פרסום ראשון
הבלוף של "סל ברקת": קרפור זכתה בקמפיין של 50 מיליון שקל - אך ההוזלות יחולו רק בשליש מסניפיה
חודש וחצי אחרי ההכרזה המנופחת, התברר שסל המוצרים הזול יימכר רק בסניפי המרקט הנגישים פחות — ולא בסניפי הסיטי שבהם קונים רוב הישראלים.
חודש וחצי אחרי שהכריז על קרפור כזוכה בסל של המדינה, נחשף כי ההצעה של קרפור נוגעת רק לפחות משליש מסניפי הרשת, ולא לכל 150 הסניפים. המשמעות היא שקרפור, שהיתה הרשת היחידה שניגשה למכרז של ברקת, תזכה בשנת בחירות בקמפיין פרסומי על חשבון המדינה בעלות של 50 מיליון שקל ובתואר הרשת הזולה של ישראל, למרות שתציע את המחירים רק בסניפי ה"מרקט" שלה, שמצויים בפריסה מצומצמת ביחס לסניפי קרפור סיטי.
כך לדוגמה, בתל אביב מפעילה קרפור רק שני סניפי מרקט, בדרום העיר. קרפור צופה כי הזכייה תוביל לתוספת מכירות של 300 מיליון שקל השנה, אך לירידה ברווחיותה הגולמית בשנה הנוכחית ובשנה הבאה מ-30% מהמכירות ב-2025 ל-28% בלבד בשנתיים הקרובות
בתנאי הסף של המכרז, התאפשר לרשתות בפריסה ארצית המונות למעלה מ-40 סניפים להגיש הצעה, כך שהצעתה של קרפור עומדת בתנאי הסף, אך כשברקת הכריז על זכיית הרשת, הוא לא הזכיר כי הצעתה של החברה שבשליטת אלקטרה צריכה, נוגעת רק ל-50 סניפים. ברקת מסר אז: "קרפור תחל בעוד כחודש למכור את הסל בסניפיה. אני קורא לאזרחי ישראל להצביע בקופה, ולתגמל את מי שמוריד מחירים ומוכר לעם ישראל בזול".
קרפור עצמה לא טרחה לציין את הסייג המהותי, ובכך סייעה לברקת שספג באותם ימים ביקורת קשה על כך שהמיזם שלו נדחה על ידי כלל הקמעונאים מלבדה.
לקרפור מספר תתי רשתות, שהגדולה בהן היא הסיטי, המונה 78 סניפים במרכזי השכונות בערים. מדובר בסניפים היקרים יותר של הרשת, והנגישים ביותר לצרכנים. סניפי המרקט מצויים בפאתי הערים והמחירים בהם נמוכים בכ-10% מהמחירון בסניפי הסיטי. עוד מחזיקה הרשת כ-22 סניפי היפר, גדולים וזולים יותר מהמרקט, ו-8 סניפי מרקט בכשרות מהדרין, לקהל הדתי.
זאת ועוד, גם התוכנית של ברקת שהסל המוזל יימכר כבר השבוע, לקראת הקניות לחג הפסח, נחלה כישלון, שכן כעת נודע כי בקרפור יציעו את ההוזלות רק בעוד כחודש, החל מלמחרת יום השואה.
ברקע הדברים, מיזם שהציג ברקת בתחילת השנה בו התבקשו הקמעונאים להגיש הצעת מחיר על סל בן 100 מוצרים מובילים, עם התחייבות למכור את הסל וכל אחד מהמוצרים בו במחיר נמוך מזה שנמצא בבדיקה שערך משרד הכלכלה בשוק. מחירו של הסל בבדיקה של ברקת עמד על כ-1,500 שקל. קרפור שהיתה כאמור הרשת היחידה שניגשה למכרז, התחייבה למכור את סל המוצרים ב-1,098 שקלים. מדובר במחיר הנמוך ב-21.8% ממחיר הייחוס שקבע משרד הכלכלה, ונמוך ב-30% מהמחיר הממוצע של הסל ברשתות הדיסקאונט.
כפי שנחשף בכלכליסט, מי שייעץ לברקת במיזם היו אפי רוזנהויז, לשעבר מנכ״ל רשת שופרסל; אורי וטרמן, שכיהן כמנכ״ל שופרסל; אייל מליס, לשעבר מנכ״ל תנובה; דודי תדמור, שכיהן כראש רשות התחרות בין השנים 1997-2001; משרד הפרסום אדלר חומסקי, באמצעות חברה בת של המשרד; ניר ילניק ממייסדי חברת YS, שנרכשה בתחילת השנה על ידי פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג EY והפרופ׳ לכלכלה יאיר טאומן, ומנהל המרכז לתורת המשחקים בכלכלה באוניברסיטת סטוני ברוק, וממייסדי בית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן. עוד נחשף כי מי שקידם את המהלך היה אלי ברקת, אחיו של השר, וזאת בשל הסתייגות בכירי המשק מהשר ועמדותיו.
המיזם של ברקת יצא לדרך אחרי ששר הכלכלה והממשלה כשלו בטיפול ביוקר המחיה. בתחילת כהונתו הכריז כי יפרק מונופולים בשוק המזון ואיים להכניס מוצרי מונופולים תחת צו הפיקוח על המחירים. בנוסף, איים על החברות בשיימינג, באמצעות סימון מוצריהן במדבקות שחורות, להרתיע צרכנים מלרכוש אותם. למרות זאת, המיזם כלל בעיקר מוצרי מונופולים, והיה גדוש במוצרים מזיקים לבריאות, בשל כמות גבוהה של סוכר, מלח ושומן רווי.
בעקבות הביקורת, שונה הרכב הסל, אך הכוונה להעניק קמפיין בשווי 50 מיליון שקל לרשת אחת, עוררה ביקורת קשה ואף פניות של ארגונים חברתיים ליועצת המשפטית, בבקשה שתבלום את השר.
