הגראס כחול מתמיד: בילי סטרינגס נותן בשיריו קול ופנים לפועלים קשיי יום
בילי סטרינגס, שגדל להורים מכורים, הוא כוכב הבלוגראס הגדול באמריקה. הוא לא מסתיר את דעותיו הליברליות מול קהל לבן ודרומי, ובאלבומו החדש, האישי ביותר, ניכר האבל על אמו, שמתה ממנת יתר
עשרות אלפי הצופים שמילאו מפה לפה את אולם האוקלנד ארינה ב־3 באוקטובר ידעו שמחכה להם חוויה ייחודית. באותו ערב חגג המוזיקאי שבאו לראות, גיטריסט הבלוגראס המחונן בילי סטרינגס, את יום הולדתו ה־34. באמצע ההופעה העלה סטרינגס לבמה את לס קלייפול, מנהיג להקת הפאנק־מטאל הוותיקה פריימוס, המוכר כמי שהלחין וביצע את שיר הפתיחה של "סאות’פארק". קלייפול, שהתהדר בגיטרת בס מצופה מתכת כסופה וחבש כובע קסקט נפוח, סיפר לקהל המריע על סיבוב שסטרינגס עשה לו בשברולט שבל הירוקה שלו, מודל 1972, ועל רגעי האימה שחווה במהלכו. מיד לאחר מכן צללו השניים לגרסה מסחררת לשיר של פריימוס “Jerry Was a Race Car Driver”. לכבוד המאורע, "ג'רי" הוחלף ב"בילי".
המפגש המחשמל בין קלייפול לסטרינגס תמצת באופן מושלם את מעמדו הנוכחי של הגיטריסט, שבשנים האחרונות בנה לעצמו שם כאחד האמנים הרב־גוניים ביותר בארצות הברית. ביסודו, סטרינגס הוא וירטואוז מיתרים שמנגן בלוגראס – מוזיקה עממית אמריקאית – ועושה זאת במהירות שעלולה לגרום למי שמתבונן בו לפזול. אלא שהוא הרבה יותר מכך. הוא כותב שירים מוכשר ורגיש, זמר נהדר והרפתקן מוזיקלי נטול גבולות, שנהנה לעבור בשבריר שנייה בין ז'אנרים, להוסיף לגיטרה האקוסטית שלו אפקטים פסיכדליים שהיו מדהימים גם את ג'ימי הנדריקס, ובעיקר לסלול לעצמו נתיב ייחודי לגמרי.
כשמגלים באילו נסיבות גדל סטרינגס, שנולד בעיר לנסינג שבמישיגן בשם ויליאם אפוסטול, אי אפשר שלא להתפעל אפילו יותר. אביו הביולוגי מת ממנת יתר של הרואין כשהיה בן שנתיים, ואמו התחתנה עם נגן בלוגראס חובב שגידל אותו ולימד אותו לפרוט על גיטרה. כבר מגיל צעיר מאוד הוא התבלט כגיטריסט מחונן, אבל החיים סביבו הלכו והתפרקו. שני הוריו התמכרו למת'אמפטמין, ובגיל 13 הוא עזב את הבית, חי עם חברים והתמכר בעצמו לסמים קשים, שמהם נגמל רק שנים לאחר מכן.
אלא שבמקביל לטלטלה המתמדת בחייו, סטרינגס המשיך לנגן ולהתפתח. הוא הקשיב לאמני בלוגראס, קאנטרי, פולק, רוק ומטאל ופיתח סגנון ייחודי לגמרי. ב־2017 הוא נכלל ברשימת "10 אמני קאנטרי חדשים שאתם צריכים להכיר", של מגזין "רולינג סטון", ובאותה שנה הוציא אלבום סולו ראשון ומצליח בשם Turmoil & Tinfoil ("מהומה ונייר כסף", רמז עבה לרקע הנרקוטי שממנו הגיע). מיד לאחר מכן עבר למסלול של נסיקה מהירה ואינספור שיתופי פעולה אמנותיים, בהם עם אמנים שהעריץ בילדותו ובנעוריו, כגון בוב דילן.
