תעשיית התרבות בקריאה לממשלה: "הענף נמצא בסכנת קריסה - דרושה תוכנית חילוץ מיידית"
שלושה שבועות של השבתה מוחלטת בעקבות המלחמה באיראן הותירו עשרות אלפי עובדי תרבות ואמנים ללא מקור פרנסה, עם נזק מצטבר של מאות מיליוני שקלים. האיגוד פונה לממשלה בדרישה לגבש תוכנית תמיכה שתכלול מענקי גישור, הלוואות ייעודיות וביטוח מדינתי קבוע - ומזהיר שההשלכות יורגשו גם בחודשים הקרובים
איגוד תעשיית התרבות והפקות הבמה בישראל פנה הבוקר (א') לממשלה בעקבות המלחמה באיראן, בטענה כי כבר שלושה שבועות שתעשיית התרבות משותקת ועומדת בפני סכנת קריסה, וכן כי עדיין לא הוחלט על מתווה פיצויים למוסדות התרבות הנתמכים על ידי המדינה ולעובדים והיוצרים העצמאיים שהכנסתם נפגעה. האיגוד זעק שתעשיית התרבות והפקות הבמה במצב חירום וביקש לגבש תוכנית חילוץ מיידית.
למעלה משנתיים וחצי שתעשיית התרבות והאירועים בארץ מנהלת מאבק יומיומי על קיומה. המשבר הנוכחי מסתמן כאגרסיבי במיוחד, בעיקר מפאת התזמון שפגע באירועי השיא: פורים, פסח וככל הנראה גם אירועי יום העצמאות. עשרות אלפי עובדים, אמנים וצוותים נותקו מיידית ממקור פרנסתם, מאות חברות בתחום מתמודדות עם נזק המסכן את המשך קיומן. הביטולים הותירו אחריהם נזק מצטבר המוערך במאות מיליוני שקלים. הענף נמצא בהקפאה – ואין אופק לסיום המשבר.
המשבר ישפיע על פעילות הענף כולו, ככל הנראה, גם בחודשים מאי ויוני - זאת עקב הצורך הייחודי של התחום לפעול במסגרת היזמות חודשים מראש, לשווק כרטיסים ופעילויות לקהל הרחב מה שבשלב זה נמצא במצב דרמטי. חברי האיגוד קוראים לממשלה להגדיר את הסקטור של תעשיית התרבות והפקות הבמה המסחרי כתחום בעל פגיעה מירבית הכוללת השבתה מלאה ופגיעה של 100% ביכולת קיום עסקי תקין. עוד מדגישים באיגוד כי הם צופים פגיעה דרמטית גם בחודש אפריל ובחודשים הבאים, אלא אם ייעשו על ידי הממשלה צעדים מהירים ותומכים, וקוראים לממשלה לגבש באופן בהול תוכנית תמיכה רחבה להזנקה ושיקום עולם התרבות והאירועים. התוכנית חייבת לכלול לטענתם: מענקי גישור שיסייעו לעצמאים, לחברות ולעובדים לשרוד את התקופה; התייחסות לנושא כוח האדם בענף – מתן אפשרות לחל״ת מורחב לעובדי הענף, בהתאם להנחיות פיקוד העורף ולמגבלות ההתקהלות; יצירת מנגנון ביטוח מדינתי קבוע – מודל ביטוחי שיאפשר להתמודד עם ביטולי אירועים במצבי חירום בתמורה לפרמיה סבירה, ובכך יאפשר יציבות והמשך פעילות יזמית בתחום התרבות. וכן הקמת קרן הלוואות ייעודית שתסייע לעסקים להתמודד עם הקשיים התזרימים שנוצרו בעקבות ביטולי האירועים והאטת הפעילות. ההלוואה תהפוך למענק וזאת בתנאי ששנת הפעילות של החברה או העצמאי הושפעה באופן דרמטי מהמשבר וגרמה הפסדים בדוח השנתי בהשוואה לשנים קודמות. בנוסף, דורשים באיגוד הארכת זכויות והתחייבויות במכרזים שנפגעו עקב מצב החירום, לתקופה תואמת; יצירת מנגנון ביטול לחוזי שכירות של לוקיישנים ציבוריים המופעל במקרים של מצבי חירום; דחיית תשלומי מסים וחובות לעוסקים בענף בתקופת משבר.
באיגוד מבקשים להזכיר כי לאורך השנים אנשי התרבות והאירועים פעלו כתף אל כתף עם הציבור והמדינה, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, בתרומה לחוסן הלאומי והחברתי בהופעות ומתן שירותים לאזרחים מפונים ולחיילים, תרומות ציוד ומזון, ושיתוף פעולה למען המאמץ הלאומי. גם הפעם הענף נרתם וספג עלויות כבדות.
