סגור
סדרת הגמר בין מכבי ת"א להפועל ירושלים
סדרת הגמר בין מכבי ת"א להפועל ירושלים. גם הרייטינג העולה משחק תפקיד (צילום: עוז מועלם)
בלעדי

מכרז של 100 מיליון שקל בשידורי הכדורסל: ענקית הסטרימינג של לן בלווטניק בדרך

מינהלת הליגה בכדורסל עומדת לצאת למכרז הגדול אי פעם לשידורים – מינימום של 25 מיליון שקל לשנה, לארבע שנים. שחקניות חדשות צפויות להתמודד ובראשן ענקית הסטרימינג DAZN בבעלות בלווטניק, שמבקשת לשנות את חוויית הצפייה  

בדרך למכרז ענק בשידורי הכדורסל בישראל, שצפוי להוביל גם למהפכה בשידורים: מינהלת ליגת העל מתכננת לצאת למכרז חדש בהיקף של לפחות 100 מיליון שקל לארבע שנים - שיא כל הזמנים - שאמור להכניס שחקניות חדשות לשוק ובראשן ענקית הסטרימינג הגלובלית DAZN, כך נודע לכלכליסט.
המכרז, שייצא לדרך בימים הקרובים, צפוי לכלול חוזה לארבע עונות החל מ־2026/27, עם אופציה לשנתיים נוספות - בסך הכל עד שש עונות. לפי הערכות, אחד מתנאי הסף יהיה תשלום של לפחות 25 מיליון שקל לעונה - סכום הגבוה בכ־50% מההסכם הנוכחי שיש למינהלת עם ערוץ הספורט, שמשלם כיום כ־17 מיליון שקל לעונה.
“הפעם זה שוק אחר לגמרי”, אומר גורם בענף. “העניין גדל, יש קבוצות עם נוכחות אירופית, בעלים חדשים עם גב חזק כמו מתן אדלסון ועופר ינאי, והציפייה היא לתחרות אמיתית”.
מפת שידורי הספורט עברה תהפוכות מאז המכרז הקודם שנערך לפני כשלוש שנים, אז לא נרשמה כלל היענות מצד גופי השידור. המינהלת נאלצה לנהל מו”מ עם ערוץ הספורט ולחתום עמו על חוזה בלעדי. כעת התחום עומד בפני מפץ של ממש, עם כניסת שחקנים חדשים.

