, נועם שמואל, מביים את "מעגל הגיר הקווקזי", מחזהו הקלאסי של ברכט, עם נורמן עיסא וג'וי ריגר. "אני לא מתייחס לכאן ועכשיו בצורה מודעת. הקהל מספיק חכם, הטקסט מדבר בעד עצמו"
המחזה: ברטולד ברכט כתב את "מעגל הגיר הקווקזי" ב־1944 בשלהי מלחמת העולם השנייה כשהיה בגלות בארצות הברית. הוא מבוסס על משל סיני מהמאה ה־14 וגם בהשראת משפט שלמה התנ"כי, ועוסק בשאלות של צדק, בעלות ומהות ההורות. המחזה מתרחש במהלך הפיכה צבאית ונפתח ברצח פוליטי של מושל גרוזיה הפאודלית. אשתו נמלטת ונוטשת את בנם התינוק. נערת המטבח, גרושה, מצילה את הילד ובורחת להרים למצוא מקלט. כשהמלחמה מסתיימת תופסים אותה חיילים ורוצים לקחת את יורש העצר לאמו כדי שתוכל לזכות בנכסים של בעלה המת. גרושה והאם נקראות להופיע בפני השופט אצדק כדי שיפסוק למי שייך הילד. אצדק הוא שופט שמונה בתקופת המהפכה, הוא דמות ליצנית ומכור לטיפה המרה, אבל דווקא הוא ניחן באנושיות ובחוש צדק חברתי מפותח. הוא מצייר מעגל גיר על הרצפה ומציב את הילד במרכז. מי שתמשוך חזק יותר תזכה בילד. האם מושכת בכל כוחה וגרושה חוששת שידו תיקרע ומפסיקה. המחזה מבקר את המוסכמות החברתיות ומציע תפיסה סוציאליסטית־מרקסיסטית של צדק.
"מעגל הגיר הקווקזי" נחשב לאחד ממחוזותיו החשובים של ברכט, והועלה פעמים רבות ברחבי העולם. הוא הועלה בארץ לראשונה ב־1962 בתיאטרון חיפה עם חיים טופול כשופט אצדק וזהרירה חריפאי כגרושה. בקאמרי ההפקה עלתה פעמיים: ב־1983 עם אבנר חזקיהו וג'יטה מונטה, וב־2010 עם שלמה בראבא ונטע גרטי. בהבימה היא עלתה ב־1987 עם יוסי בנאי ויונה אליאן. בהפקה הנוכחית משחקים את התפקידים הראשיים נורמן עיסא וג'וי ריגר.
עוד משתתפים: אלכס קרול, מאיה מעוז, תומר מחלוף, ליאור זוהר ועוד.
הבמאי: זו ההצגה הראשונה שמביים נועם שמואל בתפקידו כמנהל האמנותי של הבימה. בעבר הוא ניהל אמנותית את המדיטק וביים את "משחקים בחצר האחורית", "רומיאו ויוליה" בקאמרי, "חומות של תקווה" ו"רודף העפיפונים" בגשר, "בבצ'יק" בבית ליסין, "אמא שמש ומולדת" בתיאטרון באר שבע ועוד.
1 צפייה בגלריה
נועם שמואל. הצגה ראשונה שמביים בתפקידו כמנהל האמנותי של הבימה
(צילום: בני גם זו לטובה)
שמואל ויתר על הפרולוג של המחזה. "הורדנו את סיפור המסגרת – מריבה בין קבוצת איכרים לרועי צאן על האדמה", הוא אומר. "הפרולוג נועד בעיקר לחברות שבהן לא יודעים מהי מלחמה וצריך להכניס את הקהל לעולם של קונפליקטים, ואצלנו בחברה הישראלית יודעים טוב מאוד מה זו מלחמה, ולכן האינטרו מיותר".
כשמקשיבים לטקסט של ברכט, אי אפשר שלא לחשוב על ישראל 2025. שמואל מסכים: "כן, מלחמה שלא נגמרת וחדשות רעות שמגיעות מהחזית, וגם התרכזות בפרטים לא חשובים בעת מלחמה. אני לא הולך לכאן ועכשיו בצורה מודעת, הקהל מספיק חכם, הטקסט מדבר בעד עצמו. מה שהופך קלאסיקה לקלאסיקה זה שתמיד אפשר למצוא בה נושא שמתקשר למציאות. אצלנו זה מלחמה, יחסים עם השלטון, ענייני מוסר ונאמנות. גרושה ניצבת בדילמה קשה. היא שוברת את ההבטחה לאהובה סימון כי היא רוצה לגדל את הילד. מה שעובד בקלאסיקה ובכל מחזה טוב זה שהדמויות ניצבות בפני דילמות גדולות מהחיים והקהל אוהב לראות אותן מקבלות את ההחלטה".
את השירים של ברכט שיכתב המתרגם אלי ביז'אווי. "הוא לש כל שיר והביא אותו לתצורה הנוכחית שלו", אומר שמואל. "אחד השירים שמתפרסם היום בפלטפורמות הדיגיטליות הוא 'אחכה לך', שיר אהבה ששרה גרושה לסימון כשהוא יוצא לקרב. השיר מרפרר בצורה מצמררת לנושא החטופים והחיילים".
ריגר מספרת על החיבור לתפקיד גרושה: "אני בשלב בחיים שאני מאוד רוצה לעשות ילדים ואני תוהה עם בת זוגי לאיזה עולם נביא את הילד הזה. אני מרגישה שזה מה שגרושה עושה, היא הולכת עם איזושהי תשוקה ואהבה והיא מנחילה לילד הזה את הפשטות והתמימות שלה, את המקום הכי מואר שלה. האשה הזאת היא אור וגם אני מבינה תוך כדי שאני יכולה להביא אור לעולם".
העבודה והבמה: בחדר החזרות עובדים על סצנת הפתיחה לצלילי מוזיקה מקורית שכתב טל בלכרוביץ'. בקדמת הבמה ניצב תוף ענק שעליו מציירים השחקנים בחול את מה שמוקרן במסך עגול על הבמה. "שילבתי בין כמה אמנויות ולצד התיאטרון והמוזיקה הוספנו גם ציור על חול שהקהל רואה בלייב", אומר שמואל. "זה גם מתקשר לסיפור המסגרת – למי שייכת האדמה. בחצי השני של ההצגה הם יעברו לצייר בגיר לבן, זה שבסופו של דבר יישפך על הבמה ואיתו יציירו את מעגל הגיר".
הצגה ראשונה: 10 בדצמבר.
מאת:
ברטולט ברכט
בימוי:
נועם שמואל
תרגום:
אלי ביז'אווי
