מסעדה חדשה ברמת מישלן מסתתרת ברחוב קשוח בדרום תל אביב
"גסטרו מכניקו" היא הפתעה גדולה: שף צעיר שהגיח משום מקום ומגיש מנות בהשפעת הקלאסיקה הצרפתית
אם מישהו היה מספר לי לפני שנים ספורות שיבוא יום שבו אפשר יהיה לאכול במסעדת גורמה מעוצבת ומתוחכמת ברחוב צ'לנוב הקשוח בדרום תל אביב, הייתי אומר לו שהוא הוזה. גם אחרי שנפתחה שם הקונדיטוריה המפונפנת של אלון שבו תסריט כזה עדיין נשמע מופרך, אף כי שני המקומות ממוקמים בכיכר האחורית והיפה של בניין חדש. גסטרו מכניקו של השף הצעיר פנחס מלוטניק וזוגתו סטארק (זה שמה) האמונה על העיצוב ועל תפריט היין המוצלח, היא כמעט סנסציה. לא רק בגלל המיקום אלא בעיקר מפני שמשום מקום (ויסלחו לי קורות החיים של מלוטניק, הכוללים עבודה בהירו של אהרוני ובקפה אדמונד) מגיח לפתע שף שלא רק עושה אוכל נהדר, אלא עושה זאת בסטייל יוצא דופן.
התחלנו עם מנת לחם גרמני ממאפיית צייט פור ברוט עם חמאה אירית וסחוג ירוק תוצרת בית. הלחם שימש אותנו רבות בהמשך לניגוב הרטבים המעולים. אחריו הגיע טרטר טונה על ברוסקטה עם לימון צרוב לסחיטה מעל. יופי של מנת ים חמצמצה, מרעננת וטעימה בטירוף. שתי מנות שיפודים, שקדי עגל ומכסה אנטריקוט (נתח ריב איי), היו גם הן שיחוק של ממש. השקדים הוגשו במערומיהם, ולוו בסלט שורשים חמוץ ומרענן ברוטב תטבילה (רוטב החומוסיות הקלאסי), זה היה ניגוד מפתיע וחכם. השיפוד השני טבל ברוטב שהזכיר את הצרפתי הקלאסי של קפה דה פריז (שנקרא כך על שם המסעדה בז'נבה שבה פותח בשנות ה־30). הרוטב המקורי מבוסס על חמאה ועשבי תיבול, כאן הוא כלל חמאה, חרדל, צלפים, קארי, רוטב ווסטרשייר ועוד כמה טובין. התוצאה היתה עשירה, כבדה ומענגת להפליא.
לפני הטיפ
לחם:
28 שקל
טרטר טונה:
68 שקל
שיפודי שקדי עגל:
39 שקל
שיפוד מכסה אנטריקוט:
38 שקל
כיסונים:
63 שקל
פסטה ברווז:
89 שקל
טארט דבש:
46 שקל
כוס סירה צרפתי, יקב איב קולירון:
53 שקל
כוס קברנה פרנק צרפתי, פטי בורז'ואה:
50 שקל
כוס מלבק ארגנטינאי טבעי, אל בורו:
43 שקל
כוס יין סיציליאני, אתנה:
45 שקל
המשכנו בכיסונים ממולאים בחלקי פנים (שקדים, לשון וזנב) ברוטב שזיפי בר בציר בקר, הכל מתחת מעטה תחרת בצק תפוחי אדמה עדינה במיוחד. המנה מכונה בתפריט דובונים כי המעטה מקמח תפוחי האדמה מזכיר לשף את חטיף הדובונים המפורסם. זו היתה אחת ממנות הכיסונים הכי טובות שטעמתי מימיי. לא פחות.
המשכנו למנת פסטה בגלייז הדרים וקראמבל מתובל שלצידה פרוסות חזה ברווז בציר ברווז. על המדף במטבח של מלוטניק ניצבת בגאווה מסחטת ברווזים. כן, יש דבר כזה, במטבח הצרפתי המסורתי במסעדות מישלן וותיקות כמו לה טור ד'ארז'ן בפריז היא משמשת לסחיטת העסיס מבשר ועצמות הברווז. בגסטרו מכניקו זו בעצם מסחטת יין מיניאטורית אך היא משמשת לאותו צורך. המנה הזו היתה מפוארת, יפהפייה ושוב, טעימה באופן יוצא דופן.
קינחנו בטארט דבש של שבו השכן שהיה יפה וטעים. גסטרו מכניקו היא, אם כן, הפתעה גדולה במיוחד, מקום נעים ומזמין העומד בניגוד גמור לסביבה שבה הוא שוכן (הגינה היפה היא עדיין מקום מפלט לעלובי החיים של צ'לנוב, אין מה לעשות). אל תיבהלו מהכתובת. האוכל הנפלא, היינות הטובים והאירוח הלבבי ישכיחו מכם במהרה היכן אתם יושבים.
גסטרו מכניקו, צ'לנוב 22, תל אביב