יוני פיינגולד, יו"ר האיגוד: "הימשכות המלחמה, שאין אופק לסיום המשבר, מעמיד תעשייה שלמה בסכנת קריסה. פורים ופסח מהווים בסיס כלכלי ומשמעותי לתחום כולו ומעסיקים עשרות אלפי עובדי תרבות. תחום התרבות והפקות הבמה הינו התחום היחיד שנמצא באפס פעילות בעקבות הנחיות פיקוד העורף. בהתאם להנחיות המדינה ושמירה על בטיחות אזרחי ישראל נדרשת פעולת חירום לשמור ולהישמר על חיי התרבות בישראל. לאחר שש שנים של התמודדויות תכופות, תעשיית התרבות והאירועים הינה אחד הסקטורים הנפגעים ביותר ללא רשת ביטחון כלכלית מחייבת. כל אירוע ביטחוני - גם כזה שנמשך זמן קצר - משיב את הענף למצוקה כלכלית וחברתית עמוקה. אנו דורשים פעולה מיידית, שקיפות בהחלטות ותיאום עם נציגות הענף כדי להבטיח שחזרה לפעילות תקינה תתבצע במהירות ובצורה מסודרת. רק כך נחזיר את אלפי עובדי התרבות לפרנסה ונשמור על החיים התרבותיים של המדינה".
אתמול העלה שאול מזרחי מהבארבי פוסט זעקה בשם סקטור המופעים והאירועים: "היי הלוווו, שמישהו יתעורר פה! כבר שלושה שבועות שענף התרבות משותק!!! ענף שבשנה ממוצעת מביא אלפי מופעים עם מאות אלפי צופים ורוכשי כרטיסים ואין קול. שקט, דממה. התקשורת לא מפסיקה לספר על חברות התעופה - יש טיסות יוצאות, כמה נוסעים, מי יפצה וכו'. שלא נדבר על הצורך הבסיסי של הציבור לצאת לחו”ל ו״להתאוורר”. ושלא נדבר על מסעדות שפים שהכותרות זועקות על ירידה בפדיון של עשרות אחוזים… ועל אירועי פורים שנגנזו, מסיבות העל של חברות ההייטק… ובסקטור שלנו ההופעות שום מילה. שום תזכורת. אנחנו אוויר. שום דבר. אנחנו לא צינור חמצן? שעה של ריסטארט לראש? אנחנו שק החבטות של השוק- ללא ייצוג, ללא דאגה, ותמיד ההבנה שאנחנו הראשונים להיסגר והאחרונים להיפתח. ומתי ייזכרו בנו?? כשהמופעים יהיו סולד אאוט, ומי מבאי התקשורת או מנכ”לים של משרדי הממשלה יזדקקו לכרטיסים למופע ואז יבינו את נחיצותנו. עצוב לי שאין אף אחד שרואה או סופר את הטכנאים, הנגנים, מנהלי ומנהלות ההצגה, התאורנים, בעלי חברות ההגברה, המפיקים, האמנים, חדרי החזרות, בעלי המועדונים, הצלמים ומה לא. כל המרקם האנושי שעסוק בימים כתיקונם לכרות פחם ולשאוב מים כדי שהקהל התמים יבוא וייהנה משעה פלוס של שפיות. במדינה שבשש השנים האחרונות אני תוהה איפה עוד ניתן לחבוט בנו- לרסק, לטלטל, לשבור והכי חשוב: לראות אותנו כשקופים. אין כואב מזה. לשבת בבית בחוסר ודאות, ולדעת או לחשוב שאיבדנו מהרלוונטיות שלנו כרגע. ולמה? כי אין לנו לובי? או כי אלו שרצים למסכים לכאורה מטעמנו ישר מורידים ומפיצים את ה”רגע” של הניצוץ האלוהי, צועקים באיזו שעה איזוטרית באולפן שמישהו בכלל טרח להזמין אותם ואפילו לא מקשיבים להם? ושלא נדבר על הנציג הבכיר בעולם התרבות שלא יצא להגיד מילה טובה או רעה- משהו…שוב, אנשים שקופים. אז הנה, אני פה להזכיר: יש מאות ואלפי אנשים בתעשיית המוזיקה שיושבים בבית בחוסר ודאות, בלי לדעת לאן הדברים יתפתחו. אז כשאתם בתקשורת מזמינים שפים או מדברים בלי סוף על חברות התעופה עם לובי אינסופי מאחורי הקלעים תזכרו שיש גם אנשים שקופים. לא נראים. לא נשמעים. ורק כשתזדקקו לכרטיס תהפכו עולמות כדי לאתר אותנו ולהיזכר בנו".
