האח נקרא לסייע, אבל כישלון "הסל של ברקת" היה ידוע מראש
בכירי המשק התרחקו, האח אלי ברקת גייס יועצים, רשתות סירבו להשתתף, וכעת צפויה עתירה לבג"ץ. בסופו של דבר, פארסת הסל של ניר ברקת הותירה את קרפור לבדה במכרז כשהיא נוטלת הימור שעלול לשחוק את רווחיותה
"יש בקרב ראשי המשק סלידה מהממשלה שניר ברקת מייצג, ואף אחד לא רוצה שישימו את התמונה שלו או יזכירו את השם שלו לצידו. לכן, נדרשה המעורבות של אלי ברקת, כדי להביא את בכירי השוק לייעץ ולתת חותמת מקצועית למהלך". כך אמר לכלכליסט אחד הגורמים שהתבקשו לייעץ למיזם הסל של ניר ברקת בהתייחס למעורבותו של אלי ברקת, אחיו של שר הכלכלה. לדברי אותו גורם, זאת גם הסיבה שניר ברקת התהדר בנבחרת יועצים כשהציג את המיזם בחודש שעבר, אך סירב לחשוף את שמותיהם.
כפי שנחשף בכלכליסט, מי שייעצו לברקת במיזם היו אפי רוזנהויז, לשעבר מנכ"ל שופרסל; אורי וטרמן, לשעבר מנכ"ל שופרסל; אייל מליס, לשעבר מנכ"ל תנובה; דודי תדמור, שכיהן כראש רשות התחרות עד 2001; משרד הפרסום אדלר חומסקי, באמצעות חברה־בת שלו; ניר ילניק, ממייסדי חברת YS שנרכשה השנה על ידי פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (EY); ופרופ' יאיר טאומן, מנהל המרכז לתורת המשחקים בכלכלה באוניברסיטת סטוני ברוק וממייסדי בית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן. כמו כן היה מעורב שרון שלמון, מנכ"ל ארנסט אנד יאנג.
דבריו של אותו גורם מסבירים גם את ההכחשות הנמרצות של היועצים כשכלכליסט פנה אליהם בתחילת השבוע עם המידע ששימשו יועצים לשר. "אני בצד השמאלי של המפה הפוליטית ודי מתעב את מפלגות הקואליציה. מבחינתי, זו התנדבות טהורה לעזור למעמד הביניים", השיב אחד היועצים שסירב להתראיין, אך אישר שהשתתף בהתנדבות במספר פגישות "בכדי סייע ברעיונות להורדת המחיר לצרכן", כדבריו.
יועץ אחר אמר: "לא הייתי יועץ לשר הכלכלה. לא נפגשתי עם אף אחד ממשרד הכלכלה בכל נושא שהוא". אייל מליס מסר כי לא ייעץ לשר ולמשרדו: “לא נפגשתי עם אף גורם ממשרד הכלכלה, כמו כן גם לא ביקשתי תגמול ולא קיבלתי שכזה כי לא עסקתי בייעוץ. נתבקשתי על ידי קבוצה של מומחים לחוות דעה על המיזם ולתת עליו פידבק".
אלי ברקת עצמו לא הגיב לפניית כלכליסט בנושא מעורבותו בקידום מיזם הסל. בסביבת שר הכלכלה הכחישו את מעורבותו של האח, ונטען כי היועצים "קפלניסטים" ולכן כשנחשפה זהותם עירבו את שמו של האח. לא ניתן שלא לייחס היתממות לתגובות המתפתלות של היועצים, שכן ברור היה להם שמדובר במיזם של משרד הכלכלה ולא של אלי ברקת. לכן, אם בחרו לייעץ ולסייע, מן הראוי היה שלא היו מנסים להסתיר זאת.
אם לא די בחשש של בכירים מכך שיקשרו את שמם עם שמו של ניר ברקת, גם הקמעונאים שחלקם מקורבים לו, לא היו מוכנים לשתף פעולה עמו. רמי לוי, חבר הליכוד וידידו הקרוב של שר הכלכלה, לא הגיש הצעה למכרז, שנועד לחזק את ברקת שבמהלך כהונתו זינקו מחירי המזון. גם אייל רביד, שרשת ויקטורי שבשליטתו ובניהולו, היא הספונסרית של קבוצת הפועל באר שבע שבבעלות אלונה ברקת, רעייתו של אלי ברקת, לא הגיש הצעה. רביד אף מתח ביקורת על המהלך ואמר: "קיבוע מחירים פוגע ביכולת לייצר תחרות חיה, מצמצם את מרחב המבצעים ועשוי לפגוע בסופו של דבר בצרכן. הרשת מאמינה שתחרות אמיתית נמדדת לאורך זמן, על פני כל סל הקניות, ולא באמצעות סל מצומצם ותיאורטי שאינו משקף את הקנייה היומיומית של רוב לקוחותיה".
