לצפות בסדרה ממכרת חדשה ולגור בחלום של שרון ברונשר: המלצות לסוף השבוע
הסדרה "דו־קרב" של יוצר "לופן" ב־HOT ובסלקום TV, הפרי המוזר שמופיע בסתיו ומה אפשר לעשות איתו, הסרט החדש של דרימוורקס שחושף את הצופים המערביים לפולקלור הפיליפיני - ועוד דברים שלא כדאי לפספס
טלוויזיה
גירושים מפוארים
קבלו את ההתמכרות החדשה שלכם: "דו־קרב" ("War"). דומיניק ווסט הנהדר תמיד, כבר מ"הסמויה" דרך "הרומן" ועד "הכתר", מגלם מיליארדר הייטק ששמו מורגן הנדרסון שמתגרש מאשתו, כוכבת הקולנוע קרלה דובאל (סיינה מילר), ורוצה שהיא תקבל כמה שפחות מממונו, מה שמעמיד את בני הזוג בניגוד עניינים חריף. מי שמייצגים את השניים הם עורכי דין משני משרדים יוקרתיים ויריבים בלונדון, שם מתרחשת העלילה.
לפחות על פי הפרק הראשון נראה כי הסדרה של ג'ורג' קיי ("לופן") היא שילוב של "יורשים", "Suits" ו"רוז נגד רוז", והיא לופתת, כתובה בתנופה ומשוחקת נהדר. יהיו מי שיתהו מדוע לראות שוב עשירים מופלגים מתנהגים רע. זאת שאלה במקומה לאור ריבוי הסדרות האלה, מ"הלוטוס הלבן" דרך "שיטס קריק" ועד, כמובן, "יורשים". אותי מטרידה יותר שאלה אחרת: למה צריך לחכות שבוע שלם, ב־HOT ובסלקום TV, כדי לראות כל אחד משמונת הפרקים של העונה.
רותה קופפר
אוכל
מקומט אבל טעים
מוקדם בבוקר כבר אפשר להרגיש את הסתיו, ובמרכולים ובבסטות בשוק הופיעו חבושים. החבוש הוא כידוע פרי מוזר – קשה כמו אבן, במיוחד אם הולכים על הזן המקומי השעיר והמקומט. ובבקשה, העדיפו אותו על פני המיובא החלק והיפה. חייבים לבשל חבושים כדי ליהנות מהם, אבל קודם יש לחלק אותם לרבעים או לשמיניות, ובשביל זה צריך סכין רצינית, סכין שף. פרי מוזר, כבר אמרנו.
אחרי שהוצאתם את הליבה, בשלו במים עם קצת סוכר. אפשר להוסיף תבלינים כמו גרגירי פלפל שחור, פלפל אנגלי, מסמרי ציפורן, מקלות קינמון והל. אני מוסיף עלי גרניום לימוני. כשהחבושים מתרככים כמעט לגמרי, העבירו אותם לתבנית עם מעט מנוזלי הבישול והוסיפו עוד סוכר, הפעם בנדיבות. אפו בתנור ב־180 מעלות כשעה, או עד שהם משחימים יפה והרוטב הופך אדמדם. הגישו עם גלידת וניל, קצפת או אפילו יוגורט יווני.
חיליק גורפינקל
סרט
דרימוורקס קופצת לפיליפינים וזה מרהיב
הוליווד הפכה מגוונת יותר ואירופית פחות (וכך גם הקהל), ולכן היוצרים התחילו לחפש אגדות עממיות מיבשות אחרות: "קוקו" היה ממקסיקו, "אנקנטו" בחר בפולקלור מקולומביה, "מואנה" עיבד את המיתולוגיה הפולינזית ו"אדומה אש" הלך לסין. "האי הנעלם", סרט האנימציה החדש מבית דרימוורקס, ממשיך את הקו, אבל בבחירה לא צפויה, וחושף את הצופים המערביים לפולקלור הפיליפיני.
