"אני משתדל לשתות קפה ולהיות מבוגר כמו כולם"
המוזיקאי והשחקן ניר כנען עובד על אלבום שני, משחק ומלחין לתיאטרון ומתכונן להופיע עם רביעיית קשתנים בפסטיבל הפסנתר. הוא לא אוכל ירקות מגיל 3, מתגעגע לימים שסבא וסבתא אספו אותו מבית הספר, עדיין גר אצל ההורים בנס ציונה אבל חולם על מעבר לתל אביב
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בחדר שלי בבית של ההורים בנס ציונה. יש סופה בחוץ אבל זה טוב, אני אוהב את החורף. אני מתארגן ויוצא לאולפן".
איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?
"הפוך קטן על סויה, חלב רגיל לא טוב לי. גם קפה בכללי לא טוב לי אבל אני משתדל לשתות קפה ולהיות מבוגר כמו כולם".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם בילי אייליש. הייתי רוצה להיות חבר טוב שלה כי היא נראית לי מגניבה ויש לנו תחומי עניין משותפים. אולי גם להסביר לה קצת על המצב פה כי נראה לי שהיא לא מעודכנת בכל הפרטים. אני אוהב את זה שכל פעם כולם חושבים שהם יודעים איזה סגנון של שירים היא תוציא, ואז היא מפתיעה. גם אני הייתי רוצה להיות אמן מהסוג הלא צפוי הזה".
על מה אתה עובד עכשיו?
"על האלבום השני שלי שמפיק טוקי שטרן. זו עבודה יותר מורכבת מעל הראשון (‘כחול’) כי עכשיו כבר יש הרבה קהל וציפייה. זה דורש התכוונות אחרת. אני כותב ומלחין את כל השירים ומשתדל תמיד לכתוב את עצמי ואת החוויות שלי. יש באלבום גם שירים על הזוגיות שלי עם איתמר (שטרסבורג, מנ”ש), ובאופן טבעי אני כותב קצת יותר בוגר, גם טקסטים, גם מוזיקה וגם בהפקה. אני מרגיש שהכל 2 טון יותר בוגר. זו פעם ראשונה שלי בפסטיבל הפסנתר שזה ממש הכלי שלי, ואני מתכונן להופעה עם רביעיית קשתנים. ואני בהתרגשות גדולה לקראת ההופעה בבארבי (12.1) עם סימפונט רעננה, זה ממש חלום דיסני להופיע עם תזמורת שתנגן את השירים שלי. בתיאטרון אני משחק ב’מישהו לרוץ איתו’ בגשר. בקאמרי כתבתי את המוזיקה ל’הנפש הטובה מסצ'ואן’ ול‘האשליה’ שתצא בקרוב".
מה השריטה שלך?
"אני לא אוכל ירקות ופירות מגיל מאוד צעיר, 3 או 4. אבל אני מנסה לפתוח את עצמי לאט לאט".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"מישהו מהמשרד שאחראי על הזמנת ההופעות אמר לי רגע לפני שעליתי להופעה בבארבי, והייתי בלחץ, שהופעה זה כמו תרופה ממש חזקה. אם הגוף שלי יילחם בתרופה היא רק תעשה לי נזק, ואם אני אשחרר ואתן לתרופה לעבוד עליי אז זה יהיה הכי מדהים בעולם. וגם, כשהתחלתי להוציא מוזיקה חששתי לגבי כסף, וחבר טוב אמר לי שאני צריך לסמוך על האמנות שלי, שהיא תחזיר את זה ולא לחשוב על הכסף. זה באמת עבד".
איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?
"אני בדרך כלל מבשל. אני נכנס למוד שאסור לדבר איתי או לעזור לי בכלום. אני מכין את השניצלים המפורסמים שלי וגם בולונז טוב. יש פה הרבה נפשות בבית. אנחנו ארבעה אחים (אני הבכור), שני הורים ומי שבא ברוך הבא. אז אני צריך להכין בכמויות כמעט מסחריות".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"השתגרות. להשתגר במקום לעמוד בפקקים או לעלות במדרגות. זה חוסך המון רגעים מיותרים של החיים".
באילו נסיבות יוצא לך לשקר?
"הייתי ילד קצת שקרן. למשל, סיפרתי לחברים בגן ובבית ספר שהייתי ילד פסטיגל, והרחקתי לכת והצבעתי להם בקלטת איפה אני. בגלל שזו היתה תקופה שהאיכות של ההקלטה היתה כמו של מיקרוגל, אז זה ממש היה אמין".
