סגור

עונת ההתשה: מי יוציא את הכדורגלנים מהאזור האדום?

עונת 2020/21 הפכה למאבק התשה של השחקנים, עם מספר עצום של דקות משחק. לא נראה שהגופים המנהלים בענף מבינים את הנזק שהם גורמים לכדורגלנים ולמוצר שהם אחראים עליו

לאחרונה החליטו באופ"א להגדיל את מספר הסגלים בטורניר אליפות אירופה לאומות (יורו 2021) מ-23 ל-26. באופ"א ציינו שהמהלך נעשה "כדי להבטיח את ההמשכיות והניהול החלק של התחרות בזמן מגפת הקורונה". החשש הוא שהתפרצות קורונה תמנע מנבחרות לעלות למשחקים. הסגלים במשחקים עצמם יישארו על 23 שחקנים.
מה שפחות מתייחסים אליו באופ"א זה הנתון החדש שחישבו ב-FIFPro, ארגון השחקנים העולמי: עד 80% מהדקות של שחקנים העונה משוחקות כשהם במה שמכונה "האזור האדום" - כלומר, בזמן שהגוף שלהם עייף ומותש בגלל מחסור בזמן שיקום ממשחקים. כששחקן נמצא באזור האדום סיכוייו להיפצע גבוהים הרבה יותר. במילים אחרות, בגלל לוח משחקים צפוף במיוחד, שחקנים משחקים את רוב המשחקים שלהם כשהם בסכנת פציעה מוגברת מאחר שהגוף שלהם לא מקבל זמן להחלים בין משחקים.
הזמן המומלץ לשיקום הגוף בין משחקי כדורגל הוא חמישה ימים. הזמן הממוצע שיש לשחקנים בין משחקים העונה הוא מעט יותר משלושה ימים - המינימום ההכרחי.
לפי הבדיקה שערך FIFPro בקרב 265 כדורגלנים ב-43 ליגות בין 1 במאי 2020 ל-31 בינואר 2021, רוב השחקנים פשוט לא מקבלים את המנוחה שהגוף שלהם חייב. לפי הנתונים מעונת 2020/21, ברוב הליגות ישנה עלייה של יותר מ-20% בפציעות לעומת הממוצע השנתי.
"הדו"ח הזה הוא אזהרה ברורה שבריאות השחקנים בסיכון בגלל דחיסת לוח המשחקים העונה" אמר יואנס באר-הופמן, מזכ"ל FIFPro. "זו היתה בעיה גדולה עוד לפני המגפה והפכה לחמורה עוד יותר בזמן הקורונה".
יש לציין שגם זמני השיקום בפגרה התקצרו למינימום. כך, היו שחקנים בכירים עם פחות מ-15 ימי מנוחה בין סוף 2019/20 לתחילת עונת 2020/21. הרבה מהם ישחקו ביורו 2021 ואז בדצמבר 2022 רבים מהם ייאלצו לשחק במונדיאל בקטאר.

2 צפייה בגלריה
מוסף עצמאות 14.4.21 אדן הזאר צ'לסי
מוסף עצמאות 14.4.21 אדן הזאר צ'לסי
אדן הזאר, צ'לסי
(צילום: איי פי)
ב-2024 מתוכננת רפורמה בליגת האלופות שתגדיל את מספר המשחקים ששחקנים בכירים משחקים במהלך עונה. בפיפ"א שוקלים להפוך את המונדיאל לטורניר שייערך כל שנתיים - ולא ארבע. בקיצור, לא נראה שמישהו מתכנן להוריד את מספר המשחקים - אחרי שנים של גידול במספרם. ב-2016 נערכו 11,704 משחקים בכדורגל האירופי. ב-2021 נערכו 12,100 - וזה רק כדורגל מועדונים, לא כולל נבחרות.
כבר כיום, שחקנים יכולים לשחק כמעט 70 משחקים בעונה במדי נבחרתם וקבוצתם: בין 3,500 דקות ל-6,300 דקות בעונה. לשם השוואה, ב-2018/19 רק שחקן NBA אחד שיחק יותר מ-3,000 דקות בעונה הרגילה. שחקן כמו לברון ג'יימס - שכמעט מדי שנה משחק עד השלבים האחרונים בפלייאוף, שיחק כ-3,500 דקות בממוצע בעונה. שחקני ה-NBA מתלוננים על העומס מדי עונה והם צודקים. עומס המשחקים עליהם הוא גדול ולא באמת סביר מבחינה בריאותית. ובכדורגל הוא גדול פי כמה וכמה.
ולפני שמתחילים עם "מה אתם משווים בין כדורסל לכדורגל", אז קבלו את הנתונים הבאים: ב-2006/07 שחקן פרמיירליג רץ, בממוצע, כ-30 ספרינטים במשחק. ב-2012/13 המספר הזה זינק ב-85% לכ-55. ב-2020, רוב השחקנים רצו יותר מ-50 ספרינטים במשחק בממוצע, כאשר יש שחקנים עם 70+ ספרינטים במשחק. שחקן NBA ממוצע יעשה בין 40 ל-60 ספרינטים במשחק. יש רופאים, כמו ד"ר סטפן בן שושן מפריז סן ז'רמן, הטוענים כי בגלל שינוי הקצבים וסגנון המשחק, אדם לא צריך לשחק יותר מ-30 משחקי כדורגל בעונה.
השורה התחתונה היא, שכדורגלנים עובדים הרבה יותר מדי ביחס לספורטאים מקצוענים אחרים. וכל זה מבלי להביא בחשבון את משחקי קדם העונה במקומות אקזוטיים. ולמה? כדי למקסם את ההכנסות ממשחקים מבלי לחשוב לרגע על הטווח הארוך של המשחק, האינטרס של האוהדים ובריאות העובדים.

2 צפייה בגלריה
באיירן מינכן נגד ליון חצי גמר ליגת האלופות כדורגל
באיירן מינכן נגד ליון חצי גמר ליגת האלופות כדורגל
רוברט לבנדובסקי, באיירן מינכן
(צילום: אי פי איי)
כאמור, באופ"א ופיפ"א לא מתייחסים למספרים הללו כמעט, ולכן מתכננים את הגדלת הטורנירים הבינלאומיים, ואפילו השקת טורנירים חדשים (גביע עולמי מורחב למועדונים). "חייבים לנקוט פעולה עכשיו", מסבירים ב-FIFPro. "חייבים צעדים ממשיים להגן על השחקנים עם זמני מנוחה בין משחקים, הפסקות פעילות, חופשות ואפילו הגדלת מספר החילופים. חייבים לטפל בזה לפני השינויים בלוח השנה ב-2024 כדי להגן על בריאות השחקנים ואיכות חייהם וגם איכות המשחקים".
את ראשי הקבוצות שדחפו להקמת הסופרליג המשוקצת האשימו בחמדנות; אבל אופ"א, פיפ"א וההתאחדויות שמסרבות להוריד את מספר המשחקים בעונה בשביל לתת את המנוחה הראויה לשחקנים (וכך, כנראה להרוויח יותר בעתיד, כי כל משחק יהיה יותר מעניין) הן הפושעות האמיתיות. בתור גופים רגולטוריים, המטרה שלהם היא לשמור על איכות המוצר, בריאות השחקנים ואינטרס האוהדים - אבל הם בוחרים, פעם אחר פעם, בכסף.