מחירים שקופים, אשראי חובה וקנס לחונים אחרי הטעינה: כך ייראה שוק עמדות הטעינה ביולי
רשות האסדרה אישרה השבוע שהתהליך הרגולטורי תקין ומשמעות הדבר היא שהכללים החדשים ייכנסו לתוקף עוד לפני הקיץ, על 160 אלף בעלי רכב חשמלי בישראל שנוסעים בכבישים
שוק הטעינה לרכב החשמלי מתקדם לקראת אסדרה רגולטורית שתייצר סטנדרטים אחידים בין מפעילי עמדות הטעינה הציבוריות – וזה יקרה כבר השנה. כך עולה מחוות דעת שנשלחה השבוע על ידי רשות האסדרה לרשות החשמל. מדובר בבשורה צרכנית אדירה עבור בעלי מכוניות חשמליות ובעלי מכוניות פלאג-אין הייבריד. רשות האסדרה היא הגוף האחראי על תקינותם של נהלים שונים – ובין היתר תפקידו לייעץ לרגולטורים כיצד לנהוג לפני פרסום נהלים.
אחת הדוגמאות הבולטות היתה לפני כשנתיים כשרשות האסדרה יעצה למשרד התחבורה "לרווח" את הטסטים למכוניות הנוסעות בכבישי ישראל – מה שצפוי להיכנס לתוקף בעוד חודשים ספורים. כיום מבחינה חוקית כל מאסדר (רגולטור) שמעוניין לבצע שינוי בחוק חייב לפעול בהתאם לסעיף 21 לחוק עקרונות האסדרה. החוק קובע כי לאחר ההגשה לרשות האסדרה, זו תהיה מעין "חותם סופי" אשר מאשר או פוסל, הליכים רגולטוריים. במקרה האמור, רשות האסדרה קובעת במסמכיה כי תהליך גיבוש הרגולציה לאספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה ציבוריות בוצע באופן תקין, משמע הרגולציה הנוגעת לעמדות הציבוריות אכן תיכנס לתוקף השנה.
הרגולציה על עמדות הטעינה הציבוריות היא תהליך שיש לו חשיבות משמעותית מבחינת בעלי מכוניות חשמליות ופלאג-אין הייבריד וגם משפיעה בעקיפין על קצב חדירתן לישראל. חוות הדעת של רשות האסדרה שחוברה באמצעות KPMG היא למעשה סוג של "חותמת חוקית" שנדרשת על מנת לאשר את המהלך באופן סופי.
כיום קיימים בישראל שני סוגים של עמדות טעינה לרכב חשמלי: עמדות טעינה פרטיות ששייכות לבעלי מכוניות חשמליות ונמצאות לרוב על הקרקע שלו ועמדות טעינה ציבוריות שמחולקות לעמדות "חזקות" כלומר עמדות DC שמטעינות מהר יחסית את הרכב תוך כחצי שעה עד שעה ועמדות "איטיות" כלומר AC שמטעינות בדרך כלל במהירות ביתית, כלומר בין שלוש לעשר שעות.
הסיבה העיקרית לרגולציה החדשה שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט" היא טכנית: כאשר מכוניות חשמליות נכנסו לשוק הישראלי הפעלת עמדות טעינה ציבוריות היתה פטורה מרישיון לאספקת חשמל. מאז עלו על כבישי ישראל מאות אלפי מכוניות חשמליות וכיום נדרשת אסדרה מקיפה. האסדרה החדשה, שאמורה להיכנס לתוקף ביולי הקרוב כוללת כמה שינויים חשובים: המפעילים יידרשו לקבל תשלום בכרטיסי אשראי (טכנית הם קיבלו ארכה עד תחילת 2028 כדי להיערך), מפעילי עמדות אקסקלוסיביות (למשל טסלה) יקבלו חותמת לכך שרק המכוניות שלהם יוכלו להיטען – ויש אפילו קנס למי שישאיר את המכונית שלו מחוברת לחשמל אחרי שסיים את הטעינה.
המסמכים של רשות האסדרה, שהם כאמור השלב הסופי לפני השינוי שיגיע לעמדות הטעינה הציבוריות חושפים מידע אשר מתבסס על המסמכים שהוגשו לה בשנה שעברה על ידי רשות החשמל. המשמעות – כאשר רשות האסדרה מציינת על סעיף מסוים שהוא "באיכות גבוהה" – סימן שהוא ייכנס לתוקף לאחר שעבר את האישורים האחרונים.
לפי עיקרי הדו"ח של רשות האסדרה, בכבישי ישראל נוסעים כיום כ-160 אלף רכבים חשמליים כשבשנת 2030 צופים כמיליון מכוניות חשמליות בכבישי הארץ. הסקירה של רשות האסדרה, קובעת כי "בשנת 2026 צפויה להתרחב משמעותית פעילות הספקת החשמל בעמדות טעינה ציבוריות. ללא גיבוש האסדרה צפויים סיכונים משמעותיים לרשת החשמל בגלל היעדר תיאום – וסיכונים אשר נובעים מאיומי סייבר". לפי רשות האסדרה, אם ספקי החשמל לא יהיו מתואמים, לא יציגו מחירים ולא יתאפשר לנטר את המחירים בעמדות, יתקיים חסם לציבור באימוץ של רכב חשמלי. בנוסף קובעת רשות האסדרה כי היעדר נגישות לתשלום באשראי "יוביל להדרה של אוכלוסיות מסוימות". באשר לחובה להציג את המחירים שתיכנס לתוקף ביולי – קובעת רשות האסדרה כי "ללא רגולציה, אין חובה לפרסם מחירים בצורה ברורה וגלויה ליד כל עמדה, ואין חובה לפרסם מחירים באמצעים דיגיטליים. המשמעות היא שלצרכנים אין אפשרות להשוות מחירים או להבין את העלות מראש". רשות האסדרה מדגישה במסמכיה כי אלה סעיפים באיכות גבוהה, כלומר- סעיפים אלה ייכנסו לתוקף.
בסופו של דבר, מרבית הסעיפים הנוגעים לרגולציה הם "באיכות גבוהה" – פרט לסעיף העוסק בהשוואה מול מדינות אחרות, שמידת הרלוונטיות שלו לישראל פחותה, עקב מאפיינים ייחודיים של השוק. המשמעות היא שבעוד פחות מחודשיים שוק הטעינה הציבורית בישראל יעמוד בפני שינוי שיכלול למשל יכולת לשלם על טעינה באשראי.
