מרחב מוגן
המלצות לימי מלחמה של יובל מנדלסון
המוזיקאי והמורה לאזרחות יובל מנדלסון ממליץ על "רוק בבית הספר", סרט שהוא שיר אהבה מצחיק, פרוע ואינטליגנטי לרוקנרול, על אלבום שמשלב שירה רכה עם מוזיקה סוערת, ועל קלאסיקה מלאת תשוקה של הנרי מילר
"בהיעדר מקלט, נסענו משפחתי ואני לערבה התיכונה. עשינו שם שבועיים יפים. עכשיו אנחנו בממ״ד של סבתא בתל אביב, שם המקרר מלא וכך גם מקרר היינות. על הופעות אין מה לדבר לפי שעה ואני מתמקד בשיעורים שאני מעביר בזום, שהרי דבר לא משחרר מבחינת הבגרות באזרחות, ובהגשה מרחוק של 'הבלתי מאוזנים' - הפודקאסט שלי עם דנה מודן. אגב, איך מתקדמת הפלת המשטר באיראן? אפשר גם כאן?".
ספר
"נקסוס", הנרי מילר
אני קורא את “נקסוס” של הנרי מילר, שבוב דילן אמר שהוא הסופר האמריקאי הגדול בדורו. הספר חותם את טרילוגיית "הצליבה הוורודה" אבל עומד גם בפני עצמו. הכתיבה אסוציאטיבית, כמו זרם תודעה שוצף קוצף, והיא מבוססת בחופשיות על חייו של הסופר עם אשתו השנייה בניו יורק ובפריז. מילר קופץ ראש לבריכת רגשות מודחקים: בושה, ניכור, אומללות ותשוקה. כל כך הרבה תשוקה שהספר נאסר לקריאה בתחילה, לפני שהפך לקלאסיקה מודרנית.
אלבום
"זה לא אותו דבר", קיקי מלינקי
מלא דברים טובים יצאו השנה ובהם "לא אותו דבר" - אלבומה השלישי של קיקי מלינקי, היא יסמין רביב החיפאית שכבר כבשה את לבונטין וכשתיגמר המלחמה גם את הבארבי. יש לה אנטנות טובות למילים ולמנגינות ואני אוהב את המתח שבין הקול העדין שלה לבס־תופים־גיטרה־קלידים המתפרצים. הדבר האחרון שהוצאתי, לפני כמה שבועות שנדמים כמו נצח, היה דואט עם קיקי שהיא כתבה לשנינו. בשיר היא שואלת: "מה אם יתחילו אזעקות?", ואני משיב: "פשוט נצא למדרגות עד שזה יעבור". והנה המציאות נושכת אותנו בטוסיק.
סרט
"רוק בבית הספר", yes
כל כמה שנים אני חוזר ל"רוק בבית הספר" של ריצ'רד לינקלייטר ובכיכובו של ג'ק בלאק הנהדר תמיד. בחסות המלחמה עשיתי זאת עם ילדיי שהואילו בטובם להרים את הראש מהיוטיוב. הם צחקו, התלהבו, התרגשו וגם למדו לא מעט על ההיסטוריה של הרוק, סוגים של גיטרות ואיך מעיפים חבר להקה. בכל צפייה אני מבין עד כמה הסרט הזה הוא בעצם שיר אהבה לרוקנרול על כל גווניו אבל לא מהסוג המשתפך. הוא אינטילגנטי, פרוע, מלא שמחת חיים, ובעיניי הוא בשורה אחת עם "שכחו אותי בבית", "הנסיכה הקסומה", "בחזרה לעתיד" וכל הגדולים באמת.
