האם העובדים יחזרו לחל"ת? הדילמה של המעסיקים
עשרות אלפי עובדים בענף המסחר והמסעדות בחוסר וודאות, בעוד הקניונים סגורים. "אם נוציא לחל"ת הם ימצאו עבודה אחרת, ואם לא - אין לנו מאיפה לשלם שכר"
משבר המחסור בעובדים והחזית החדשה שנפתחה מול איראן מעמידים שוב את המעסיקים במשק בפני הדילמה האם לשלוח עובדים לחל"ת. בענף המסחר מועסקים עשרות אלפי עובדים, כאשר רק ברשתות הגדולות שפועלות בקניונים מועסקים כ-50 אלף עובדים, מחציתם בענף האופנה.
הקניונים סגורים מיום שישי בבוקר, עם תחילת המתקפה על איראן. חנויות הקניונים סגורות על פי הנחיות פיקוד העורף שאוסרות בשלב זה התקהלויות ורק חנויות המוגדרות חיוניות פתוחות בקניונים. על הסקטור של חנויות אלה נמנים רשתות מזון, פארמים, חנויות סלולר, מזון לבעלי חיים, מעדניות, חנויות סלולר, חנויות סטוק וחנויות למוצרי חשמל. כמו כן פתוחים בנקים ושירותי מרפאות שפועלים בקניונים. למרות זאת, בהנהלות הקניונים מדווחים כי צרכנים פוקדים בעיקר את רשתות השיווק וחנויות הפארם. בקורונה לעומת זאת, נהנו מהסגר גם חנויות הסטוק וחנויות למוצרי חשמל. אלא שאז מדובר היה בסגר ארוך ומתמשך, והפעם המערכה עם איראן צפויה להמשך בין מספר ימים למספר שבועות בודדים.
החוק מאפשר למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת. עובדים שיוצאים לחל"ת זכאים לדמי אבטלה מביטוח לאומי בהתאם לעמידתם בתנאי הזכות לדמי אבטלה. כך היה בתחילת המלחמה וכך גם כעת יכולים המעסיקים להוציא את העובדים לחל"ת. אבל הבעיה הגדולה היא העובדים השעתיים, עובדי החנויות שמקבלים שכר על פי שעות עבודה שעבדו בפועל, ומהווים על פי ההערכות בענף המסחר, כ-80% מכלל עובדי ענף המסחר. מדובר בעובדים צעירים ברובם שאם החברות לא יוציאו אותם לחל"ת, הם לא יהיו זכאים לשכר כי החנויות סגורות והם לא צוברים שעות עבודה. המשכורת שלהם היא תולדה של שעות עבודה ובונוסים על מכירות. מנהלי החנויות הם שכירים אבל המוכרים הם עובדים שעתיים. ואם יוצאו לחל"ת, לא מן הנמנע שהם ימצאו עבודה חלופית ולא ישובו לחברה שהוציאה אותם לחל"ת.
בכירים בענף המסחר אמרו לכלכליסט כי במשרד האוצר לא יודעים לתת תשובות מתי המסחר יוכל לחזור לפעילות שגרתית. "מצד אחד אנחנו רוצים שהמשק יצמח ורוצים להיות עורף חזק לכוחות הביטחון אבל מצד שני שום עסק לא יכול לשלם שכר אם הוא סגור ואין לו פדיונות", אמר קמעונאי בכיר. "אם לא תוציא אותם לחל"ת ואין לך מאיפה לשלם להם אתה גם מכניס אותם לבעיה. ואם שילמת להם והמדינה לא נתנה לך שיפוי אתה גם בבעיה. לאוצר אין מה להגיד. הם בודקים ואין להם תשובות כרגע".
קמעונאי נוסף ציין כי "בניגוד למלחמה שהיתה בדרום ובצפון, הפעם זה ארוע בכל הארץ וההוצאות של העסקים מטורפות. זה לא אירוע פשוט ואף אחד לא יודע כמה שבועות זה ימשך. לשלם לעובדים שכר שאין פדיון במשך שבועיים או שלושה וכל הכסף נמצא על המדפים, זו בעיה".
במטחי הירי מאיראן בסוף השבוע נפגעו שני קניונים גדולים, אחד במרכז תל אביב והשני בסמוך לפארק המדע בעיר רחובות. הקניונים לא ספגו פגיעה ישירה אבל גלי ההדף פגעו בחיפויים החיצוניים ובחלונות הזכוכית החיצוניים. בקניון במרכז תל אביב לא נפתחו במוצ"ש החנויות החיוניות וברחובות מסרה הנהלת הקניון כי היא פועלת לתיקון הפגיעות אך החנויות החיוניות נפתחו בו.
שתי מסעדות שפועלות בפארק המדע נפגעו מהירי לרחובות ולא צפויות להפתח בקרוב. מסעדת סזאר שבבעלות איתי פלח וניסו כהן עברה לפני חודש וחצי למיקום חדש בתוך פארק המדע שבו היא פועלת כבר עשרים שנה. מסעדה נוספת שנפתח רק לפני חודשיים היא מסעדת אמאיה, מסעדת שף יוקרתית. בשתי המסעדות השקיעו הבעלים מיליוני שקלים בהקמה וכרגע לא ברור מתי יוכלו לפתוח אותן מחדש.