בהקרנה שבה הייתי ישבו באולם לא מעט נשים פיליפיניות שהתמוגגו והכירו את האגדות שעליהן מבוסס הסרט. זהו סיפורן של שתי בנות שנשבעות להישאר חברות הכי טובות לכל החיים. כשאחת מהן מתקבלת ללימודים באמריקה, הן מבלות את הערב האחרון שלהן יחד ונתקלות בטעות באי הנעלם – מקום מיסטי שעליו שמעו באגדות לפני השינה, והפעם הוא אמיתי. התרבות הפיליפינית, הקרובה לתרבויות מזרח אסיה, מאפשרת לבמאים להפוך את הסרט למסע ויזואלי מענג בין סגנונות אנימציה שונים, מאנימציה קלאסית ועד מנגה.
יאיר רוה
אירוח
לגור בחלום של שרון ברונשר
בשנה האחרונה הפכו האמנית שרון ברונשר ובן זוגה טל בית מוזנח ביפו למקום מרחיב נפש. נינא, ברחוב חנינא בן דוסא, הוא חלל עם תקרות גבוהות, תריסי עץ וקשתות, שכל פינה בו נושאת את חותמה של ברונשר. זה בית של אמנות, זו דירת Airbnb שאפשר לשכור גם ליום, זה מקום לארח בו, להרהר בו, וזו השראה.
ברונשר לא ניסתה למחוק את עקבות העבר: על הקיר עדיין נראים, כמו פרסקו, סימני המדרגות הישנות שהובילו לקומת הגלריה. בחלל משתלבים בהרמוניה אמנות וחפצים: כיסא מתכת של פיליפ סטארק לצד מראת רוקוקו, פריטים ברוח הבארוק, ומאמצע המאה ה־20. הכל מוצע למכירה. מנורות פואטיות של יניב אשכנזי, כלי קרמיקה מחוספסים של דנה בן יהודה, כדי חרס לבנים שמצאה בשוק הפשפשים בפריז, ורהיטים ברוח לואי ה־15 – הכל עובד עם הכל במקום היפה הזה, אפילו הפלייליסט. לפרטים נוספים - לחצו כאן
עילית מינמר
עירוניות
מתפארת ישראל ועד דירת סטודנטית מבצלאל
170 סיורים מציעים בפסטיבל "בתים מבפנים" שיתקיים בירושלים בשני סופי שבוע (17-15 ו־24-22 באוקטובר). בין המסקרנים שבהם: הצצה ראשונה לבית כנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בעיר העתיקה, רגע לפני סיום עבודות השחזור ופתיחתו לציבור, יחד עם האדריכל קרלוס פרוס שתכנן את השחזור; בית הקשתות, בית של משפחה אנגלו־סקסית המשלב חזות מודרנית מבחוץ ואופי ים־תיכוני עם קשתות מבפנים; דירה של סטודנטית יצירתית מבצלאל שהפכה חלל קטן לעולם צבעוני; הגינה הקהילתית בחצר המוזיאון לטבע, שיזמו ומתחזקים בהתנדבות אזרחים ותיקים; וגם מעונות הסטודנטים החדשים בגבעת רם עם האדריכל גבי שוורץ, ובהם דירות גדולות כדי להחזיר דוקטורנטים מחו"ל לארץ. לפרטים נוספים והרשמה - לחצו כאן
מאיה נחום שחל
ספר
בין אדם לאדמה
תמר וייס גבאי היא סופרת, תסריטאית ועורכת בעלת רגישות סביבתית, שספרה ״החזאית״ זיכה אותה בפרס ברנר. ספרה החדש ״ארץ״ (לוקוס) הוא אוסף של סיפורים נוקבים על היחסים של בני אדם זה עם זה ועם האדמה שעליה הם חיים. הם מספרים את המקום הזה — ישראל — דרך אנשים, בעלי חיים, צמחים, סלעים, ים. ואולי זאת אחת הדרכים לריפוי קולקטיבי.
הספר נקרא אֶרֶץ, ללא ה״א הידיעה: לא המולדת אלא אזור מחיה, בית גידול משותף. היצורים השונים מתקיימים באותו מרחב ובאותו רצף, ללא הפרדה או היררכיה בין האדם לטבע: ציפור שגורמת לתקרית בין חיילת למבקשי מקלט בסיני, קברניט בים האדום שמוצא את עצמו תקוע מעל שונית אלמוגים, עצם מסתורית ביערות הכרמל שמתגלה למשפחה שבאה לחגוג יום הולדת. הכתיבה של וייס גבאי נקייה ממניירות, והנימה שלה בהירה ומפוכחת ועדיין אישית ונוגעת.
שירי לב־ארי
