סגור
חיפוש

"נטפליקס רצו אקשן, אותנו עניינה הדרמה"

איך מחברים בין הצינה של סקנדינביה לבין החום המזרח־תיכוני? רונית ויס־ברקוביץ', היוצרת המוערכת של “אזהרת מסע", קו־פרודוקציה ראשונה ישראלית־נורבגית שעלתה ב־HOT ובהמשך השנה בנטפליקס, מתארת את הניסיון לגשר על גישות קולנועיות והבדלים תרבותיים תחת ענקית הסטרימינג. “יצאה סדרה מותחת שמאבדת מעט מהרובד הרגשי“

"כשכתבתי על אוהל מחאה שאמא של אחד החטופים מקימה בגן הוורדים, הנורבגים לא הבינו מה זה אוהל מחאה. מול הפרלמנט? נגד הממשלה?!", מספרת רונית ויס־ברקוביץ', היוצרת של "אזהרת מסע", לרגל עליית הסדרה ב־HOT. "רק אחרי ששלחתי להם סרטונים מאוהל המחאה לשחרור גלעד שליט, הם השתכנעו שדבר כזה יכול לקרות".
הסדרה החדשה "אזהרת מסע", קו־פרודוקציה ישראלית־נורבגית, שעלתה בנורבגיה ובישראל ב־HOT ועתידה לעלות בהמשך השנה גם בנטפליקס , היא שיתוף פעולה ראשון מסוגו המחבר בין שתי מדינות שאולי אין שונות מהן, ושהפעם האחרונה שנוצר ביניהן מפגש משמעותי היה בהסכמי אוסלו, והוא לא הסתיים באופן המצופה.
גם הדמויות בסדרה בת עשרת הפרקים נתקלות באירועים לא צפויים: ראשית, שלושה מהם, נדב ונועה, שני אחים ישראלים (דניאל ליטמן ושירה יוסף), ופּיה הנורבגית (אנדריאה ברנטסן), נחטפים על ידי דאעש כשהם בחופשה בסיני; וגם גיבוריה, ההורים של הנחטפים, שהכירו בזמן הסכמי אוסלו, מופתעים מהשתלשלות יתר האירועים.
3 צפייה בגלריה
רונית וייס ברקובי היוצרת של הסדרה אזהרת מסע פנאי
רונית וייס ברקובי היוצרת של הסדרה אזהרת מסע פנאי
רונית ויס־ברקוביץ'. “העובדה שנטפליקס היתה מעורבת הפכה את התקציב לקצת יותר נדיב. היו יותר ימי צילום ממה שאנחנו רגילים, צוות יותר גדול וקאסט ענק"
(צילום: עמית שעל)
ויס־ברקוביץ', התסריטאית הישראלית של הסדרה (שכבר עשתה סדרה רב־לשונית, "כוונות טובות" הישראלית), מספרת על האתגרים בכתיבה לסדרה בארבע שפות (אנגלית, עברית, נורבגית וערבית) בשתי מדינות עם תרבויות מנוגדות, על הקורונה שנתקעה לה באמצע ועל המורכבות והמחיר של קו־פרודוקציה. "לא היו יותר עצבניים ממני ומאורי ברבש, הבמאי, על דברים שקרו בעריכה הסופית", היא מתארת. "לפי החוזה, העריכה הסופית היא בידי הנורבגים, והם צמצמו את כל הניואנסים והשכבות שבנינו, והחסירו הרבה סצנות ומהלכים. פתאום זה נראה קופצני, שומר על מתח וקצב, אבל בדרך הלך לאיבוד איזה רובד רגשי".
איך בכלל נוצר הקשר?
"המפיק חיים שריר חשב שהגיע הזמן לקו־פרודוקציה ראשונה בין ישראל לנורבגיה. הוא שאל אם יש לי סיפור רלבנטי, ולא היה לי. אחרי כמה ימים כתבתי הצעה ראשונה, על החיבור שבעייני הכי בולט בין ישראל לנורבגיה — וזה שיחות אוסלו". הנורבגים צירפו את התסריטאי שלהם קירֶה הולם יוהנסן ונטפליקס היו בפנים מההתחלה.
הרגשת את התקציב הנטפליקסי?