"אנחנו סגורים מיום שישי. המלחמה עם איראן צודקת ואנחנו פה לתת גב לצה"ל ולהיות עורף חזק. שילמנו מחירים יותר כבדים", אומר איתי פלח בעלי סזאר. "מרבית הנזק במסעדה הוא במטבח ובחדרי ההכנות. לפני המערכה עם איראן עשינו משלוחים בטייק אווי ועכשיו גם את זה אני לא יכול לעשות. יש לי סה"כ 65 עובדים במסעדה שגם אותם לקח זמן לגייס וחלקם במילואים. זו מסעדה שאנחנו מייצרים את הפסטות ומוצרי המזון לבד ויקח זמן עד שנוכל לחזור לפעילות שגרתית. המציאות מאד נזילה, אני מדבר עם קולגות מסעדנים שרובם לא פותחים בכלל וחלקם פותחים רק למשלוחים, אבל עכשיו מתחיל שבוע חדש ואין תנועה בפארק המדע. עובדי חברות ההייטק לא במשרדים. הרחובות ריקים. משלוחים וטייק אווי באופרציות שלנו זה הפסדי עבורנו אבל אנחנו עושים את זה כדי לשמר את הצוות והעובדים והלקוחות. להזרים קצת דם אפילו בהיקף שמסחרית הוא לא מעניין ולא רווחי".
עובדי סזאר ברובם עובדים שכירים של המסעדה. "מצד אחד יש רצון של העובדים לעבוד כדי לקבל שכר ולשמור על המשרות ומצד שני יש עובדים שחוששים להגיע לעבודה למרות שיש מרחב מוגן במסעדה. אם הסיפור יימשך יותר משבוע נצטרך לפתוח גם במחיר הפסדי כדי לדאוג לחלק מהשכר של אנשי הצוות. אין לי פריבילגיה לסגור חודשיים ולקוות שהצוות ישאר ויחכה לי. מרבית עובדי המסעדה הם חיילים משוחררים וצוות המטבח בגילאי 25 בממוצע. כולם חזקים ומחזקים ואנחנו רוצים להיות עורף חזק".
הבעלים של מסעדת אמאיה, מתן בן ארוש, מספר על הנפילה שהיתה ופגעה במסעדה החדשה שלו. "זו המסעדה הראשונה שהקמתי. נכנסתי למצלמות המסעדה וגילינו שכל הויטרינות וכל החזיתות שבורים, בחדרי קרור הדלתות התנתקו, תאורות נפלו. אנחנו מכינים את כל חומרי הגלם במסעדה במשך חודשים. השף שלנו עובד על חומרים לחודשים קדימה וכל חומרי הגלם שהיו לי בכל החדרי קרור ייזרקו כי הדלתות נפתחו מההדף. אלה מוצרים בהתססה שהשף שלנו עובד עליהם מספטמבר והכל הלך. גם אם אתקן את המסעדה ויגידו לי שאפשר לפתוח, אני לא יכול לפתוח בקונספט הזה אלא אם נעשה תפריט מותאם. חדרי הקרור נפתחו מעוצמת ההדף וכך גם החדרי הקפאה וכל הפרודוקטים של הבר נשברו. הכוסות שעולות עשרות אלפי שקלים וצלחות נשברו. כל התקרות והמגשים שנפלו במטבח נפלו על הצלחות שגם הן בעבודת יד, ולקח חודש וחצי לייצר אותן. מדובר במסעדה שנפתחה בהשקעה של כ-4 מיליון שקל ומעסיקה מעל 30 עובדים. כרגע אין תשובות מהמדינה. עובדי המסעדה רובם שכירים ורק צוות המלצרים הם עובדים לפי שעה. בסוף היום ילד שאין לו עבודה ילך לעבוד במשלוחים ואני אאבד אותו. ואני לא עושה משלוחים כי אני מסעדת שף. הכל נהרס פה ואני לא יודע להגיד אפילו מה נעשה עם העובדים".
ברנרדו בלחוביץ' מקבוצת קפה גן סיפור הוא מסעדן למוד מלחמות ומגיפות שמפעיל עשר מסעדות שמעסיקות 800 עובדים. "יש לי למעלה מ-800 עובדים בבית כרגע. נערכנו בסופ"ש עם המון סחורות והזמנות ואירועים וימי הולדת, והכל בוטל. מוצרים שיכולנו לעצור הזמנות שלהם עצרנו, והצלנו ואת היתר תורמים לבתי חולים. אנחנו לא ממהרים לפתוח ואנחנו בעד אסקפיזם ולרוב אנחנו מהראשונים שפותחים גם אם זה לא כלכלי. אני לא חושב שמישהו מהקולגות פותח כדי לעשות הון כלכלי ולשנות מספרים באקסל אלא בשביל העובדים והלקוחות. הבעיה שעכשיו כולנו מפחדים על העובדים והלקוחות שלנו".
עשר המסעדות שבבעלותו פודות מעלה 2 מיליון שקל בשישי ושבת וכעת הפדיון של סופ"ש נגרע מההכנסות והוא לא בטוח מתי יוכל לפתוח את המקומות. "ענף המסעדות הוא הראשון להסגר במשברים ובקורונה והאחרון להפתח. אנחנו חוטפים מהלומה על מהלומה מאז הקורונה. יש לנו מחסור אדיר בעובדים והמדינה לא מספקת לנו מספיק עובדים זרים. זה ענף שמכלכל הרבה ספקים ועובדים".
לדבריו, "בדגה טריה יש בעיה. דג הסלמון מגיע פעמיים בשבוע במטוס מנורבגיה. זה הסלמון הכי טוב שיש שמגיע רק בימים שני ורביעי. מחר לא יגיע סלמון לכן גם אם מסעדות יוכלו לפתוח הן יצטרכו לעבוד עם קפוא או בכלל לא למכור סלמון. אנחנו בנויים על דגי ים במסעדת סילו אבל אף אחד לא יוצא לדוג בימים כאלה וכנראה יהיה מחסור אצל הספקים. אנחנו נערכים לעבוד בימים הקרובים בגרסת פיקניקים, לבוא ולקחת, עד שיאשרו לנו לפתוח את המסעדות".
