התפטרות עדס מסמנת: כך מערערים את הבחירות עוד לפני שהתחילו
פרישת מנכ"לית ועדת הבחירות חושפת לחצים פוליטיים וגל חדש של איומים: דה־לגיטימציה לתוצאות, שימוש בבינה מלאכותית להפצת פייק, חשש להטרדת בוחרים ושיבוש הצבעה. עו"ד דין ליבנה, ששמו עלה כמועמד למנכ"ל: "מנסים להטיל ספק עוד לפני שיש תוצאות"
התפטרותה בסוף השבוע של מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, מציבה שורה של אתגרים בפני הגוף האמון על קיום בחירות תקינות בישראל. עדס, המכהנת בתפקיד מאז 2010, החליטה לפרוש לאחר שנחשפה לשורת מהלכים והדלפות שנועדו לקעקע את ועדת הבחירות ואת העומדת בראשה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות עו"ד אילן בומבך, שיגר לאחרונה שורה של מכתבים ליו"ר ועדת הבחירות, המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, ובהם ערער על החלטות שקיבל - ובהן מינוי יועצת משפטית לוועדה ודרישה לדיון בהתפטרותה של מבקרת הפנים. השיא הגיע בשבוע שעבר, כאשר הליכוד דרש לקיים דיון במליאת הוועדה בהחלטתו של סולברג לקצוב את כהונתה של עדס, בהתאם להמלצת מבקר המדינה מתניהו אנגלמן. סולברג קבע כי כהונתה תסתיים לאחר הבחירות לכנסת ה־27. במקביל, דרשו בליכוד לברר האם הופעלו לחצים פוליטיים על סולברג בנוגע למועד פרישתה, לאחר שפורסם כי נשיא המדינה יצחק הרצוג פנה אליו בנושא.
לכך התווסף פרסום סרטון בערוץ 11, שבו נראית קלפי של מעטפות כפולות מהבחירות האחרונות כשהיא ללא השגחה בעת ספירת הקולות, ונאספת על ידי עובדת הוועדה. על רקע זה העריכה עדס כי הניסיונות לפגוע בה אישית ובוועדה כולה צפויים להתגבר עד הבחירות - והחליטה לפרוש, חרף בקשתו של סולברג שתישאר בתפקידה. מועד פרישתה נקבע לסוף יולי, פחות מ־90 יום לפני הבחירות.
הליך מינוי מנכ"ל חדש לוועדה הוא מורכב וצפוי להימשך חודשיים עד שלושה חודשים, שכן הוא כולל קביעת דרישות תפקיד, הקמת ועדת איתור וראיונות למועמדים. סולברג הוא שיבחר את המנכ"ל החדש.
אחד השמות שעלו כמועמד לתפקיד המנכ"ל הוא של עו"ד דין ליבנה, ששימש כיועץ המשפטי של הוועדה מאז 2013 וליווה שמונה מערכות בחירות. ליבנה התפטר במפתיע בינואר 2026, אך נחשב למינוי מקצועי המכיר היטב את עבודת הוועדה ועבד בצמוד לסולברג. אפשרות נוספת היא שסולברג ימנה את עו"ד ליבנה כממלא מקום המנכ"ל. עם זאת, גורמים בוועדה אומרים שעדס תישאר בתפקידה עוד שלושה חודשים, לכן אין צורך במינוי ממלא מקום, כך שהליך האיתור למינוי המנכ"ל ייצא בימים הקרובים.
במקביל, נדרשים סולברג וראשי ועדת הבחירות להתמודד עם שורה של איומים, חלקם חדשים: חשש ל"הנדסת תודעה", טענות על "גניבת בחירות", פגיעה בטוהר הבחירות, איומים והטרדות כלפי בוחרים בדרך לקלפי, ואף ניסיונות לפסילת תוצאות הבחירות.
הגורם הראשון הוא שלילת הלגיטימציה של ועדת הבחירות ושל תוצאותיה. ריבוי המכתבים מצד בומבך נתפס כניסיון שיטתי לערער את אמינות הוועדה ואף את מעמדו של סולברג עצמו — אף שהוא מזוהה עם הימין. בבחירות האחרונות העלה בומבך בשם הליכוד טענות לזיוף קולות, אך לאחר ניצחון המפלגה טענות אלו נזנחו. פגיעה בלגיטימציה של הוועדה עלולה גם להרתיע מועמדים לתפקידים קריטיים ביום הבחירות, ובהם כ־22 אלף מזכירי ועדות בשכר וכ־5,000 מפקחי טוהר בחירות.
לאחר העימותים שאירעו לאחרונה בבית המשפט העליון, וכן על רקע אירועי 6 בינואר בארה"ב - הפריצה לגבעת הקפיטול - עולה גם חשש לאירועים דומים סביב פרסום תוצאות הבחירות.