מי בעיניך האדם הכי סקסי?
"ג'ונתן ביילי שמשחק ב’מרשעת’. הוא גם נבחר עכשיו לגבר הכי סקסי בעולם אז אני בעמדה קלאסית".
למה אתה מתגעגע?
"לתקופה שהייתי מבלה הרבה עם סבא וסבתא שלי. הם היו מאוד נוכחים בילדות שלי, אספו אותי מבית הספר ולקחו לחוגים. הם עדיין בחיים אבל היום אני כבר באיזו דמות של אדם מבוגר שעובד ועסוק".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"אני מתחיל לגלגל בראש לצאת מהבית אז הייתי רוצה לגור בתל אביב, ושזה לא יהיה כזה יקר".
על מה אתה אוהב להוציא את הכסף שלך?
"וולט, תקליטים ועל בגדים יד שנייה. אני אוהב יד שנייה. עכשיו הייתי בלונדון עם ההצגה 'סלומה' של גשר, וניצלתי כל יום ללכת ולצוד פיסים מכל מיני חנויות. זה הרבה יותר יפה, נשאר הרבה יותר זמן וזה שווה את הכסף".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"אני משתדל להתעסק כמה שפחות בדימוי הגוף ולעבוד עם מה שיש. הייתי רוצה להיות קצת פחות אנוכי, ולקחת פחות כמובן מאליו את האנשים שאני אוהב".
מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?
"האלבום הראשון שלי. כשאני עומד על הבמה ורואה את כל הקהל שר את השירים שלי וכמה האלבום הזה השפיע עליהם, אלה רגעים שאני מרגיש שמרפאים בי משהו. לפני ההופעה הראשונה בבארבי היו לי חרדות. עמדתי מאחור במסדרון האיקוני האדום ושמעתי את הקהל שר את המילים של השירים שלי. הרגשתי איך אני עולה לבמה ופוגש אותם, ובאופן הכי קלישאתי כל הפחדים והחששות עזבו את הגוף. לא חשבתי שאהנה ככה על במה אי פעם".
מה מפחיד אותך? והאם זה השתנה אחרי המלחמה?
"תמיד הכי הפחיד אותי לאבד את האנשים שאני אוהב, וה־7 באוקטובר רק החריף את זה. אני זוכר שבימים הראשונים היתה חרדה אמיתית שכל רגע יכול לקרות עוד אסון. ייקח עוד שנים להשתחרר מהחרדה הזאת, אז אני מאחל ומייחל שנצליח כבר להיות רגועים ולהרגיש בטוחים".
מה עושה אותך מאושר?
"מספיק לי חיבוק ממש טוב ואני מרגיש מאושר או לשחק משחקי קופסה ולנצח ברמיקוב".
מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?
"ההורים שלי מירב ואייל, שתמיד תמכו בי ועוזרים לי בהכל. הם תמיד שם להציל אותי גם עם דברים שקשורים למספרים וכסף, שאני לא ממש טוב בהם. אני רואה בהם מודל לזוגיות ואהבה. הם מגיעים לכל הופעה שלי וגם יטוסו במיוחד לאילת לראות אותי בפסטיבל הפסנתר".
איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?
"שהם ממש מוכשרים. הרבה מהחברים שלי עוסקים באמנות וביצירה, ותמיד יש לי עם מי להתייעץ".
מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?
"יוני רכטר, יהודית רביץ, גידי גוב, שלמה ארצי, מתי כספי, בילי אייליש, אריאנה גראנדה ולאופי".
אם לא היית זמר ושחקן מה היית עושה?
"מעצב גרפי. מגיל מאוד צעיר היה לי מחשב עם תוכנות עריכה ועיצוב. יש לי חוש לדברים האלה. היתה גם תקופה שהייתי מצייר הרבה, ואת כל הפוסטרים להופעות אני עושה".
ניר כנען
גיל: 24
• מקום מגורים: נס ציונה
• מצב משפחתי: בזוגיות
• מוזיקאי, זמר ושחקן. אלבומו הראשון "כחול" זכה להצלחה גדולה. בימים אלה משחק בתיאטרון גשר, כותב מוזיקה לתיאטרון הקאמרי. ב־3 בינואר יופיע בפסטיבל הפסנתר באילת בליווי רביעיית כלי מיתר. ב־12 בינואר יופיע בבארבי בליווי סימפונט רעננה
