סגור

איך עושים חדשנות בארגון ממשלתי

דודי בלסר, מנהל תחום החדשנות ב"מקורות", מתאר את המורכבויות והאתגרים לצד ההזדמנויות בניהול חדשנות בחברה ממשלתית. השיחה נערכה כחלק מפודקאסט חדש - "הטרנספורמרים" - שעוסק במסע האישי של מנהלי חדשנות להובלת שינוי משמעותי בארגון

דודי בלסר משמש מאז 2019 כמנהל תחום החדשנות בחברת המים הממשלתית, מקורות. בלסר מוכר לרבים כשחקן כדוריד מחונן ודוגמן בינלאומי מצליח בעברו. אבל מאחוריו גם תארים במשפטים, כלכלה ופילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים מ- Insead.
בשיחה עם אור המאירי, מנהל חדשנות גלובאלי בפרוקטר אנד גמבל, ורומי דוידור, שותפה מייסדת של קהילת CatalystIL וכיום מנהלת שיווק בסטארט-אפ Stoke, בלסר דיבר על האתגרים, המורכבות וההזדמנויות הרבות שקיימות בניהול חדשנות בחברה ממשלתית ואיך מקדמים חדשנות בארגון שנדמה שתמיד היה כאן. השיחה נערכה כחלק מפודקאסט חדש - "הטרנספורמרים" - שעוסק בתחום ניהול החדשנות. ב"טרנספורמים" המאירי ודוידור ישוחחו עם מרואיינים שונים על התהליכים, המתודולוגיות והאתגרים העומדים בפני כל מנהלי החדשנות, במסע האישי שלהם להובלת שינוי משמעותי בארגון.


מה זו בכלל חדשנות?

לפי בלסר, יש מגוון רחב של הגדרות ואם תשאלי חמישה אנשים שונים תקבלי חמש תשובות שונות. חדשנות יכולה להפוך במקרים רבים לסיסמא ריקה מתוכן ולראיה אין הגדרה אחת לחדשנות. מה שבטוח חדשנות מצריכה שיהיה בצידה ערך כלכלי מדיד ואמיתי כולל החזר על השקעה. לפי בלסר, הידע הניסיון והיכולות שמקורות צברה במשך למעלה מ-80 שנה בטיפול במשאבי המים השונים, הם נכסים יקרים מפז לקידום אתגרי המים בעולם. אבל גם אחרי כל כך הרבה שנים, הסקרנות של החברה לרעיונות גדולים רק מתפתחת וצומחת.
בעולם החדשנות, אנחנו חותרים לממש את הפוטנציאל העצום הקיים במשאב החיים, המים, בארבעה תחומים עיקריים: השקעות בסטארט-אפים, שיתופי פעולה עסקיים, ביצוע מחקרים יישומיים, פיתוח פטנטים וחדשנות פנימית. הודות לפלטפורמות הרחבות שאנו מציעים, ברמה התאורטית והמעשית כאחד, אנחנו מהווים כיום שחקן פעיל ובולט בתעשיית המים המקומית והעולמית. שחקן שערוך ומוכן להוביל את פריצת הדרך הבאה במגוון תחומי המים, בשיתוף פעולה עם חברות הזנק (סטארט-אפ) וחברות בוגרות, משקיעים, קרנות הון סיכון וגופים אקדמיים.

כיצד מקדמים חדשנות במקורות?

התפקיד של בלסר הוא לחבר בין החדשנות האדירה שקיימת בישראל וחידושים בתחומי האנרגיה, חקלאות, מזון, פארמה ובין הפעילות של מקורות בתחום המים. כדי לעשות זאת, במקורות מקדמים חדשנות במספר אפיקים מרכזיים:
1. השקעה בסטארט-אפים והטמעה מוצלחת: בעקבות החלטת ממשלה שמאפשרת למקורות להשקיע בסטארט-אפים, החלו בארגון לפעול כדי לאתר סטארט-אפים עם טכנולוגיה רלוונטית לאו דווקא מעולמות המים, שיכולה לסייע לארגון עם פתרונות טכנולוגים ואמצעים מתקדמים לטיפול במשק המים. כך למשל, לאחרונה השקיעה מקורות ב-Evolution Water. חברה שפיתחה אלגוריתם מתקדם שנועד להפחית את צריכת האנרגיה תוך שימוש בבינה מלאכותית. אמנם החברה עצמה לא פעלה במקור בתחום המים אבל חלק מהתפקיד של בלסר זה למצוא טכנולוגיות מעולמות אחרים ויחד עם אנשי מקורות, הידע והנסיון להתאים אותן לתחום המים.

