סופרים באירופה מוזילים גבינות קוטג' לפי התוקף - בישראל זורקים מזון ב-3.5 מיליארד שקל
תמחור דינמי - שיטה נפוצה בעולם למאבק ביוקר המחיה ובזבוז מזון, כמעט לא קיימת בישראל. 38% מהמזון מושלך לפח, ומשק בית ממוצע מפסיד 4,500 שקל בשנה. ד"ר ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The natural step Israel: "הסכמי ההחזרה בין ספקים לרשתות יוצרים כשל שוק"
בזמן שבמשרד הכלכלה מנסים להוזיל סלי מזון מלאים בחטיפים ובבירה, בעולם אימצו פתרון חלקי ליוקר המחיה. מדובר בתמחור דינמי – שיטה עם עקרון פשוט: מבין כל גבינות הקוטג' שעל המדף, למשל, זאת עם התוקף הקצר ביותר תהיה זולה מזו שתוקפה ארוך. כך, ניתן יהיה לעודד צרכנים לרכוש מוצרים עם תוקף קצר. השיטה הזאת נפוצה בסופרים ורשתות ברחבי העולם, במיוחד באירופה. כולם יכולים להרוויח מתמחור דינמי – הצרכן ישלם פחות בסופר, הקמעונאים וספקי המזון יזרקו פחות מזון, מה שגם יחסוך להם עלויות, והפגיעה בסביבה תצומצם משמעותית.
38% מכל המזון שמיוצר בישראל כיום הולך לפח, וגם עצם ההשמדה שלו פוגעת בסביבה. לפי נתוני לקט ישראל, כל משק בית זורק מזון בשווי של כ-4,500 שקל בשנה. תמחור דינמי והוזלה של מוצרים הקרבים לתאריך תפוגתם ברשתות השיווק, יכול להציל מזון בשווי 3.5 מיליארד שקל בשנה. מספר זה משקף רק את החסכון לצרכן, אבל למהלך כזה יש היבטים נוספים של התייעלות כלכלית בקרב ספקי מזון ורשתות קמעונאיות, שלא ניתן כיום לאמוד. גם עצם השמדת המזון לא רק שפוגעת בסביבה – אלא מייצרת עלויות נוספות לחברות המזון.
לא מדובר באוכל מוצל או כזה שפג תוקפו, אלא במוצרי מזון בתוקף שלעתים צרכנים אינם רוכשים או שרשתות מורידות מהמדף בשל תוקף קצר, והם בטוחים לגמרי למאכל. "קחו את הביצים לדוגמה", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מייסדת ומנכ"לית The natural step Israel, "כמה משאבים מושקעים בגידול שלה וגם הרבה אחריו. יש פה אריזה וצריך גם לשנע אותה. המוצר הזה, כשהוא נזרק לזבל, אנחנו צריכים להמשיך ולטפל בו כפסולת. במקום פשוט להגיד- בוא נוזיל את מחירו, וכולנו נהנה מזה".
בישראל הנושא כמעט כלל לא נמצא על סדר היום, ובמשרד הכלכלה, הרגולטור האחראי על תמחור המוצרים, הודו שהם לא עוסקים בכך. משרדי הגנת הסביבה והחקלאות הגו דווקא לאחרונה תוכנית לאומית למניעת בזבוז מזון. התוכנית מציבה יעדים לפי שני תרחישים: תרחיש מתון עם 25% הפחתה באובדן ובבזבוז של מזון עד 2050 ותרחיש מתקדם עם 50% הפחתה יחסית לאובדן ובזבוז של מזון ב־2026. אלא ששני דברים חסרים בתוכנית: מתווה יישום ותקציב. להערכת המשרדים, ליישומה נדרשים 220 מיליון שקל על פני חמש שנים, כדי ליצור תועלת משקית של 452 מיליון שקל נטו בארבע שנים, לפי תרחיש מתון.
ומה לגבי החברות עצמן? ספקי המזון אמנם לא אחראים לקביעת המחיר לצרכן על פי חוק, אבל גם הם לא מעלים את המודעות לנושא. בשופרסל, רשת המזון הגדולה בארץ, היה בעבר פיילוט לתמחור דינמי, אך הוא הופסק עם כניסת הנהלה הנוכחית, לאחר רכישת השליטה ברשת על ידי האחים אמיר. בשופרסל מתכננים הטעמה עתידית של ברקוד חכם שיקל על שינוי מחירי המוצרים, אבל הוא לא יהיה ייעודי לנושא תוקף המוצרים וצמצום בזבוז המזון, ולא ברור כיצד הנושא יוטמע מחדש ברשת.
"יש כשל שוק מטורף", אומרת ד"ר ביטרמן, "הוא נמצא בקשר בין ספקי המזון לבין הקמעונאים, ובהסכמי ההחזרה שיש ביניהם שלכאורה לא מייצרים שום תמריץ ליצור תמחור דינמי. עד אחוז מסוים של מוצרים – לא משנה אם הם נמכרו או הושלכו – הקמעונאים מקבלים כסף. המנגנון הזה הוא שיוצר את הכשל".