משנה את חוקי המשחק

הבולטת מבין השחקנים החדשים היא DAZN, פלטפורמת סטרימינג בינלאומית בבעלות לן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13, שמסר אותה לאחרונה למנכ"ל הערוץ אמיליאנו קלמזוק. החברה נחשבת לאחד הגורמים המובילים בשינוי דפוסי צריכת הספורט בעולם, ומבקשת להפוך ל“נטפליקס של הספורט”.
2 צפייה בגלריה
מימין עופר ינאי בעלי חברת האנרגיה סולאר ו לן בלווטניק בעל ה שליטה ב כלל תעשיות
מימין עופר ינאי בעלי חברת האנרגיה סולאר ו לן בלווטניק בעל ה שליטה ב כלל תעשיות
לן בלווטניק (משמאל) ועופר ינאי. צפויים להתמודד
(צילומים: אוראל כהן, Tim Bishop)
המודל פשוט: שידורים חיים באיכות גבוהה, זמינות במובייל, ללא התחייבות, אפשרות לצפייה לפי דרישה (VOD), ושילוב של סטטיסטיקות ופרשנות בזמן אמת. בניגוד לערוצים המסורתיים, היא פונה לדור חדש של צרכנים — צעירים יותר ומבקשים חוויית צפייה אינטראקטיבית, דיגיטלית ומבוססת דאטה.
DAZN פועלת ביותר מ־200 שווקים עם כ־20 מיליון מנויים. היא משדרת ליגות כמו הסריה A והבונדסליגה, ולאחרונה רכשה את זכויות שידור מונדיאל המועדונים של פיפ"א. עם זאת, בעוד היא ממשיכה לצמוח טכנולוגית וגיאוגרפית, החברה מתמודדת גם עם הפסדים כבדים: ב־2022 נרשמו הפסדים של כ־1.06 מיליארד דולר, וב־2023 ההפסדים העמיקו ל־1.38 מיליארד דולר, בעיקר בשל ההשקעות הכבדות בזכויות שידור וחדירה לשווקים חדשים.
בישראל, DAZN עושה כעת את צעדיה הראשונים: היא מינתה את רותם קמר, לשעבר מנכ”ל ההתאחדות לכדורגל, ליועץ אסטרטגי, וגייסה גם צוות מקומי. עד כה היא לא הורשתה לפעול ישירות בישראל בשל הסכם אי־תחרות מול RGE וערוץ הספורט, שהיה בתוקף כל עוד בלווטניק החזיק גם בבעלות עליהם. ההסכם יפוג בסוף יולי.
זכיייה של DAZN במכרז עשויה להחליף את מודל השידורים הליניאריים במודל סטרימינג, ולשנות את חוויית הצפייה של אוהדי הכדורסל בישראל. עבור המינהלת מדובר בפוטנציאל למסחור יעיל, יצירת קהל חדש והצבת הליגה על מפת המדיה הבינלאומית.
שחקן נוסף הוא “ישראל היום”, ששידר בעונה החולפת את משחקי הפועל תל אביב והפועל ירושלים באירופה. גם קבוצת עופר ינאי, הבעלים של הפועל תל אביב, עשויה להתמודד, וכך גם ערוץ הספורט.
אחת הסוגיות המרכזיות שנבחנות לקראת יציאת המכרז היא האפשרות לניגודי עניינים, בשל הזיקה של שלושה מהגופים לבעלות בקבוצות ליגת העל: מתן אדלסון, מבעלי “ישראל היום”, הוא גם בעלי הפועל ירושלים; עופר ינאי מחזיק בהפועל ת"א; משפחת רקנאטי, שמחזיקה ב־29% ממכבי ת"א, שותפה גם בבעלות על ערוץ הספורט.
כדי להתמודד עם סוגיית ניגוד העניינים, בשלב הראשון ייבחר יועץ מקצועי חיצוני, ככל הנראה פירמת ייעוץ שתגיש חוות דעת לדירקטוריון המינהלת בראשות היו"ר ארי שטינברג. לאחר מכן ייפתח שלב הגשת ההצעות, שצפוי להתקיים בין אוגוסט לדצמבר, והזכיין ייבחר בתחילת 2026.
בשונה מהמכרז הקודם, הפעם שוקלים במינהלת לאפשר פיצול זכויות בין כמה גופים — מגמה רווחת בליגות כמו הפרמייר ליג, ה־NFL והליגה הספרדית. האפשרות הזו עשויה ליצור שילוב בין סטרימינג וטלוויזיה מסורתית ולאפשר לצרכנים לבחור בין כמה פלטפורמות. “זה יוצר תחרות, גיוון, ומפחית את התלות בגוף אחד”, מסביר הגורם בענף. במינהלת מבהירים כי אין העדפה לגוף מסוים: “יש לנו ארבעה עקרונות — תמורה, חשיפה, שעות שידור ואיכות הפקה. אנחנו רוצים להשתפר בכל ארבעת התחומים האלו. אסטרטגית, נראה נכון שלא תהיה רק פלטפורמה אחת. כשיש רק גוף שידור אחד - אין תחרות, והוא זה שמעצב את כל הענף”.

ומה עם הצרכן?

סדרת הגמר הדרמטית בין מכבי ת"א להפועל ירושלים - שהופסקה בשל הלחימה מול איראן - מספקת זריקת עידוד לענף, גם מבחינת רייטינג. לדברי הגורם בענף, פערי הרייטינג מול הכדורגל מצטמצמים: “גמר הגביע בין הפועל באר שבע לבית”ר ירושלים עשה 11%, סדרת הגמר בכדורסל הביאה 6.5%–7% רייטינג. זה לא פער בלתי נתפס".
מכרז השידורים של ליגת העל בכדורגל נאמד ב־100 מיליון שקל לעונה (לא כולל הגביע וליגה לאומית), פי ארבעה מהמינימום של 25 מיליון שקל שעליו בונים במינהלת. אך כשהרייטינג בכדורסל כבר מגיע ל־40%-33% מזה של הכדורגל - במינהלת מקווים שמחיר המינימום עוד יטפס לגבהים חדשים.
ומה יעלה בגורל הצרכנים במפץ הגדול המתוכנן? במינהלת אומרים: “אנחנו לא שולטים במחיר לצרכן. זה תלוי בפלטפורמות. אבל אנחנו בהחלט מבקשים שכל השידורים יהיו נגישים כמו היום”.