סגור
השחקן טום קרוז בסרט משימה בלתי אפשרית 7 פנאי
קרוז ב"משימה בלתי אפשרית". הצילומים בתקופת הקורונה היו מרתקים לא פחות מהסרט עצמו (צילום: Paramount Pictures)

משימה בלתי אפשרית: טום קרוז יציל את תעשיית הקולנוע?

טום קרוז שב ומספק ב“משימה בלתי אפשרית 7” אקשן מלהיב ומהנה כמיטב המסורת של סרטי הסדרה, והפעם גם עם לוליינות עוצרת נשימה על גבול הסלפסטיק. ועדיין, ספק אם יצליח לעמוד ברף ההכנסות העצום שהגיע אליו בסרטיו האחרונים

המשימה שמונחת על כתפיו של איתן האנט (טום קרוז) בסרט השביעי בסדרת "משימה בלתי אפשרית" קשה מאי פעם. להציל את העולם? קטן עליו. את זה הוא עשה כבר שש פעמים ב־27 השנים האחרונות. הפעם קרוז והאנט צריכים להציל את עולם הקולנוע.
בשנה שעברה קרוז — שסירב בתוקף להוציא את "אהבה בשחקים: מאווריק" לשירותי הסטרימינג, הוכיח שהוא מבין מצוין מה הקהל העולמי רוצה לראות, וההתעקשות והסבלנות שלו יצרו להיט שהכניס 1.5 מיליארד דולר בעולם בקופות. שנה אחר כך, השאלה היא האם הוא יצליח לעשות את שוב. ואז שוב.
אחרי שישה סרטים שהכניסו מקסימום 800 מיליון דולר בעולם, הסרט השביעי של "משימה בלתי אפשרית" — והסרט השמיני, שצולם במקביל ושיגיע בשנה הבאה — יוכיחו האם "אהבה בשחקים" היה פוקס חד־פעמי, או שקרוז הוא באמת תרופה של איש אחד לבלוז הפוסט־קורונה שעולם הקולנוע לקה בו. שני סרטי "מהיר ועצבני" שיצאו תוך כדי ואחרי הקורונה, שעובדים על פי אותה נוסחה בדיוק של סרטי "משימה בלתי אפשרית", רק בתור חיקוי זול ונלעג, ראו ירידה של 50% בהכנסות מהסרטים שלפני 2020. האם "משימה בלתי אפשרית 7" יכה את הסטטיסטיקה ויכפיל את הכנסותיו?
בכנות, קשה לנו להאמין. "אהבה בשחקים: מאווריק" ו"משימה בלתי אפשרית: התרסקות" (2018) הם, ככל הנראה, שיאיו של קרוז כיוצר, מפיק, שחקן, אתלט ופעלולן. "משימה בלתי אפשרית 7", סרט אקשן מאוד־מאוד מהנה, ממש כיפי, הוא כבר הברק שלא יכה פעמיים.
למעשה, נדמה שסרט תיעודי על הפקת "משימה בלתי אפשרית 7" יהיה מלהיב ומותח לא פחות מהסרט עצמו. אם קרוז המפיק והשחקן הוא בן דמותו איתן האנט, במובן הזה שיש לו משימה לביצוע בדדליין נתון, הרי שהסרט הזה היה אתגר שבו הפקה אחת נלחמה במגפה שלמה.
תזכורת זריזה: הצילומים התחילו באיטליה בפברואר 2020 כדי להספיק לצאת לבתי הקולנוע בסוף 2021. זוכרים מה קרה באיטליה במרץ 2020, ומשם בשאר העולם? ההפקה נעצרה והתחדשה רק חצי שנה אחר כך, כשקרוז נראה מצולם באינסטגרם של כריסטופר מקווארי, במאי הסרט, יושב על גג רכבת דוהרת ומנפנף לשלום לעוקביו של הבמאי, ובהמשך קופץ ממסוק ומזנק מצוק על אופנוע.
שנה שלמה ההפקה הזאת נעה מלוקיישן ללוקיישן, נעצרת לסגר פה, סגר שם, בידוד כאן, בידוד שם. בדצמבר 2020 הופצה הקלטה של קרוז צועק בכעס בכל כוחו על הצוות שלו על שלא ציית לתקנות הזהירות מהקורונה, ושהידבקות עשויה להביא לעצירת הצילומים. בתקופה שבה אנשים נרעשים מבוסים צועקים ומיחסי עבודה אגרסיביים ורעילים, קרוז דווקא זכה לתשואות מעמיתיו לביזנס על כך שהוא הבין את האחריות שלו, כמפיק הסרט, לבריאות ולפרנסה של צוותו, כלפי האולפן המממן, כלפי הקהל שלו וגם כלפי היצירה עצמה.
מקווארי, זוכה האוסקר על התסריט של "החשוד המיידי", והשותף לרוב התסריטים של טום קרוז ב־15 השנים האחרונות, מביים בפעם השלישית את "משימה בלתי אפשרית". הסרטים שביים הם גם הטובים והשאפתניים ביותר בסדרה, ועם החלטת בימוי ששונה מהסרטים המוקדמים בה: אין סלואו־מושן.
הפעם צוות משימה בלתי אפשרית נלחם באינטליגנציה מלאכותית (זכרו: התסריט נכתב ב־2019) שהופכת לבעלת מודעות, פולשת למחשבי שירותי הביון העולמיים, וגורמת לכך שאף אחד לא יידע בקרוב יותר מה אמיתי ומה מפוברק. והרי זה בדיוק מה שעושים איתן האנט וצוותו כל השנים האלה: לפברק מציאות. וזה המשבר שעומד בפניו הפעם: איך ניתן לפברק מציאות מפוברקת? אם בסרטים הקודמים איתן האנט הוא מעין גיבור על עם חושים סופר חדים, חוש תזמון מושלם וכושר גופני כמעט על־טבעי (טום קרוז הוא ללא ספק האצן הכי מהיר מבין שחקני הקולנוע), הרי שבסרט הזה האנט מוצג כמי שהטכנולוגיה הצליחה להביס ולבלבל. הוא מפספס, הוא טועה או מתבלבל.
יש לא מעט לוליינות עוצרת נשימה בכל סרטי "מב"א", אלא שהפעם זה כמעט סלפסטיק, קומדיה של טעויות. אם הסרטים הקודמים יצאו מעולמו של היצ'קוק — האדם החף מפשע שנרדף על לא עוול בכפו — הסרט החדש מגיע מבית מדרשם של באסטר קיטון (כולל הומאז' אדיר ל"הגנרל" שלו) וג'קי צ'אן. זה חוזר לכך שכשקרוז נמצא באוקטן גבוה ואדרנלין מלא - הסרטים האלה מלהיבים ומרהיבים. אלא שבסרט השביעי, שחוזר לכמה מהאטרקציות שכבר ראינו (שוב מרדף רכבת כמו בסרט הראשון, שוב סופת חול באמירויות כמו בסרט הרביעי), זו הפעם הראשונה שבה יש תחושה שנקלענו ל"משימה בלתי אפשרית: דז'ה וו". בשנה הבאה שוב.