מאז, סטרינגס גרף כבר שלושה פרסי גראמי על אלבומי הבלוגראס שלו, והוא כנראה נציג הז'אנר המצליח ביותר אי פעם. בסיבוב ההופעות הנוכחי, שבו הוא חורש את צפון אמריקה מקצה לקצה, הוא ממלא ערב אחרי ערב אולמות ענק שבדרך כלל מארחים רק אמני פופ והיפ־הופ עכשוויים. האופי המאולתר של הופעותיו יצר סביבו קהילה שהולכת אחריו, ממש כמו מעריצי הגרייטפול דד בזמנו. למרות ההצלחה הוא נשאר צנוע, ולעתים קרובות הוא נצפה מסתחבק עם מעריציו או מנגן איתם במגרשי החניה שסביב האולמות שבהם הוא מופיע.
אף על פי שהוא מייצג זרם מוזיקלי שמזוהה עם קהל לבן ודרומי — ואכן, הוא בהחלט מצליח בקרב הקבוצה הדמוגרפית הזו — אין לו שום בעיה להזדהות פוליטית. לא רק שבשיריו הוא נותן קול ופנים לפועלים קשיי יום, לעניים מרודים, ולמכורים שהחלום האמריקאי חלף על פניהם, אלא שמדי פעם הוא עושה זאת באופן ישיר ובוטה בהרבה. כך, למשל, הוא העלה לא מזמן לאינסטגרם שלו מונולוג ארוך נגד גזענות, צולם כשהוא חובש כובעים עם מסרים נגד טראמפ ולאחרונה שינה בהופעה את מילות שירו Wargasam כדי להיכנס ב־ICE, הסוכנות הברוטלית ללכידת מהגרים לא־חוקיים. יש לכך גם ביטוי חיצוני. בתחילת הקריירה הופיע סטרינגס עם שיער קצר ומשוח בשמן, מסורק לאחור כמו אבות הבלוגראס. בשנים האחרונות האריך את שיערו, התקעקע בנדיבות, ואינו מסתיר שהוא מעשן מריחואנה ולוקח משני תודעה פסיכדליים. גם רבים משותפיו המוזיקליים באים מסצנת הג'אם, המזוהה מאוד עם השמאל הליברלי.
באופן אירוני, השמחה המתפרצת והתוגה המובנית שביסוד המוזיקה האמריקאית העממית של סטרינגס עדיין נוכחות מאוד בחייו. בספטמבר 2023 הוא התחתן עם בת זוגו, בספטמבר 2024 נולד להם בן ראשון, וביוני 2025 אמו של סטרינגס מתה ממנת יתר ("לא היה לי מושג שהיא חזרה להשתמש, אבל אני נחוש להיות זה שישים סוף לטראומה הבין־דורית הזאת", הוא אמר לאחרונה בריאיון קורע לב ל"ניו יורק טיימס").
ההשתקפות המילולית והמוזיקלית של האירועים המטלטלים האלה, ובייחוד ההשפעה המרסקת של מות אמו, ניכרת היטב ב־So Much For Goodbyes, אלבומו החדש של סטרינגס שיצא באוגוסט. בביקורת שפרסם "הגרדיאן" הבריטי כתב המבקר אלקסיס פטרידיס כי "מה שמפוגג את הקדרות הוא המחשבה שנותרת איתך על העושר והעוצמה של האלבום שזה עתה האזנת לו". למרבה המזל, סיבוב ההופעות הנוכחי של סטרינגס, שמתקיים יותר משנה לאחר הטרגדיה המשפחתית, מספק תקווה לכך שהכוכב העולה של הבלוגראס ימשיך לזרוח גם בנסיבות פחות סוערות.