עתירה לבג"ץ בדרך
סירובן של הרשתות, למעט קרפור, להתמודד במכרז, מתכתב עם הביקורת הקשה שספג המהלך הפופוליסטי שמציע להעניק בשנת בחירות 50 מיליון שקל מכספי הציבור לרשת פרטית. זאת לאחר שברקת כשל בטיפול בבעיות של שוק המזון שהביאו למחירים הגבוהים שהצרכנים נדרשים לשלם. ברקת אף תרם בעצמו לעליות המחירים כשקידם מהלך לביטול סימון מוצרים במדבקות מחיר. הוא חזר בו רק אחרי שהנזק לשוק כבר נגרם ובעקבות ביקורת ציבורית חריפה שספג.
הבחירה להוזיל זמנית וברשת אחת שורת מוצרים מעלה חשש כי הרשת שתזכה במכרז תעלה במקביל את מחיריהם של שאר המוצרים. בנוסף, המהלך מחזק את מונופולי המזון הגדולים, שמוצריהם מהווים את ליבת הסל, וכן את הקמעונאים הגדולים, שרק הם יכלו להשתתף במכרז. זאת, על חשבון ספקים וקמעונאים בסדר גודל קטן ובינוני. וכל זאת, כשהסל עתיר מוצרים המזיקים לבריאות, בהיותם עתירי מלח, שומן רווי וסוכר.
בעקבות הכרזתו של ברקת כי רשת קרפור זכתה במכרז, שבו היא היתה המשתתפת היחידה, הודיע ארגון אמון הציבור כי בכוונתו לעתור לבג"ץ כדי למנוע את מימוש המהלך. בשבוע שעבר פנה הארגון ליועמ"שית גלי בהרב־מיארה בבקשה לבלום את המיזם בטענה כי יש מניעה משפטית ומעשית לקדם אותו. "הצגת קרפור כרשת הזולה עבור כלל הצרכנים עלולה להטעות וליצור מצג שווא כאילו מדובר בהוזלה כוללת של סל הקניות – במקום טיפול שורש ביוקר המחיה. מדובר בצעד נקודתי, פופוליסטי ובעייתי, שעלול להחריף את הריכוזיות בענף. עצוב מאוד שמשרד הכלכלה נוקט בהטעיה חמורה של ציבור הצרכנים", אמר מנהל הפיתוח באמון הציבור, רונן רגב כביר.
הסיכון של קרפור
אם המיזם לא ייבלם נראה כי קרפור ניצבת מול סיכון כלכלי, לצד סיכוי לחזק את מעמדה בשוק. ההערכות הן כי הסל, הכולל 120 מוצרים, מהווה כ־15% ממכירות הרשת. נתוני תשעת החודשים הראשונים של 2025 משקפים מכירות של כ־3.3 מיליארד שקל בשנה. בהתאם לכך, מדובר על מכירות של 495 מיליון שקל. ההנחה בשיעור 30% שמשקפת הצעתה של קרפור מסתכמת בעלות של כ־150 מיליון שקל בשנה.
קרפור פועלת עם רווחיות גולמית של 31% מהמכירות, אך מציעה את הסל כמעט במחיר הקנייה שלו מהספקים. זאת, מתוך הערכה שקמפיין של 50 מיליון שקל במימון המדינה יגדיל את כמות הלקוחות ואת נתח השוק שלה. לפי הערכות, הרשת משקיעה כ־15 מיליון שקל בפרסום בשנה, כך שהקמפיין יגדיל משמעותית את חשיפה שלה לציבור.
על מנת להצדיק את ההנחה החדה על הסל תצטרך הרשת להגדיל את נתח השוק שלה ולהעביר אליה לקוחות מרשתות מתחרות. אלא שצרכנים לא ממהרים להחליף את הרשת שבה הם מבצעים את עיקר הקניות, שכן הם בוחרים בה בדרך כלל משיקולי קרבה ונוחות. קרפור תצטרך לשכנע לקוחות להגיע לסניפיה כדי לרכוש את המוצרים המוזלים, ולגרום להם לקנות באותה הזדמנות מגוון רחב של מוצרים שאינם חלק מהסל. מדובר באתגר לא פשוט כשמדובר ברשת עירונית יקרה. האתגר מורכב יותר שכן הערכות הן שהרשתות המתחרות — רמי לוי, אושר עד, יוחננוף ואחרות — שמלכתחילה זולות מקרפור, יפעלו לשמר את לקוחותיהן במהלכים שיווקים שונים.
אם המטרה של קרפור היתה להגדיל את החשיפה לרשת, הקמפיין שתקבל יוכל לסייע לה בכך. קרפור הושקה כהבטחה למחירים נמוכים, אך זו נשכחה כעבור חצי שנה ברצף העלאות מחירים. אם המטרה היא להגדיל את נתח השוק, מצפה לקרפור אתגר מורכב שיהיה מלווה בשחיקת רווחיות.