1 צפייה בגלריה
דודי בלסר מנהל חדשנות מקורות
דודי בלסר מנהל חדשנות מקורות
דודי בלסר מנהל תחום חדשנות במקורות
(צילום: גבריאל בהרליה)
מלבד איתור הסטארט-אפ ותהליך ההשקעה, בלסר מתאר את תהליך ההטמעה שצפוי להוביל בסופו של דבר לפריסה ארצית ולחסכון של כ-8% בצריכת האנרגיה. לדבריו, במקום לחשוב על צורך אבסטרקטי מתחום החדשנות ואז לאתר פתרונות, במקורות בוחנים קודם את הכאב עצמו, את הצורך שדורש פתרון ורק אחר כך עוברים לאיתור של סטארט-אפים. אמנם מקורות משקיעה כסף בסטארט-אפ, אך הערך המוסף האמיתי הוא בשל היקף ההטמעה. זה למעשה מקנה וואלידאציה לטכנולוגיה ומבטיח התקשרות ארוכת טווח ופתרון בתפירה "אישית" בין הסטארט-אפ למקורות.
2. מחקרים ושיתופי פעולה אקדמיים: מקורות מקדמת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר שעשויים להוביל לגילויים פורצי דרך שיכולים לסייע לארגון לטווח ארוך. אחד הפרוייקטים האלו מתבצע בשיתוף עם מכון וולקני ומטרתו היא לפתח ביוסנסור שיושב בשפכים במטרה לזהות בזמן אמת וירוסים והתפרצויות ברמה של עיר, שכונה ורחוב. הרעיון הוא לייצר התראות מוקדמות בכל המערכת כדי לייצר תמונה שמשקפת במדויק את מה שקורה.
3. חדשנות פנימית ארגונית: לצד איתור סטארט-אפים מעולמות האנרגיה וה– Predictive Maintenance, אחד התפקידים של בלסר הוא לעודד את המומחים במקורות לייצר טכנולוגיות, פטנטים ומיזמים בתחום המים, זאת מאחר שקידום החדשנות הפנימית מספקת ערך גם ברמה הארגונית.
כיום, הדבר מתבטא במידה רבה בתהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית במטרה להפוך את מקורות לארגון שמקדם שימוש בטכנולוגיות בקרה מתקדמות בשביל להשיג שליטה, יעילות וחסכון במשק המים. בנוסף, אף ברמת המים עצמם הפכה ישראל להיות אחת המדינות המתקדמות בעולם, בכל הנוגע למי שתייה ולשפכים. לפי בלסר, למעלה מ-80% ממי השתייה בישראל מגיעים מהתפלה בעוד כמעט 90% מהשפכים שמטופלים, ממוחזרים ועוברים לשימוש חוזר בחקלאות. או כפי שבלסר אמר, כבר בשנות ה-60 מקורות הובילה בחדשנות, גם אם הנושא של מים, שפכים, וצינורות נתפס כפחות "סקסי".

מה הלאה?

בלסר אופטימי בנוגע לאתגרים שמצפים למקורות ולמשק המים בישראל. "ישראל כמקום שהוא חצי מדברי הצליחה לנתק את עצמה מתלות במזג אוויר, גשמים ומשאבי טבע ומצליחה כבר היום לספק את רוב מי השתייה מהתפלה ואת רוב המים לחקלאות ממחזור שפכים", אמר. לא רק שמדובר בהישג יוצא דופן אלא גם בהישג בר קיימא, המתכתב עם תהליכים דומים בעולם לעידוד כלכלה מעגלית בה המשאבים שנוצלו ממוחזרים ועוברים לשימוש אחר.
בלסר גם הצביע על ההבנה במקורות שהתפקיד של חדשנות וטכנולוגיה הוא להתמודד עם האתגרים של שינוי אקלים, קיטון בהיצע המים האיכותיים והצפי שעד 2050 יהיו בין הירדן לים כ-24 מיליון איש, קרי גידול בביקוש. אך הוא נשמע אופטימי, מקורות היא חברת התשתיות הממשלתית היחידה כרגע שהצליחה להשקיע בסטארט-אפים. אם כן, במידה רבה, אפשר לחשוב על חדשנות כעל המוביל הארצי של המאה ה-21.

אור המאירי הוא מנהל חדשנות גלובאלי בפרוקטר אנד גמבל, ורומי דוידור היא שותפה מייסדת של קהילת CatalystIL וכיום מנהלת שיווק בסטארט-אפ Stoke