הספר שגרם למו"ל לגדל גינה במלחמה: "מצמיח תקווה בנוגע לחיים"
"גנים בימי מלחמה", ספר רשימות מרהיב על גנים באירופה, שנכתב בשם עט של פליט מסרייבו, גרם למו"ל אוריאל קון לגדל גינה בעיצומה של המלחמה
זה הספר להתחבק איתו עכשיו בימי מלחמה. ספר שבוחר בחיים – הבסיסיים ביותר, הטבעיים ביותר, אלה שמצמיחה האדמה: גנים. הספר המיוחד הזה, "גנים בימי מלחמה" (הוצאת תשע נשמות), נכתב כביכול על ידי תאודור צריץ', צעיר מסרייבו שברח מארצו ב־1992 בזמן הקרבות, נדד ברחבי אירופה וכתב ביקורות ספרות, עד שהחליט להשתקע בכפר מבודד, לגדל גינה ולהפסיק לכתוב.
בספר מכונסות רשימות יפהפיות על גנים מיוחדים, בהם גני טווילרי בפריז או גן פיינסהיל בסורי בבריטניה, גנים פרטיים כמו של דרק ג'רמן באנגליה, גנים נסתרים כמו מונטה קפרינו ברומא, וגנים שהם אולי אפילו חצי בדיוניים. רשימות על אדמה, פרחים, עצים, ציפורים, חרקים, אור וצל, בני אדם, ואותו דבר מסתורי שהתרבות הרומית כינתה "גניוס לוקי" (genius loci) – הרוח ששוכנת במקום מסוים ומעניקה לו את משמעותו, הנשמה של הדברים. את הספר מלווים איורים עדינים ומלאי חן של ניקו אריספה.
2 צפייה בגלריה
פנאי עטיפת ספר גנים בימי מלחמה תיאודור צריץ
(איור: ניקו אריספה עיצוב עטיפה חואנה קפלוטו)
למעשה, "גנים בימים מלחמה" פורסם לראשונה ב־2014 בצרפת, וכתב אותו מרקו מרטלה, מסאי וגנן איטלקי בן 64, מייסד כתב העת "ז'רדן" (Jardines) בנושא טבע וגינון. מרטלה חושב וכותב על גנים בהיבטים פילוסופיים ופואטיים. הוא כותב בשמות עט שונים ותאודור צריץ' הוא אחד מהם. לכל שם עט הוא המציא ביוגרפיה עם סיפור חיים וסגנון כתיבה משלה.
צריץ' נמלט מארצו, נדד באירופה וחי מהיד לפה, וב־1998 מצא לעצמו מקום מקלט בכפר ליד סרייבו ועשה לעצמו גן. "וכמו כל גן, גם שלי לא עושה דבר מלבד לחלוף", הוא כותב. "זו הצורה שהעולם קיבל, לזמן מה, בפינה חשוכה זו באירופה, שכמה שנות מלחמה החריבו עד לבלי הכר. הוא ייעלם, כמו כל מה שחי והביע, לרגע אחד, את שירתה הבלתי פוסקת של האדמה, שירה עליזה, לעתים קרובות כאובה".
על הספר הזה בגרסתו העברית אחראי המו"ל אוריאל קון, שמספר: "גדלתי בסביבה עירונית ולא ידעתי שום דבר על צמחים, לא נמשכתי לטבע, אבל את הספר הזה הייתי חייב להוציא. תופעת הלוואי של הקריאה בספר הזה היתה במעשים. יש לנו בבית בתל אביב סוג של גינה אחורית די גדולה שהיתה מוזנחת. הרגשתי בעיצומה של המלחמה בעזה, באקלים האלים והמיליטנטי וחסר הנחת, צורך בלתי נשלט לגדל צמחים".
קון רכש את הזכויות לתרגום של הספר, ויצא ביחד עם זוגתו לפרויקט אינטנסיבי של פיתוח גינת ביתם. "עבדנו על זה באובססיה, בעוד הספר היה בשלבי תרגום", הוא מספר. "מצאתי בספר צורך קונקרטי לעשות ולפעול. יש קסם מיוחד בפעולה הפשוטה והבלתי אמצעית של להכניס יד אל תוך האדמה ולשתול דברים, זה מביא באופן מיידי לצמיחה של תקווה בנוגע לחיים, לקיים. צריך לכבד את הזמנים של הטבע, וככל שהגינה התפתחה התוצאות היו נפלאות. בזמן הזה נולדו לנו גם שתי בנות שמסתובבות בגינה הזאת".
הקריאה והחוויה האישית הולידו סדרת ספרים חדשה, "קמליה", שתוקדש לקשר שבין הספרות לטבע. "שלחנו לתרגום שבעה ספרים נוספים, בהם של לואיזה מיי אלקוט, מחברת 'נשים קטנות', 'לווייתן' של פול גאדן הצרפתי. ו'חוכמת הפרחים' של מוריס מטרלינג. פתאום כשאתה בקשר עם הגינה שלך, אפשר לדמיין אופק. אני מקווה שמשהו מהאופטימיות והחיוניות הזאת יקרין אל ההוויה שלנו".
