פרשנות
100 המוצרים של ברקת רק מחזקים את המונופולים בשוק
שר הכלכלה הכריז על יציאה למכרז שבו רשתות השיווק יתחרו על הצעת מחיר תחרותית לסל קניות – והזוכה תקבל תקציב פרסום של 50 מיליון שקל בשנה מהמדינה; המהלך צפוי לחזק עוד יותר את היצרנים הגדולים על חשבון ספקים קטנים ובינוניים; מעודדים מזון בריא? כשליש מהמוצרים ברשימה הם חטיפים, עוגיות עתירות סוכר וקולה
המאבק במונופולים בשוק המזון הוחלף במהלך לקידומם וחיזוק כוחם על חשבון הספקים הקטנים והמותגים הפרטיים. בניסיון לתת מענה להתייקרות החדה שנרשמה בשוק המזון בשנתיים האחרונות, פרסם משרד הכלכלה מכרז לרשתות שיווק, שיוכלו להגיש הצעת מחיר תחרותית לסל קניות, הכולל מאה מוצרים, מהנמכרים ביותר בשוק. מדובר במהלך שגובש במשרד בעזרת יועצים חיצוניים ובהם בכירים לשעבר בשוק קמעונאות המזון וגורמים משוק הפרסום, שאת זהותם סירב שר הכלכלה ניר ברקת לחשוף.
הרשת שתעמוד בתנאי הסף ותציע את המחיר הזול ביותר עבור סל מוצרים אחיד שמחירו עומד לפי בדיקת המשרד על 1,472 שקל, תזכה לקמפיין פרסום במסגרת במימון המשרד, בסכום המוערך בכ־50 מיליון שקל בשנה. במכרז שפרסם, ציין המשרד כי "הביצוע בכפוף לקיום תקציב בתקנה". מדובר בתקציב פרסום גבוה מאוד עבור רשתות השיווק. הערכות הן שתקציב הפרסום של רשת שופרסל, מובילת השוק, מוערך בעשרות מיליוני שקלים בשנה, ושאר הרשתות פועלות עם תקציב נמוך משמעותית.
ברקע מגפת ההשמנה, מבדיקת הרשימה עולה כי כשליש מהמוצרים הם חטיפים מלוחים כמו ביסלי, ותפוצ'יפס, עוגיות אוראו, וופלים, שוקולדים, בירות, קוקה קולה ועוד. שאר המוצרים הם מוצרי מזון, ניקיון ועזרים נלווים כמו חיתולים לתינוקות, אך גם אלו אינם בהכרח מבוססים על מזון בריא, אלא כוללים מוצרים תעשייתיים מוכנים כמו שניצלים ופיצה.
הרשימה מבוססת על 100 המוצרים הנמכרים ביותר, ממנה הוסרו מוצרים שמצויים תחת צו הפיקוח על המחירים, מוצרים טריים במשקל, טבק ומשקאות חריפים. מחירי המוצרים נבדקו בתשע רשתות, והמשרד בחר במחיר הנמוך ביותר שנמצא לכל מוצר, וזה מחיר הייחוס. עלות הסל עומדת על 1,472 שקל, נמוך בכ־10% ממחירו ברשתות הדיסקאונט. ברקת העריך כי מדובר בהוזלה של כ־2,000 שקל לשנה למשפחה.
המכרז לא כולל התייחסות למקרה שבו יירשמו עליות מחירים, בעקבות זינוק במחיר חומר גלם מרכזי, כפי שקרה בשוק שמן הזית והקקאו בשנתיים האחרונות, וכיצד הרשת שתזכה במכרז תתמודד איתם, אם המחיר לו התחייבה מקובע למשך שנה שלמה.
את המעבר החד מתוכנית לפירוק מונופולים, לתוכנית שתחזק את כוחם, נימק ברקת בהתנגדות הגורפת של משרד האוצר לקדם את פירוק המונופולים: "בצד של הרגולציה ופירוק מונופולים אין לנו שיתוף פעולה ממשרד האוצר ושם לא הצלחנו. שמנו בחוק ההסדרים ב־2023 פירוק מונופולים אבל האוצר הוציא את זה מהתוכנית". מהלך דומה שביצעה שופרסל לפני שלוש שנים, תחת השם "הורדנו – נעלנו", שבמסגרתו הורידה מחירי 300 מוצרים ב־20%, לתקופה של חצי שנה, יצר באותם ימים העדפה צרכנית למוצרים שהוזלו.
על רקע זה, ניתן להעריך כי הורדת המחיר של אותם מוצרים, תייצר להם העדפה צרכנית, הן ברשת שההצעה שתגיש למכרז תיבחר, והן לרשתות המתחרות בה, שיפעלו להוריד את מחירי אותם מוצרים, בניסיון לבלום זליגת לקוחות לרשת הזוכה. אותה העדפה, צפויה לנגוס לא רק ברשתות מתחרות, אלא גם בספקים קטנים ובינוניים, שרווחיותם נמוכה מזו של החברות הגדולות, ובהתאם, יכולתם להוריד מחירים נמוכה יותר. על פי בדיקת המשרד, מחיר הייחוס של הסל נמוך ב־108 שקל ממחירו בחמש הרשתות הזולות, וב־254 שקל מהמחיר הממוצע ברשתות המובילות. ממחיר זה, יצטרכו הרשתות לבצע הוזלה המוערכת בכ־5% לפחות. ההצעות שיגישו הקמעונאים, ייבחנו על ידי ועדה משרדית אשר תבחן את עמידת ההצעות בתנאי הסף ותכריז על הזוכה.
המכרז ייערך בין רשתות בפריסה ארצית בלבד, כך שרשתות קטנות יותר, בפריסה אזורית לא יוכלו לקחת בו חלק. רשתות הפועלות תחת כמה פורמטים שונים כמו חנויות דיסקאונט, חנויות שכונתיות, חנויות נוחות ועוד, יוכלו להגיש את ההצעה ביחס לפורמט בודד או לשילוב של מספר פורמטים, כך שכל סניפי הרשת מהפורמט שהוגש או השילוב ביניהם על ידי הרשת יהיו מחויבים למחירי הסל המוצע במידה והרשת תיבחר כזוכה.