החשש השני נוגע לשימוש בבינה מלאכותית לצורך הפצת מידע כוזב והטיית דעת הקהל. במערכות בחירות בעולם, למשל בהונגריה, הופצו סרטונים שנוצרו באמצעות AI והציגו מועמדים באופן מטעה. גם בישראל הופצו תכנים דומים, ובהם תמונה שפרסם הליכוד ובה שולבו נפתלי בנט ויאיר לפיד לצד ראשי המפלגות הערביות בעת שהודיעו על איחוד הרשימות. ועדת הבחירות הורתה להסיר את הפרסום רק לאחר שלושה שבועות. החשש הוא להצפה של פוסטים וסרטונים ביום הבחירות עצמו, באופן שיקשה על הוועדה לפעול בזמן אמת. כך, למשל, בבחירות ב־2015 הזהיר נתניהו כי "הערבים נוהרים בכמויות אדירות אל הקלפי. עמותות השמאל מביאות אותם באוטובוסים". הדבר לא התרחש במציאות.
החשש השלישי הוא מהטרדת בוחרים בדרך לקלפי ואף מהפרות סדר. זאת בהמשך לפעולותיו של איש הליכוד מרדכי דוד המטריד חברי כנסת מהשמאל, והטריד בין היתר את נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, וגם את המשנה לנשיאת העליון ויו"ר ועדת הבחירות לשעבר חנן מלצר. החשש אינו מוגבל להטרדת נבחרי ציבור, אלא גם למהומות בקלפיות — במיוחד ביישובים ערביים ובמעוזי שמאל — שירתיעו בוחרים מהגעה להצבעה.
החשש הרביעי נוגע לאפשרות שבשל המצב הביטחוני, המשטרה - תחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר - תחליט שלא להציב קלפיות באזורים מסוימים בצפון, שבהם שיעור גבוה של בוחרים מהמגזר הערבי והדרוזי. מהלך כזה עלול להוביל להעברת מצביעים לאזורים אחרים ולהפחתת שיעור ההצבעה. בנוסף, קיים חשש מהתפרעויות מצד פעילי ליכוד ועוצמה יהודית בקלפיות במגזר הערבי, שעשויות להשפיע על אחוזי ההצבעה.
ההתפתחויות הללו מנוטרות גם על ידי ארגון "פייק ריפורטר", הפועל נגד שיח זדוני ברשת. מנהל המחלקה הציבורית בארגון, רועי שושן, מזהיר כי סרטוני AI פוליטיים "משנים את כללי המשחק" ופוגעים באמון הציבור. לדבריו, "אנחנו מזהים התנעה מחודשת ומסוכנת של קמפיין 'גניבת הבחירות'. זהו מהלך שיטתי שמקודם על ידי הליכוד משנת 2019 לפחות ונועד לערער מראש את אמון הציבור בתוצאות ולהכשיר את הלבבות לטענות על זיופים. הקמפיין מקודם על ידי רה"מ נתניהו ואנשי הליכוד, באמצעות השופרות בתקשורת וכמובן ברשתות החברתיות, בווטסאפ ובטלגרם. זהו דפוס מוכר מדמוקרטיות שנשחקו מבפנים, מהונגריה של אורבן ועד הקמפיין של טראמפ".
"זלזול בשומרי הסף"
עו"ד דין ליבנה, ששמו עלה כמועמד לתפקיד מנכ"ל או ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, הזהיר בשבוע שעבר בתחקיר של רוני זינגר בתוכנית "זמן אמת" בכאן 11 מפני הסיכונים סביב מערכת הבחירות הקרובה. "מערכת הבחירות הקרובה תהיה קריטית למדינה. התוצאות שלה יכריעו את גורל המדינה לשנים קדימה. יש לא מעט סיכונים ואנחנו רואים ששחקן אחד או יותר מנסים להטיל ספק בתוצאות עוד לפני שיש תוצאות".
לדבריו, דה־לגיטימציה מוקדמת היא חלק מהאסטרטגיה: "כשיש חשש להפסד, מנסים לערער את האמון — לומר שגנבו את הבחירות או שמישהו העלים מנדט". ליבנה הוסיף כי קיים חשש לשיבוש הבחירות, במיוחד נוכח העובדה שניסיונות לערער את אמון הציבור כבר החלו. ליבנה התייחס גם ללחצים שהופעלו עליו במהלך כהונתו: "במשך השנים הופעלו עליי לחצים כבדים, אך כל מי שעבד איתי ידע שאני לא נכנע להם. המטרה היא להבטיח שהבחירות יתקיימו כסדרן ושמה שהבוחרים יכריעו — זה מה שיתקיים".
כחלק מהיערכותו, ביקר לאחרונה בהונגריה כדי לעקוב אחר מערכת הבחירות שם. "הונגריה חווה נסיגה דמוקרטית כבר שנים, תחת שליטה של מפלגה אחת ששינתה את כללי המשחק לטובתה. חשוב היה לבחון את ההיבטים של טוהר ואבטחת הבחירות כדי להבטיח שבישראל יישמרו עקרונות אלה", אמר.
ליבנה התריע גם מפני שחיקה במעמד שומרי הסף: "יש מגמות של זלזול בייעוץ המשפטי ובשומרי הסף, ושחיקה כזו עלולה לערער את האמון וליצור אי־יציבות שתשרת גורמים פוליטיים מסוימים".