"כן ולא. לא היה שם רוחב לב מיוחד. הוא רק היה קצת יותר נדיב. היו יותר ימי צילום ממה שאנחנו רגילים, צוות יותר גדול וקאסט ענק — רשימת השחקנים, הדמויות הראשיות, המשניות והניצבים הגיעה ליותר מ־200, זה המון".
על המעורבות של כמה גורמי הפקה אומרת ויס־ברקוביץ': "מעניין אותי איך זה יתקבל בעולם, כשזה יעלה לנטפליקס. אורי ואני רואים את הבעיות. אכלנו את הלב הרבה פעמים. בסופו של דבר צופים בתוצאה הסופית, ולא במה שהתכוונתי מלכתחילה שיהיה".
היא אומרת ש"מכיוון שתמיד מעניינים אותי יחסים של הורים וילדים, אז הסיפור המרכזי בסדרה בוחן כמה רחוק יהיה מוכן אדם ללכת כדי להציל ילדה שלו שבעצם אינו מכיר". עלילת הסדרה עוסקת בשר הישראלי לענייני מודיעין, מועמד לראשות הממשלה, אריק (עמוס תמם), שבתקופת הסכמי אוסלו ניהל רומן עם אלכס (אניקה פון דר ליפה).
זו הנהגת של מכון פופה שהסיעה את המשלחות הפלסטיניות והישראליות למקום המפגש הסודי שלהם. פיה, כך מתברר בפרק הראשון, היא בתו. באוסלו אריק ואלכס הכירו גם את לילה (ראידה אדון), המתורגמנית הפלסטינית, הצלע השלישית של הטריו. כעת הם נפגשים שוב סביב החטיפה.
“מבחינתי זו סדרה ישראלית, על הורים של חטופים, על המחאה שקמה פה נגד ובעד שחרור מחבלים”, אומרת ויס־ברקוביץ’. “הנורבגים ראו את זה כסדרה נורבגית על אמא נורבגית שמוכנה לעשות הכל כדי להציל את בתה”.
ויס־ברקוביץ’ (67), תסריטאית עם קבלות, הותירה אופציה לעונה שנייה, אבל בינתיים היא עובדת על פרויקטים אחרים בישראל ובחו”ל. היא מלמדת באוניברסיטה, היא המנטורית הישראלית ברזידנסי של ישראל־צרפת ובעברה היתה העורכת הראשית של הוצאת כתר.
את הסדרה התחילה לכתוב ב־2017. חברת ההפקה הנורבגית “מונסטר” הקצתה את הכותב הנורבגי יוהנסן. “נפגשנו. אני ביקרתי שם, הוא ביקר פה”, היא מספרת. “החלפנו מיילים. חפרנו בסיפורים המשפחתיים זה של זה“. חלוקת הכתיבה היתה די ברורה: “אני על ישראל והוא על נורבגיה התובנה המעניינת על ההבדלים התרבותיים בין ישראל לנורבגיה קשורה גם לאופן שבו אנחנו מספרים סיפור: בארץ החומר המיטבי שלנו הוא הדרמה, הקונפליקט, התנגשות הרצונות והאינטרסים בין הדמויות. הגישה הנורבגית אחרת: הם הרבה יותר עצורים ומאופקים. למשל, הרומן בין אלכס לאריק הפריע למפיקים שם. היה להם קשה לקבל את זה שבחורה נורבגית שנמצאת בקשר זוגי, מקיימת רומן עם בחור אחר. הם אמרו לי, ‘תצרי להם משבר בזוגיות כדי שהיא תהיה פנויה לרומן עם אחר’. זה היה הזוי”.
השמרנות הזאת משקפת את החברה שהם חיים בה?
“כן. כמובן שלא אצל כולם. קירה לא כזה. אבל זה הדהים אותי. הם הופתעו לשמוע שכל מחלקות הדרמה בגופי השידור הישראליים מנוהלות בידי נשים. שם אני הייתי האשה היחידה בחדר ישיבות מלא גברים. השנייה שנכנסה היתה זאת שהגישה את הקפה“.
3 צפייה בגלריה
מתוך הסדרה אזהרת מסע פנאי
מתוך הסדרה אזהרת מסע פנאי
מתוך "אזהרת מסע". "ככל שהפרקים מתקדמים, משתנה נקודת המבט"
(צילום: ורד אדיר)
בניגוד לכל מה שאנחנו חושבים על סקנדינביה.
