מחקר: הקמת שדה התעופה בעמק יזרעאל עלולה לעלות למשק עד 696 מיליארד שקל
מטה המאבק נגד השדה הזמין את המחקר, שנערך על ידי חברת תבור כלכלה ופיננסים והכלכלן פרופ' ניר בקר. לפי ההערכה, העלות הכוללת - כולל נזקי בריאות, סביבה וביטחון מזון - יכולה להגיע לעד מאות מיליארדי שקלים, לעומת האומדן הממשלתי של 10 מיליארד שקל
מחקר כלכלי חדש שנערך על ידי חברת תבור כלכלה ופיננסים והכלכלן פרופ' ניר בקר, בחן את עלויות התוכנית להקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג בעמק יזרעאל, וקבע כי ההקמה עלולה לגרום למשק הישראלי נזק כולל של מאות מיליארדי שקלים - בנוסף לעלות ההקמה המוערכת על ידי הממשלה ב-10 מיליארד שקל בלבד. המחקר, שהוזמן על ידי מטה המאבק נגד הקמת שדה תעופה בעמק, בחן את ההשלכות הכלכליות, הבריאותיות, הסביבתיות והחקלאיות של הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד — אותו מקדמת הממשלה כשדה משלים לנתב"ג. המטה נאבק בנושא למעלה מ-15 שנה, חרף החלטת ממשלה שהתקבלה לאחר שהצבא, משרד האוצר ומשרד התחבורה קבעו כי זו האלטרנטיבה הטובה ביותר.
על פי ממצאי המחקר, העלות הכוללת של הפרויקט נאמדת בין 100 ל-159 מיליארד שקל — עוד לפני חישוב הפגיעה בביטחון המזון הלאומי. כאשר מוסיפים את השלכות הפגיעה בחקלאות ובייצור המזון, העלות הכוללת מזנקת לטווח של 194 עד 696 מיליארד שקל.
המחקר מצביע על שורה של עלויות ישירות ועקיפות: עלויות הקמה, פיצויים והתאמות בהיקף של 26 מיליארד שקל, ו-5.8 מיליארד שקל נוספים כתוצאה מהפעלת שדה משותף אזרחי-צבאי. הדוח מזהיר גם מפני נזקים סביבתיים ואקולוגיים — אובדן קרקע חקלאית פורייה, פגיעה במסדרון האקולוגי ובמינים בסכנת הכחדה, ופגיעה בשירותי טבע חיוניים. בין היתר יידרשו פעולות למניעת התנגשויות ציפורים ובעלי חיים, כגון ייבוש מאגרים ובריכות דגים, ביטול גידולים חקלאיים המושכים חיות בר והרחקה אקטיבית של ציפורים ממסלולי נדידה. היקף הנזק הסביבתי הכולל מוערך בלפחות 10.4 מיליארד שקל.
נזקי הרעש, העלולים לגרום לפגיעה קוגניטיבית ובשינה, נאמדים ב-17 עד 34 מיליארד שקל; נזקי זיהום האוויר הוערכו ב-21 עד 39 מיליארד שקל; ונזקים למערכות הניקוז — שעלולים להגדיל סיכוני הצפות באזור — עשויים להגיע לכ-10.6 מיליארד שקל. הסעיף המרכזי בדוח עוסק בפגיעה בביטחון המזון: עמק יזרעאל הוא אחד האזורים החקלאיים המרכזיים בישראל, והפגיעה בו צפויה לייצר עלות של 94 עד 537 מיליארד שקל בשל השלכות כלכליות, בריאותיות וחברתיות ארוכות טווח.
עוד נטען בדוח כי הצגת הפרויקט במודל BOT — שבו גוף ציבורי מעניק לזכיין פרטי זכות להקמה והפעלה — אינה רלוונטית לכלל ההוצאות הנלוות, שכן היזם הפרטי צפוי לשאת רק בחלק מעלויות ההקמה הישירות, בעוד המדינה תישא ביתר העלויות.
בפברואר 2026 הצביעה הממשלה בעד הצעת מחליטים לקביעת מיקומם של שדות התעופה המשלימים — בציקלג שבנגב ובעמק יזרעאל. ההחלטה מתקנת החלטה קודמת, לפיה נקבע שהשדה בדרום יוקם בציקלג ולא בנבטים. המועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאישרה את פרקים א'-ב' של התוכנית, צפויה לסיים את עבודתה על פרקים ג'-ה' ולהעלות את התוכנית כולה לאישור הממשלה.
חרף התנגדות המטה, במשרד האוצר ובמשרד התחבורה מאמינים כי זו החלופה המיטבית, וכי נזקי הסביבה והרעש בלתי נמנעים בהקמת שדה תעופה משלים בכל מיקום. גורמי המקצוע מסבירים כי דווקא הבחירה בעמק יזרעאל, אזור פחות צפוף, מצמצמת את נזקי הרעש. עוד נטען בפורומים מקצועיים כי בעת פרסום המכרז יילקחו כלל ההוצאות הנלוות בחשבון כחלק ממערך השיקולים.
