סגור
פנאי סדרת דרמה המזח
מיכאל אלוני (מימין) ודניאל גד ב”המזח". הקשר היסטורי מחודש לסדרה ולאירועים (צילום: דני שוורצמן)

מפיק הסדרה "המזח": "ב־7 באוקטובר המציאות היתה יותר קשה"

ב־9 באוקטובר 2023 אמורה היתה לעלות בכאן 11 "המזח", הפקת ענק בכיכובו של מיכאל אלוני, העוקבת אחר מוצב מבודד במלחמת יום הכיפורים. עם שידורה כעת אומר המפיק חיליק מיכאלי: "אנחנו עדיין אותה מערכת זחוחה, שמזלזלת באויב"

כאשר עתידה היתה "המזח", סדרה המשחזרת את הימים הראשונים בקרב על מוצב המזח במלחמת יום הכיפורים, לעלות לשידור בכאן 11, היא הוגדרה כדרמה המתרחשת ב"יום הנורא מכל". לפי לוח הזמנים המקורי, היא היתה אמורה לעלות לשידור ביום שני, 9 באוקטובר 2023, לציון 50 שנה למלחמת יום הכיפורים. ואז בא 7 באוקטובר ושינה הכל. במיוחד את ההבנה שצריך להיזהר מקביעות גורפות כמו "הנורא מכל", כי הן עוד עלולות לחזור אלינו כבומרנג בגרסה גדולה פי כמה וכמה. בריאיון שעלה למחרת אותו יום נורא מכל, דיבר מפיק הסדרה, חיליק מיכאלי, מתוך ערפילי ההלם, על הדמיון בין "המזח" לבין הנעשה ביישובי עוטף עזה וערי הדרום, אירועים שממדיהם התבררו והתעצמו עם חלוף הימים.
"המזח", הפקת ענק בת חמישה פרקים שהתלוו אליה גם סרט עלילתי (שעלה בקולנוע בשנה שעברה) וגם סרט תיעודי, עוקבת אחר ימי הקרב הראשונים בחזית סיני במלחמת יום הכיפורים, מבעד לעיני החיילים, המתמודדים עם מתקפת פתע מצרית. חיילי המוצב היו מבודדים ומנותקים והצבא המצרי כיתר אותם. 42 אנשי המוצב, בפיקודו של סגן צעיר, נלחמים במלוא כוחם, משוועים לעזרה וזו לא מגיעה. הם תוהים איפה הצבא, מרגישים מופקרים ומתלבטים מה עליהם לעשות. בזמן הלחימה מחצית הלוחמים נהרגים ונפצעים. רופא מילואים הנאבק על חיי הפצועים, קורא לפינוים הדחוף. לאחר שבוע של לחימה עיקשת, כשהחילוץ לא מגיע והתחמושת אוזלת, הם מתכוננים לקרב גורלי. מתפתח עימות חריף בין מפקד המוצב הרוצה להילחם עד הכדור האחרון לבין הרופא שמקדם כניעה מסודרת לידי המצרים כדי להציל את החיילים שנותרו בחיים.
הסדרה, בבימויו של ליאור חפץ ובכיכובם של מיכאל אלוני, דניאל גד ועוד רבים אחרים, ולא פחות מזה הסרט התיעודי, שעסקו באירוע מלפני 50 שנה, מגישים באופן מרתק ומטלטל את הדילמה של הלוחמים המופקרים, ודרכה פלח היסטוריה. הסדרה והדוקו צמצמו לכדי סיפור אחד את המחדל של מלחמת יום הכיפורים, עם פרספקטיבה של הזמן. אבל אז בא 7 באוקטובר 2023, והכניס באחת את הקרב הזה והמלחמה הזאת, שצילקה דור שלם, להקשר היסטורי מחודש. ההפקרה, ההרוגים הרבים, החטופים, ההפתעה, היוהרה של ההנהגה והצבא נדמו באותו בוקר של 7 באוקטובר כמו שידור חוזר.
ביום האסון התקשרתי למיכאלי כשכבר ברור היה שהסדרה לא תשודר במועדה. מיכאלי הביע אז "תחושה של כאוס ואובדן שליטה", עוד הרגיש ש"ההיסטוריה חוזרת על עצמה". מאותו הבוקר כתבו לו חברים בהודעות טקסט - "מה שקורה עכשיו זה 'המזח 2'". הרי בסדרה "רואים כיצד החיילים התריעו בפני הקצונה הבכירה ימים לפני פרוץ המלחמה כי יש התרחשות גדולה על הגבול המצרי", סיפר אז. "גם כאן דיווחו תושבי הדרום כי הג'יהאד האסלאמי פתח בתרגיל רועש וקרוב מאוד לגבול... אז דיווחו ודיווחו ואמרו להם להפסיק לדווח, שזה תרגיל. הדמיון בין אז להיום פשוט מצמרר".
אבל, הוסיף כבר אז, "ב'המזח' חיילים נכנעו באופן מסודר. כאן אזרחים נחטפו מבתיהם... היום הטכנולוגיה היתה אמורה לחזות את זה. איך אנחנו עדיין אותה מערכת זחוחה, שמזלזלת באויב שלה? אי אפשר להאמין לזה. זה מחדל כפול ומכופל".
אחרי דחייה של יותר משנה וחצי השבוע שודר הפרק הראשון של "המזח" לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל. מיכאלי מתייחס לתמימות של אותו היום: "המציאות היתה כל כך הרבה יותר קשה, לא יכולנו לתאר לעצמנו עד כמה. היינו במושגים כל כך הרבה יותר קטנים. אני זוכר את עצמי אומר לבת הזוג שלי שעוד מעט הצבא יגיע. אם המרחק מהבית שלי לשם זה שעה נסיעה, אז הם עוד מעט שם. כל הדבר הזה זעזע אותי כל כך עמוק.
"אחרי כמה ימים יצאתי לעשות סרט בהתנדבות. 'אפילו הקירות בוכים' של דרור מורה, שבו הוא מיד התחיל לדבר עם החבר'ה שהתפנו למלונות. הוא תפס את האנשים לפני שהתחילו לעשות את כל הסרטים".
עשיתם שינויים בסדרה?
"כן, הוספנו אזהרות לצופים מפני מה שהם עתידים לראות: חיילים נהרגים, נלקחים בשבי, עוברים עינויים. בכל פעם שנשמעת אזעקה, הכנסנו כתוביות שמדובר באזעקות מוקלטות. הוספנו מספרי טלפון של קווי סיוע נפשי של כל הגופים הציבוריים וההתנדבותיים שנותנים יד. אחרי כל פרק תהיה תוכנית בהנחיית קובי מידן שתדון בנושאים שהיו בפרק עם אנשי מקצוע, שיתייחסו גם ל־7 באוקטובר. לדבר על מה למדנו.
"אחרי פרק הסיום, ב־31 במאי, ישודר הסרט הדוקומנטרי 'בקצה המזח' ותהיה שיחה עם הבמאי שלו יורם עברי. בסרט מביאים את לוחמי המזח האמיתיים, פדויי השבי, שמספרים מנקודת מבטם איך מרגישים אנשים שננטשו, ואיך עבר עליהם השבי. איזו תחושת השפלה חוו בארץ כשחזרו; ועל הפצע שגם אחרי כל כך הרבה שנים נותר פעור".