“סקנדינביה היא לא מקשה אחת. מסתבר שהשבדים והנורבגים מאוד שונים. בשבדיה יש מדיניות הגירה מאוד פתוחה, ובנורבגיה ממש לא, מדיניות ההגירה שלהם מאוד נוקשה”.
יש דברים שכן התיישבו עם מה שחושבים על ארצות הצפון, וזה מדיניות הרווחה. “ימי העבודה בנורבגיה קצרים”, מספרת ויס־ברקוביץ’. “הם השתגעו כששמעו איך אנחנו מצלמים בארץ“.
בשל הפערים האלה ועוד עניינים שעולים מלהיות משרתם של כמה אדונים, לדבריה, “היה משא ומתן יצירתי בלתי פוסק עם הכותב, עם המפיקים, עם הערוצים, HOT בארץ, הנורבגים שם, ומעל לכל של נטפליקס“.
ואז באה הקורונה, עם עוד אילוצי הפקה. “הצילומים בנורבגיה נפסקו לזמן מה בגלל הקורונה שהיתה שם די קשה. היו בסך הכל 70 ימי צילום, מתוכם 53 ימי צילום בארץ, כי בישראל צילמו גם את האירועים בה וגם את אלה שבסיני ובעזה, ו־17 ימים בנורבגיה. אלון אבוטבול שאמור היה לשחק את אריק לא יכול היה להגיע מלוס אנג’לס, ועמוס תמם נכנס במקומו”.
“זה גם התן וקח של קו־פרודוקציה. אנחנו רוצים לחזק את הסיפור הישראלי, הם את הנורבגי. הנטייה של נטפליקס ושל הנורבגים היא יותר אקשן, שלנו יותר דרמה, אף אחד מאיתנו לא רצה לעשות ‘פאודה’. זה סיפור על משפחה מורכבת בצל סכנת חיים ועוד אף אחד לא יודע את מה שילך ויתברר בהמשך”.
בנורבגיה הסדרה התקבלה טוב יותר מאשר בישראל מבחינת הביקורות (מבחינת הרייטינג, גם ב־HOT השיגה אחוזי צפייה גבוהים). כאן נכתב שהיא מיושנת, מציגה דברים בשחור ולבן, נופלת לקלישאות של אוריינטליזם. בנורבגיה, לצד כמה ביקורות מסתייגות, נרשמה גם התלהבות. בעיתון “Dagbladet” נכתב כי “בסדרה יש סצנות מותחות, קצביות ועלילות אקשן אמינות. הדבר הכי אחיד באיכותו שראיתי מיוצרים נורבגים בשנים האחרונות”. ככל שהפרקים יתקדמו, אומרת ויס־ברקוביץ’, “יראו את שינוי נקודת המבט. אני לא רואה אף דמות כשחור ולבן”, היא עונה במרומז לביקורת.
3 צפייה בגלריה
מתוך הסדרה אזהרת מסע פנאי
מתוך הסדרה אזהרת מסע פנאי
אניקה פון דר ליפה ועמוס תמם ב”אזהרת מסע"
(צילום: ורד אדיר)
לא היה חסר תסריטאי ערבי?
“לדעתי, כן. קו־פרודקציה מחושבת לפי המעורבות הכספית של כל צד, ולא היה מקום לצערי להם. השתדלתי שנקודת המבט הזאת לא תיפגע. עשיתי תחקיר מעמיק. זה תהליך שלוקח הרבה זמן”.
ויס־ברקוביץ’ מספרת ש”היו הרבה יותר סצנות עם ראידה אדון שמשחקת את לילה, והן קוצצו. היא היתה מאוד פגועה שהורידו אותה מהפוסטר. מבחינת הסיפור, היא הצלע השלישית לגמרי וכך גם בקרדיטים בסדרה — היא במקום השלישי”. בנוגע לפוסטר שבו היא לא מופיעה, ורותם אבוהב, שיש לה תפקיד קטן בהרבה, כן — “זו החלטה של HOT”, אומרת ויס־ברקוביץ’. “רותם היא פופולרית מאוד, יש להם את הסיבות שלהם”.
לסיכום היא אומרת ש”זה היה מסע מורכב ואני שמחה עליו ושמחה להיות חתומה על סדרה לנטפליקס. תמיד מרגש לראות על מסך רעיון שנבט באמצע הלילה והבשיל להפקה ענקית”.